היש השגחה?

[zigzagman]

היש השגחה?

מה מקומן של התפילות והבקשות שמחוץ לחובות התפילה, כגון תהילים לחולים, מי שבירך לחולה, לשבויים? מחד גיסא, אם "עולם כמנהגו נוהג" זהו רצונו האולטימטיבי של הבורא, אזי אל לנו לבקש כלל כל שינוי של המציאות.מאידך גיסא, כתבי הקודש ומאמרי חז"ל מלאים ניסים ואירועים שמעל לטבע. משמע, שאף אם לא ראינו ניסים במשך תקופה ארוכה, אין שום מניעה שבכל רגע יתרחשו, ולכן זכותינו להתפלל להם. "אפילו חרב מונחת על צווארו-אל ימנע עצמו מן הרחמים": דבר אינו קבוע מראש ומעשינו קובעים את עתידינו (גם בענייני חולין של העוה"ז). השאלה היא אם התוצאות קורות באופן אוטומטי כפי שנקבע ע"י הבורא מקדמת דנא, (ואז ייתכן שהבורא כלל אינו משגיח ואולי אף אינו נוכח כאן) או שיש השגחה תמידית והשינויים בעולמינו קורים אד-הוק. חוו דעתכם.

 

[nun]

מאיפה לנו לדעת?

 

[nun]

הרצוי והמצוי

מניין לנו מהו רצונו האולוטמיטיבי של האלוהים??? הבטוי היחידי של "רצונו" אותו אנו מכירים הם אלו מצוותיו, והם דווקא קוראים לנו להילחם בנוהג העולם - בטבע שלנו בנטייה לחטוא בשחיתות וכו´. "עולם כמנהגו נוהג" - הכוונה היא לומר שזה לא צריך לעניין אותנו כלל כיצד מתנהג העולם, לא האם יש ניסים או אין? יש השגחה או אין? (ואיך נדע? מה אנחנו אלוהימים?) שיתנהג לו כמו שהוא מתנהג, אותנו מעניין רק מה שראוי לעשות!!! הרצוי ולא המצוי. זה לגיטימי לרצות שהעולם ישתנה (זה הבסיס של המוסר, וכל מאבק ערכי - אנו רוצים שיפסק הרעב והעוני והשחיתות והאלימות וכו´- אנו רוצים שינוי), אבל זה חסר משמעות מבחינה דתית שכן הדת איננה הבעת רצוננו כי אם עשיית רצונו של ה´.

 

[nironi]

הי זיזגמן ../images/Emo3.gif

ראשית אני מפנה אותך למאמר "על התפילה" של מוהרי"ל (מורנו ורבנו הרב רבי ישעיהו ליבוביץ´)הנמצא באתר זה או בספרו "יהדות עם יהודי ומדינת ישראל". מקומן של תפילות אלה הוא בקטגוריה של "לא לשמה" המותרת במסגרת עבודת ד´ הנתבעת מן האדם.אך אין היא מבטאת את האמונה השלמה כיוון שאדם מאמין באמת כאשר הוא מאמין בד´ מכיוון שהוא ד´ ולא מכיוון שהוא מרפא חולים,פוקח עיוורים,מחיה מתים.. מאמרי חז"ל הם אגדיים ובאים למשוך את האדם לחשוב על משמעותה של השגחת ד´ כמו שכתוב בפרשת נח "וירח ד´ את ריח הניחוח" משפט זה אינו בא לתאר את פונקציית ההרחה המדהימה אותה יש כמו לנו גם לו,או את הריח העולה משריפת בע"ח,אלא הוא בא לומר שהד´ "יודע" את מעשיך "משגיח" בהם.עכשיו לך שבור את הראש ותנסה להבין מה התורה רוצה להגיד. "אפילו חרב מונחת על צווארו אל ימנע עצמו מן הרחמים" בא לומר שאפילו במצב שממנו ברור שאין דרך חזרה אל ימנע האדם את עצמו מלנסות להכיר בד´ שזוהי ישועתו המלאה "...אבל אם היה אלוהיו בקרבו לא יגע בו רע כלל.."(מו"נ,ח"ג,פ"נא´)בבחינת מה שאומר איוב:" על-כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר..."כאשר האדם מכיר את ד´ מצד אלוהותו כל רעות העולם לא נחשבות בעיניו וממילא קריאתו בתהלים או תפילתו באמת באמת עזרו...

