הי אני חדשה בפורום שלכם

הי אני חדשה בפורום שלכם

היי שבת שלום ומבורך לכולם פה שמי הוא רוויטלי אני בחורה נכה וגרה בי-ם מעושים כאשר רוצים למות כל-כך אך חיים בשביל אחרים בלבד? מרוויטלי
 
רויטלי שבת שלום

כתבתי לך מקודם הודעה ארוכה והפורום מחק לי אותה 8-( אנסה לחזור על כמה דברים: 1-אני מאוד שמחה שהגעת למשפחת סהר המופלאה, יש פה אנשים מקסימים, שיקבלו אותך, יבינו אותך, יקשיבו לך, כאן את לא נכה,כאן לכולם יש קשיים אלה או אחרים, ואת כמו כולם עם הקשיים שלך. 2- כיוון שהפורום פתוח לכל ברשת, ויש המון קוראים פאסיבים שחלקם לא ראויים לקרוא את האתר הנפלא, אני מציעה לך לא לפרסם פרטיים אישים בפורום, וגם לבקש מסהר להוריד את התמונה(ניתן לבקש), . תשלחי אותה בעתיד למי שתחפצי באיימייל או דרך איסיקיו ואם יהיו לך בעיות טכניות בעניין נעזור לך. 3-הצגת את עצמך בשורה וחצי ואמרת אני נכה, בת 34 רווקה, רוצה למות, חיה בשביל אחרים, אני ישר הרגשתי הזדהות מלאה איתך. אני אשמח לדעת יותר עליך, אשמח אם תספרי לנו כאן מה את מרגישה, קצת יותר על עצמך שנכיר אותך, תרגישי בנוח ובקצב שלך. אוכל לאמר לך שלפי הגדרות משרד הפנים אני בת 32(לא בחיים, לא ברגשות, ולא במראה), ולפי הגדרות הביטוח הלאומי, אני נכה(לדעתי החברה נכה שמסתכלת עלי כשונה, אני רק מוגבלת בביצוע פעולות מסוימות.). אני לא נכה במובן המוכר לחברה, אלא אני חיה דרך חיים שמהוות נכות פיזית ונפשית, אבל שוב תלוי מי מסתכל על זה ואיך. אני לא אתחיל לכתוב כאן את כל הסיפור שלי, אצרף לך הפניה לעמוד מארכיון פורום הצעירים-שהיה תחילת הדרך של פורום זה,אם תרצי לדעת עלי יותר תתחילי לקרוא מההודעה ``רק לפני ימים ספורים``, וההודעה למעלה יותר ``טוב אספר לכם קצת יותר``, הכל כתוב שם. אני מזמינה אותך לצוטט איתנו בחדר ``עזרה נפשית``, בצט של תפוז אצרף לך הפניה של כניסה לצט ורושמים בצד שמאל למטה ``חדר עזרה נפשית``. אסיים בברכת שבת שלום, וברוך הבא המון אהבה רחל-נשמה
 

יולי_ה

New member
רחל - נשמה ורויטלי, שבת שלום

גם אני חדשה כאן, ואני מקווה שזה בסדר ``להתפרץ`` ככה לשיחה ביניכן (אני עדיין לא מכירה את הכללים שהתגבשו כאן במשך הזמן). הנושא של הנכות מאד נוגע בי, כי אני חיה כבר הרבה שנים עם בעל נכה צ.ה.ל. (נכות קשה עם אישפוזים וניתוחים חוזרים ונשנים לאורך כל השנים). מה שרציתי להגיד זה, שלמדתי במשך הזמן שמעבר למגבלות האובייקטיביות - כל קשר בין אחוזי הנכות שלו לתיפקוד היומיומי הוא מקרי בהחלט. הכל סובייקטיבי. יש לו תקופות של אור ואופטימיות, שאינן קשורות בכלל למצבו הפיזי ברגע נתון, ואז הוא במיטבו - פיזית ורגשית - אוהב את החיים, שמח, נפגש עם חברים, מתכנן כל מיני כייפים לעתיד, ושם את הנכות במקום היאה לה - רק פן אחד של החיים. ויש תקופות אחרות, בהן הוא ``נכה`` וזהו. שום דבר אחר לא קיים, והכל שחור ומדכא וחסר תקווה. למדנו להכיר בכך שזה כמו כדור שלג מתגלגל (אם לא עוצרים אותו בזמן, ואלה הופכים להיות ימים קשים לכולנו. והנכות היא אותה נכות, והמגבלות הן אותן מגבלות, ורק ההתיחסות שלו למצב משתנה. עם הזמן למדנו שנינו לשלוט במהפכים האלה יותר ויותר, לעשות את המעברים פחות חדים, ולקצר את התקופות השחורות. לא אגיד שזה קל, כי לו היה קל לא הייתי כותבת כאן עכשיו. אבל זה אפשרי. כי המסקנה שלי בשורה התחתונה היא שהחיים שווים את זה. שבת שלום יולי
 
