הי,אתם יכולים לעזור לי?

[עו~ד דורון זיסו]

חיכיתי לתשובה של ניר דגן ../images/Emo8.gif

שבד"כ יש לו תשובות שנונות לשאלות כאלה, אני חושב שתלוי מה מקום העבודה. בכל מקרה, כיתה בבית ספר איננה מקום פרטי ולא ניתן להעלות טעון של צנעת הפרט. אני בכלל מתפלא על ההתנהגות של השוטר הזה שפועל בתוך בית הספר, אני חושב שלא לשם כך הוכנסו שוטרים לבתי ספר ושהתפקיד שלהם הוא למנוע אלימות ושכר בסמים ולא כדי להפחיד ילדים ולהרטיע אותם מלממש את חופש הביטוי שלהם. אם דבר כזה היה קורה בבתי ספר איפה שהילדים שלי לומדים, אני הייתי פונה בשאילתות בכתב גם לשרת החינוך וגם לשר לבטחון פנים. תיק פלילי? 5 שנות מאסר?

 

[עופר בן אברהם]

תלוי איזה מקום

לדעתי, מקום עבודה בשירות הציבורי הוא רשות הרבים, והציבור זכאי לדעת מה עושים משרתיו בזמן עבודתם. גם מקום עבודה במגזר הפרטי, שיש עניין ציבורי בנעשה בו, כגון גן ילדים, בית ספר, אוניברסיטה וכדומה, עשוי להיחשב כרשות הרבים לעניין זה. יתר על כן: ההיתר, שמעניק החוק לצלם אדם ברשות הרבים אף בלי הסכמתו, נובע מההנחה, שאדם רגיל וסביר מקפיד על פרטיותו ברשות הרבים ואינו נוהג לחשוף אותה. על אחת כמה וכמה נכונה הנחה זו לגבי אדם, שעיסוקו כרוך בהופעה בפני קהל (מורה, מדריך וכדומה). הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.

 

[nirdagan]

גם אני מחכה לתשובתי../images/Emo6.gif

 

[doבי]

פורנוגרפיה =עניין של גיעו/גוע...?

גיאוגפיה או גועל נפש? יש אומרים כי שניהם = פורנוגרפיה. ומה זה שייך? האם לצלם את החשפנית באשר היא חושפת במועדון לילה - ודווקא כשהיא "בבגדי עבודה(עירומה)"- זה מותר או אסור? האם אישור בכתב מבעל המועדון(ללא ידיעת החשפנית)מספיקה? שאלה. קיבלנו כאן הסבר, הן מילדה בת 16 והן ממבוגרים- כי הצילום של המורה, ללא ידיעתה, בעת עבודתה ובמקום עבודתה - זהו דבר שהיא כעסה עליו מאוד ו"היה מותר לה לכעוס ולאיים בהגשת תלונה". ומה עם כבוד ילדה וחירות הביטוי שלה? - לדעתי בעצם העובדה כי הובאה במחיצת שוטר ומנהלת - יש בהם לפגוע בה ולהביאה בלחץ נפשי. באשר לאותן כותרות - הבאות עם התמונות - לעניות דעתי - אלו לא היו אמורים לפגוע והמורה שנזדעקה - למעשה נזדעקה על כך ש"סמכותה חוללה" בכך שהצילום והפרסום באתר - נעשו ךךא שיבואו ב"דחילו ורחימו" לבקש ולחלות את פניה. ומכאן ועד להשתמש בכך כדי ללחוץ על תלמידה זו או אחרת - זהו ניצול גועלי של סמכותה כמורה. במקום הילדה הייתי פונה להוריה ומסביר המקרה - ומניח למבוגרים להתמודד כשווים. כדאי שגם עתה עם עבור הזמן - ההורים שלה יבואו לדרוש את כבוד וערך הבת שלהם - לא מהמורה, אלא מהמנהל/ת של ביה"ס ומפקח/ת אזוי של משרד החינוך - ואם לא יקבלו יחס, ו/או התנצלות , להמשיך הלאה.

 

[שעלולה]

הי,אתם יכולים לעזור לי?