 

[אלול]

ישר כח על המוהרי"ל שליט"א

שנזכה לראות אותו לעיני כל בשר בקרוב בימינו ממש . (יחיאב, שמור לו ניקניים ותדאג לכך שנעמי כשר תפנה את תפקידה לפני התגלותו לעיננו...)

 

[אלול]

אגב,

אני מקווה שהוא לא שייך לרבנות מטעם

 

[חי אדר]

איזהו מקומן של תפילות ובקשות.

השאלה אינה קשורה אם יש השגחה או אין השגחה. בהחלט אפשר לומר,שיש השגחה. אולם, השאלה היא: כיצד יש להבין את מושג ההשגחה. אם המושג השגחה,מציין, התערבות אקטיבית של האל, בגילוי נפלאות היוצאות מגדר הטבע, אזי בהחלט אפשר לומר, שיש דעות המסייגות תפיסה זו. עם זאת, יש גישה הגורסת כי ההשגחה באה לביטוי בהכרתו של האדם לעבוד את ה´, חרף הפגעים והאסונות. וזוהי השגחה פרטית. מכל מקום אין זה נוגע כלל, לעניין התפילות ובקשות לחולים. אני מסב את תומת ליבך, לתשובתו של רב האי גאון,שהובאה, באוצר הגאונים, מסכת חגיגה, כז.ובו נשאל, אם יש טעם ללמוד, על מנת שזכות הלימוד תהיה לתועלת אדם אחר. והשיב: כי דברים אלו "הבלים ותסקופי מילים". ושם האריך, לבאר מדוע מבחינה דתית, אי אפשר לסבור כן.כמו כן, הרמב"ם, בספר המדע, הלכות עבודה זרה,פרק יא. העלה,שהקורא פסוק מן התורה, כאמצעי סגולי, זהו בבחינת ´מנחש´ו´חובר´, האסור מן התורה. כאשר קוראים תהילים, באופן זה, אזי, האל, הופך להיות: ספק השירותים של האדם.בכך, הופך האדם, את האל לאמצעי.זאת ועוד:ביסודה, התפילה, לא נועדה להשפיע על האל. מטרתה לציין, מה אנו מקווים לייחל לאדם החולה. ראו בהקשר לזאת,דבריו של רס"ג, בפירושו, לפרק, קט, בספר תהילים.כמו כן,מטרת התפילה, לכונן את מחשבתו של האדם,ולמקד אותה, רק באלהים. "כאילו עסקתה בו יתברך".

 

[nironi]

דברי חכמים כדרבנות... ../images/Emo88.gif

 

[zigzagman]

יש סתירה בדבריך על התפילה

תחילה אמרת שהתפילה לחולה מציינת את מה שאנו מייחלים לחולה, נראה כאילו ביהכ"נ הוא קבוצת תמיכה, ח"ו. אח"כ אמרת שמטרת התפילה לכונן את מחשבות האדם בבורא. לו זו היתה המטרה, מדוע מיקדו המנסחים את התפילה באדם עצמו, צרכיו הגשמיים, החברתיים והרוחניים, מילאו את התפילה בתיאורי הבורא, תכונותיו ויחסיו לברואיו? אינני מוצא בתפילה כל הכוונה לעבודה לשמה.

 

[חי אדר]

אין סתירה.