יולי יקרה ברוך הבא למשפחת סהר

זה בסדר להגיב, את לא התפרצת את כבר זהו חלק מהמשפחה המופלאה שקיימת כאן, ומותר לך להגיב ולתמוך, ומותר לך לכאוב ולספר את כאבך. היום בצהריים קראתי את הודעתך, וישר אחכ דפקה לי מישהי בדלת ולא יכולתי להגיב למרות שרציתי. אחרי כמה שעות שהיתה אצלי (והתכוונה לבוא לעשר דקות), החלטתי שבמקום לאמר מה שרציתי פשוט לספר לך מה היה שממש מחזק את דברייך. פרסמתי השבוע מודעה בעיתון , שאני מחפשת מטפלת לשמור עלי בלילה, זה מאוד מפחיד כשרק שומעים את זה וואו מחוברת למכונת הנשמה אף אחד לא רוצה לבוא. הפעם פרסמתי מודעה מתחכמת שבעצם לא ניתן להבין ממנה למה השמירה, מלבד העובדה שמדובר בלילה. הופתעתי לגלות הצפה של טלפונים, ואז תיארתי בשיחה בנימה רגועה שמדובר בנכות כך וכך וצריך לשמור על מישהו מחובר למכונת חמצן ומכונת הנשמה, והיום אני כל כך שמחה, גם נשמעתי להם ככה.ואז תמיד בסוף השיחה שאלו טוב מי ``החולה``? אמרתי אני. צחקו אמרו אבל זה לא נשמע את מדברת על זה כאילו זה בדיחה, כאילו זה דבר של מה בכך אפשר לבוא לראות מסקרנות? לכולם אמרתי כן-הבית שלי פתוח, אני מבינה את הסקרנות ומעודדת אותה כדי שלא יפחדו מאנשים מונשמים. ואז הגיעה בצהריים מישהי , הייתי רגע עסוקה ברשת אמרתי לה שבי רגע, אמרה תראי אני באתי לרחל, צריך לשמור עליה, עניתי אני רחל. רגע של שתיקה אבל לא יכול להיות?, ואז דברנו הראיתי לה את כל המכשור , כל ההשלכות של כל דבר, ולא הפסקתי לצחוק ולראות כמה היא חוששת מהצעצועים האלה, וזה מאוד מצחיק אותי לראות אנשים שמפחדים מהצעצועים האלה,אחרי כמה שעות הלכה. אבל דקה לפני שיצאה עמדה בדלת ואמרה לי-רחל מאוד פחדתי לבוא אליך הביתה, לא ידעתי מה אני עומדת לראות מול עיני, נכות מפחידה, היום אני לא מפחדת, אני באה לשמור עליך, כי את מדברת ומתנהגת למכונות כל כך בקבלה. עניתי לה-יקירתי-היום זה יום טוב, הייתי לידך עכשיו בקוצר נשימה ואפילו לא הרגשת, כי טוב לי בנשמה-יתכן שמחר אדבר לך על אותו צעצוע כמשהו מתסכל ביותר, שמחזיק אותי בין חיים למוות, יתכן שמחר תראי אותו בקוצר נשימה ואקפיץ את השכונה תתכונני-ככה אני חיה, אם תלמדי לקבל אותי גם ביום כזה, לא תפחדי מזה. אני לא תמיד מחייכת, אני גם ברע לפעמים-כלומר ימים של שחור-ימים של לבן באותו מצב. אותו מצב נשימתי, אותו מצב רפואי, אותם תנאי מזג האויר, יכול יום אחד קוצר נשימה לגרום לי להיסטריה ופאניקה, שמסכנים הסובבים סביבי ברגעים אילו, ויום אחר, שאני כל כך מאושרת, אני אזלזל בו ואומר טוב יעבור היו גרועים יותר. הנפש וההסתכלות על המצב -קובעת במקרה שלי גם את חומרת המצב. יולי אני רוצה לאמר לך שאני מאוד מעריכה אותך, שלמרות כל הקשיים את תומכת בבעלך, ואשמח מאוד אם אוכל להכיר אותך. אני נמצאת הרבה בחדר ``עזרה נפשית`` בצט של תפוז , את מוזמנת לבוא לדבר אם תרצי. בהמון אהבה רחל-נשמה
 

יולי_ה

New member
רחל-נשמה, תודה

מאד מרגש מה שכתבת. המשפט שאמרת לאשה שבאה אליך: ``אם תלמדי לקבל אותי גם ביום כזה, לא תפחדי מזה`` הוא נראה לי משפט המפתח, ולא רק בהתיחסות של אחרים אלינו, אלא גם בהתיחסות שלנו אל עצמנו. מה שאני מתכוונת זה שחשוב שאנחנו עצמנו נקבל את זה שיש לנו ימים כאלה וימים אחרים, ונלמד לקבל את עצמנו גם בימים הגרועים יותר, ולא נפחד מזה, ואז יהיה קל יותר לעבור אותם. תודה על ההזמנה לצ`ט, הייתי שם הערב (אבל רק עד 21:30). מבטיחה להמשיך לבוא לילה טוב יולי
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שלום רוויטלי

וברוכה הבאה לכאן. אני שמחה שרחל ענתה לך, כי מי כמוה יודע את המשמעות האמיתית של המאבק הזה. מקווה שתהיו חברות, אם רק אפשר. החברויות שלנו בעולם הזה לדעתי הן אחד הדברים שנותנים לחיים את המשמעות ואת הטעם. שווה לטפח כל אחת מהן. אזרי כוח והמשיכי במאבקך. אני בטוחה שתמצאי את המשמעות ואת הדרכים למלא את קיומך בדברים מעניינים שמשקפים את מטרותיך עד כמה שניתן. אולי תספרי קצת באמת מה מעניין אותך, מה היית רוצה להשיג ולעשות בחיים.
 
למעלה