החלום:
אני מתארחת בבית של אמא. הבית שלה שונה, מוזר, מעוצב בצורה משונה, מלא רהיטים, לעיתים ממוקמים מוזר.
היא לא ישנה במיטה שלה, אלא בחדר אחר. אני צריכה למצוא לי מקום לישון.
אח"כ יצאתי מהבית. לא יודעת לאן. הדרך הייתה מוזרה, לא רגילה, אין מדרכה.
אני הולכת בשביל בוצי, מצד אחד שלי כל האדמה מכוסה בשכבה של קרח ומהצד השני, ים.
הים נקי, שקוף, גלי מאוד, מגיע לאיפה שאני הולכת ואני נזהרת לא להירטב. אני רואה בתוך הגל יונה וחתול מנסה לתפוס אותה.
אני ממשיכה ללכת והמים מגיעים אליי ואני מנסה להתחמק ובסוף הרגליים שלי נתקעות בבוץ ומים.
אני נאבקת לצאת, אני תופסת במעקה ונעזרת בו כדי לצאת. פתאום יש כביש לידי ומכוניות עוברות אבל אף אחד לא עוצר לעזור לי.
בסופו של דבר אני מצליחה לצאת לבד.
אני ממשיכה ללכת ברחוב ופתאום מגיע רכב ומאט, ילד קופץ מתוכו, אבל לא בצורה טובה והוא נתפס ברכב בקפיצה והרכב ממשיך לנסוע,
אבל בסוף הילד מצליח להשתחרר והרכב נעצר אבל לא קורה כלום, אני שואלת את הילד אם הוא בסדר, ובינתיים הרכב נוסע,
הילד אומר לי כן ומודה לי על שדאגתי לו ומברך אותי לשלום והולך.
אני מגיעה הביתה וכולי בוץ ולכלוך. מקבל אותי הבן שלי (אני חושבת שזה היה הוא, לא בטוחה), אבל הוא צוחק עליי בגלל הבוץ. וזהו, לא זוכרת מה עוד היה.
אני זוכרת שאצל אמא שלי הרגשתי מוזר.
כשהלכתי בדרך עם הקרח מצד אחד והים מהצד השני הרגשתי מופעמת מהיופי, אפילו נגעתי בקרח כדי להרגיש שזה באמת קרח.
כשנאבקתי לצאת מהבוץ הרגשתי לבד ובודדה וכשיצאתי ממנו הרגשתי טוב עם עצמי.
כשראיתי את הילד קופץ מהאוטו הרגשתי לחץ ופחד וכשהוא בירך אותי הרגשתי טוב.
וכשחזרתי הביתה הרגשתי רע ומושפלת ושלא מבינים אותי או לא דואגים לי.
רקע:
אני בת 44, גרושה + 1, שכירה.
בזמן האחרון אני חשה שאני צריכה שינוי ומרגישה כאילו אני על קוצים. אבל קשה לי לעשות שינוי במיוחד עם המצב במדינה.
גם המצב הכלכלי לא טוב ואני כל הזמן מנסה למצוא דרך להרוויח יותר ולא מצליחה.
עם אמא שלי יש קשר טוב, היא עזבה לאחרונה את מקום המגורים שלה שהיה קרוב אלי וחזרה למרכז.
עם הבן שלי יש כל הזמן מאבקים וריבים, הוא בן 14.
את הילד השני בחלום אני לא מכירה ולא יודעת מי הוא.
תודה.
אני מתארחת בבית של אמא. הבית שלה שונה, מוזר, מעוצב בצורה משונה, מלא רהיטים, לעיתים ממוקמים מוזר.
היא לא ישנה במיטה שלה, אלא בחדר אחר. אני צריכה למצוא לי מקום לישון.
אח"כ יצאתי מהבית. לא יודעת לאן. הדרך הייתה מוזרה, לא רגילה, אין מדרכה.
אני הולכת בשביל בוצי, מצד אחד שלי כל האדמה מכוסה בשכבה של קרח ומהצד השני, ים.
הים נקי, שקוף, גלי מאוד, מגיע לאיפה שאני הולכת ואני נזהרת לא להירטב. אני רואה בתוך הגל יונה וחתול מנסה לתפוס אותה.
אני ממשיכה ללכת והמים מגיעים אליי ואני מנסה להתחמק ובסוף הרגליים שלי נתקעות בבוץ ומים.
אני נאבקת לצאת, אני תופסת במעקה ונעזרת בו כדי לצאת. פתאום יש כביש לידי ומכוניות עוברות אבל אף אחד לא עוצר לעזור לי.
בסופו של דבר אני מצליחה לצאת לבד.
אני ממשיכה ללכת ברחוב ופתאום מגיע רכב ומאט, ילד קופץ מתוכו, אבל לא בצורה טובה והוא נתפס ברכב בקפיצה והרכב ממשיך לנסוע,
אבל בסוף הילד מצליח להשתחרר והרכב נעצר אבל לא קורה כלום, אני שואלת את הילד אם הוא בסדר, ובינתיים הרכב נוסע,
הילד אומר לי כן ומודה לי על שדאגתי לו ומברך אותי לשלום והולך.
אני מגיעה הביתה וכולי בוץ ולכלוך. מקבל אותי הבן שלי (אני חושבת שזה היה הוא, לא בטוחה), אבל הוא צוחק עליי בגלל הבוץ. וזהו, לא זוכרת מה עוד היה.
אני זוכרת שאצל אמא שלי הרגשתי מוזר.
כשהלכתי בדרך עם הקרח מצד אחד והים מהצד השני הרגשתי מופעמת מהיופי, אפילו נגעתי בקרח כדי להרגיש שזה באמת קרח.
כשנאבקתי לצאת מהבוץ הרגשתי לבד ובודדה וכשיצאתי ממנו הרגשתי טוב עם עצמי.
כשראיתי את הילד קופץ מהאוטו הרגשתי לחץ ופחד וכשהוא בירך אותי הרגשתי טוב.
וכשחזרתי הביתה הרגשתי רע ומושפלת ושלא מבינים אותי או לא דואגים לי.
רקע:
אני בת 44, גרושה + 1, שכירה.
בזמן האחרון אני חשה שאני צריכה שינוי ומרגישה כאילו אני על קוצים. אבל קשה לי לעשות שינוי במיוחד עם המצב במדינה.
גם המצב הכלכלי לא טוב ואני כל הזמן מנסה למצוא דרך להרוויח יותר ולא מצליחה.
עם אמא שלי יש קשר טוב, היא עזבה לאחרונה את מקום המגורים שלה שהיה קרוב אלי וחזרה למרכז.
עם הבן שלי יש כל הזמן מאבקים וריבים, הוא בן 14.
את הילד השני בחלום אני לא מכירה ולא יודעת מי הוא.
תודה.