הי בנות וחתולים...
מצטערת שקצת נעלמתי בשבוע האחרון - הסידורים, העומס והעייפות מדיאטת הרצח שבה פצחתי רגע לפני החגים (מאוד הגיוני, אני יודעת) הכריחו אותי להתנתק קצת מהפורום האהוב עליי. מקווה שעכשיו אחזור להשתתפות פעילה יותר. החג שלנו היה נחמד - מאוווווד משפחתי, כולל ארוחת צהריים משותפת עם ההורים משני הצדדים בחג עצמו, שעברה דווקא בקלות יחסית. היה כיף, אבל בהחלט נרשמה הקלה לחזור הביתה שלשום בערב. ואתמול - אתמול היתה לי יומולדת! ובעלי המקסים חגג לי אותה בדרך הכי יפה שיכולתי לתאר - בשקט, ביחד, בבית, עם ארוחת בוקר מפתיעה שהוא הכין (בד"כ הוא לא מיודד עם המטבח), וקצת זמן איכות זוגי. בערב יצאנו למסעדה שאנחנו הכי אוהבים, ומכיוון שהיינו בערך הזוג היחיד, קיבלנו טיפול מיוחד. כמו שאפשר אולי להבין בין השורות
, הלכה הדיאטה, אבל למי אכפת? והיתה גם המתנה, שהיא משהו שרציתי כבר המון זמן וכבר לא חשבתי שיהיה, כי הוא דורש יותר מדי תכנון וריצות. והנה, הוא תיכנן בלי שאני אדע כלום (הוא לא נשבר גם בחקירה מאומצת במיוחד), והצליח ממש להפתיע אותי. אז אמנם אמרתי לו את זה כל היום אתמול, אבל הנה שוב (ומצטערת על הדביקות): יואב שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם. אתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. לא חשבתי שיכול להיות כ"כ טוב, ואני מופתעת כל פעם מחדש.
מצטערת שקצת נעלמתי בשבוע האחרון - הסידורים, העומס והעייפות מדיאטת הרצח שבה פצחתי רגע לפני החגים (מאוד הגיוני, אני יודעת) הכריחו אותי להתנתק קצת מהפורום האהוב עליי. מקווה שעכשיו אחזור להשתתפות פעילה יותר. החג שלנו היה נחמד - מאוווווד משפחתי, כולל ארוחת צהריים משותפת עם ההורים משני הצדדים בחג עצמו, שעברה דווקא בקלות יחסית. היה כיף, אבל בהחלט נרשמה הקלה לחזור הביתה שלשום בערב. ואתמול - אתמול היתה לי יומולדת! ובעלי המקסים חגג לי אותה בדרך הכי יפה שיכולתי לתאר - בשקט, ביחד, בבית, עם ארוחת בוקר מפתיעה שהוא הכין (בד"כ הוא לא מיודד עם המטבח), וקצת זמן איכות זוגי. בערב יצאנו למסעדה שאנחנו הכי אוהבים, ומכיוון שהיינו בערך הזוג היחיד, קיבלנו טיפול מיוחד. כמו שאפשר אולי להבין בין השורות
, הוא המחשבה והערמומיות (כל העניין היה כבר לפני חודשיים-שלושה, ואני כבר הספקתי לשכוח) והאהבה ותשומת הלב, שאותן אני אאגור לי לרגעים שבהם הוא נורא עסוק או "לא מראה מספיק". אני חייבת לרוץ - להתראות בינתיים,