הי ! דיברתי עם חברה שלי והיא הפנתה אותי לפורום הזה בגלל בעיה שיש לי . אני מקווה שתוכלו לעזור לי. הנה הסיפור: קוראים לי מור ואני בת 16 מחיפה. אני לומדת בבית ספר תיכון בחיפה. בזמני החופשי פתחתי מין אתר חובבני בגיאוסיטיס ששם אני שמתי פורום שחברים שלי רושמים,תמונות של חברים שלי שהצתלמו ושמתי שם דף עם 5 תמונות של המורה שלי לספרות. לקחתי מצלמה דיגיטלית לשיעור וצילמתי אותה ועוד כמה חברים לכיתה. היא טוענת שהיא לא ראתה אותי מצלמת אותה ,לא משנה,בראש הדף רשמתי את המילים "פומפה" "נחום תקום" "חחח" זה מילים שלא קשורות אליה בכלל.זה סתם מין ססמאות כאלה שלי ושל החברות שלי. בקיצור היא ראתה את התמונות האלה ,כעסה מאוד ואיימה עלי שתגיש תלונה במשטרה כי זאת עברה של צנאת הפרט או משהו כזה. לקחו אותי לשיחה עם מנהלת הבית ספר,יחד עם היועצת והשוטר של הבית ספר,קיבלתי הרצאה על כמה שהמורה נעלבה ונפגעה וכועסת,ביקשו ממני להתנצל בפניה,לקוות שהיא תבטל את התלונה ולא אני יקבל תיק במשטרה,איימו עלי שזה יכול להוביל ל-5 שנים מאסר,וזה יפגע לי בעתיד..בלה בלה בלה... הכניסו אותי ללחץ אמרו לי שיהיה לי קשה מאוד להוריד את התיק הזה כי המורה מאוד רוצה להתלונן,נכנסתי ללחץ רצתי הביתה מחקתי את התמונות ורשמתי מכתב ארוך למורה,התקשרתי אמרתי לה תקשיבי אני מתנצלת היא אמרה טוב בסדר וביטלה את התלונה,הסיפור הזה הוא לא רק אצלי,עשו את אותו סיפור לעוד ילדים בשכבה שלי שפתחו אתרים. עכשיו מה שאני רוצה לדעת אם זה חוקי לשים תמונות של אדם באינטרנט בלי ידיעתו או הסכמתו? מה עם קריקטורות ? מותר לי לעשות קריקטורות של מורים למשל ולפרסם באינטרנט ? אני מאוד מקווה שתחזרו לי תשובה, כי זה מאוד חשוב לי.. תודה, מור.

 

[עופר בן אברהם]

פרסום צילומים: מותר ואסור

1. כשאדם ברשות היחיד (למשל בביתו) אסור לצלמו בלי הסכמתו. כשאדם ברשות הרבים (למשל ברחוב) מותר לצלמו בלי הסכמתו (סעיפים 1 ו- 2 (3) לחוק הגנת הפרטיות). האם כיתת בית ספר היא רשות הרבים לעניין זה? זו שאלה של פרשנות (לדעתי כן). 2. ככלל, אסור לפרסם תצלום של אדם ברבים בלי הסכמתו, אם הפרסום עלול להשפילו או לבזותו; וכן אסור להשתמש בתמונתו של אדם לשם רווח בלי הסכמתו (סעיפים 1, 2 (4) ו- 2 (6) לחוק). נובע מכאן, שמותר לפרסם תצלום של אדם בלי הסכמתו רק אם הפרסום אינו לשם רווח ואינו עלול להשפיל או לבזות את המצולם. 3. פרסום תצלומו של אדם בניגוד לכללים האמורים הוא עוולה (עבירה אזרחית, משמע: עילה לתביעת פיצויים); ואם נעשה במזיד, הוא גם עבירה פלילית, שעונשה המרבי הוא אכן חמש שנות מאסר (סעיפים 4 ו- 5 לחוק). לבית המשפט יש סמכות להטיל עונש ההולם את הנסיבות, שיכול להיות קל בהרבה, למשל: קנס, מאסר על תנאי וכדומה, אך לא עונש חמור מהקבוע בחוק. 4. החוק מפרט חריגים, שבהם פרסום כאמור לא ייחשב כעוולה או כעבירה, למשל: אם אין בו פגיעה של ממש (סעיף 6 לחוק); הפגיעה הייתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים, ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי (סעיף 18 (2) (ה) לחוק); בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב (סעיף 18 (3) לחוק); ועוד. 5. פרסום קריקטורות של אנשי ציבור כמוהו כהבעת דעה עליהם. פרסום דעה פוגעת כאמור מותר אם הוא נעשה בתום לב (קרי: אם אינו חורג מהסביר) ואם יש בו עניין ציבורי (סעיפים 15 (4) ו- 16 לחוק איסור לשון הרע). במלים פשוטות: אם הקריקטורה אינה מוגזמת ברשעותה, ואם יש אינטרס ציבורי בפרסומה - הפרסום מותר. הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.