מה שציינתי,שהתפילה מבטאת את מה שאנו מייחלים לחולה, אלו דברי רס"ג, במקור שאליו הפניתי. והדעה השנייה היא של הרמב"ם.וראוי להדגיש: שלא התייחסתי, לתפילות החובה. אלא, לתפילות כגון: מי שברך,ושאר תפילות הרשות.

 

[zigzagman]

אני מתפלא

מתשובתך ומתשובותיהם של אחרים אני מבין, שאין כל משמעות מילולית לפשט הכתוב בתורה. על יום הכיפורים נכתב:"...כי ביום הזה אטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה´ תטהרו" - לפי י"ל האדם נידון בכל יום ולא רק ביום הכיפורים, אך פשט הכתוב מורה לנו לרכז את חשבון נפשנו ביום זה. מובן, שהכוונה שבעקבות יום הכיפורים יתרחש שינוי לטובה בהתנהגותינו / עבודתינו. לעניין ההשגחה: אבותינו ורבותינו לא נמנעו מלפנות אל הקב"ה בתפילות ובתחנונים, ויש מקרים בהם נענו. אינני רואה כל בעייה בכך שגם היום מנסים בנ"א את מזלם אצל הבורא ופונים אליו, אולי יוושעו.

 

[הבל וריק]

לעיון - "יש השגחה?"

בו נתחיל מתחילת השאלה – האם יש ערך לתפילות שמחוץ לחובת התפילה. והתשובה לכך שלא. תפילות אלו הם מנהגים שהשתרשו בעם . כתפילה ערכם נמוך אם בכלל. וכל "טובתם" זה בשביל האדם האומר אותם וכך חושב שישנה דבר מה בעולם. ההגדה של נס הינו ארוע שמגדל את שם ה בעולם – לכן יש פתח לומר שאכן התרחשו ניסים העולם של חז"ל, אך כל זה אמור בהסתיגות בהנחה שספורים אלו אכן קראו במציאות ואינם "סיפורי מעשיות". אך חלילה לו לאדם לבסס את אמונתו בנס בצפיה לנס ("ימות המשיח") או בשינוי טבעי כל שהוא. ובדוגמא הטובה ביותר לכך הוא הדור שיצא ממצרים למרות הנסים שראה ואף על פי כל זה בנה עגל. ועשרות דורות שחיו בגלות שמרו על הדת למרות שלא ראו שום גילוי שכינה. האם הבורא משגיח עלינו – אז השאלה מה זו השגחה . אם השגחה זה שאלוקים יטיב לך ובזכות זה חייך היו יותר טובים – אז לא השגחה אינה קימת. אך אם השגחה זה בכל מובן בעולם . ובאותו אופן שבעזרת ה´ חולה יחלים גם בעזרת ה´ החולה ימות. אם זה קורה או זה קורה הם מאת ה´- וזהי ההשגחה האמיתית ולא משנה כמה תהילים נאמר או כמה מצוות נקיים זה לא ישנה את המציאות. לכן "עולם כמנהגו נוהג" וזוהי השגחת אלוקים, אל לנו ליחס לאלוקים רצונות במיוחד מאחר שאין לנו ידע אל מה שמ"אחורי הפרגוד". קראת שמע עיקרה של התפילה, בנויה משני ניגודים – מצד אחד "ואהבתה את ה..."- בלי תנאים ובלי שכר. ובקטע השני "והיה אם שמוע ... ונתתי לכם" – שכר ועונש בהתאם למעשי האדם. אך עדין שני הקטעים לגיטימים אך ברור איזה ברמה גבוה יותר . האם מותר לנו לשנות את נוהג העולם ? ונניח שכל מה שקורה הוא מאת ה ואין לנו שליטה על זה. מימיו של האדם הקדמון האדם משנה את הטבע אם ע"י נטיעה חרישה וכדומה , אז זה צביעות מצידינו לנהוג כך שנוח לנו (ע"ע ניתוח מתים) ובדברים אחרים אנו מחפשים פתח מילוט להקלת חיינו מאשימם את רצון האל.