הי, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת כאן ...זה די

nav27

New member
הי, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת כאן ...זה די

הי, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת כאן ...זה די ארוך ....אז ככה: אני בת 16 וההורים שלי פרודים בערך שנה.מעולם לא הייתי טיפוס של הרבה בטחון, די בישנית אבל היו לי חברות והיה לי טוב. בתקופה שההורים שלי נפרדו ,(זה היה הרבה בלאגן: משטרה, משפחה וכו) אני איבדתי את כל מה שהייתי ניהיתי בודדה והרגשתי שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד, למרות שהיו מתחילים איתי הרבה וגם הכרתי בנים מחברות (אני די יפה הרבה הסתכלו עלי))לא חשבתי על אפשרות כזאת... בתקופה שאבא שלי עזב את הבית ועברתי לביס אחר ,נורמלי יותר, ניהיה יחסית שקט. באותה תקופה חברה שלי הכירה לי מישהו שממש אהבתי. אהבתי אותו כי הוא היה חכם מאד ,אדם טוב כזה ,והוא עבר הרבה בחיים(אבא שלו מת) אהיה איכפת לו ממני מאד ולי גם. בהתחלה למרות הכל לא הרשתי לעצמי להתקרב אליו אבל לאט לאט ניהיה בינינו משהו..והיה לי טוב עם זה.. הינו מדברים המון ונפגשים המון.אבל לאט לאט אני זאת שיזמתי את השיחות כי לא היה לו שיחות.היו דברים שהוא סיפר שהכרחתי את עצמי להאמין לו.(הוא גם הכיר עוד בנות ואני- לא הייתי בקשר עם אף אחד...) לאט לאט נחלש הקשר ולא ראיתי אותו איזה תקופה של חודש וחצי. אחרי החודש וחצי נפגשנו ולא היה לו הרבה זמן אז הוא "הבטיח " שהוא יבוא מחר ונוכל לדבר הרבה ....אבל מאז לא נפגשנו(הוא לא הגיע) והוא התעלם להודעות ששלחתי בהתחלה וגם לא הרים את הטלפון ומאז הפסקתי לנסות(עברו חודשיים בערך מאז שראיתי אותו)אבל אני יודעת שאני לא חסירה לו והוא לא חושב עלי כי אם הוא היה רוצה הוא היה מתקשר!!!! איך אפשר למחוק מישהו מהזיכרון??הבנאדם היחיד שהאמנתי בו והיה איכפת לו ממני ...אני כל הזמן חושבת עליו אבל אני גם יודעת שלו-אני לא חסירה.... כל הזמן אני חושבת אם אי פעם אני יאמין בבנאדם, אם יהיה כזה דבר שאדם לא ישקר עלי(הוא כנראה שיקר-והרבה) ,יהיה איכפת לו ממני והוא יאהב אותי וידאג שיהיה לי טוב.......(וכנל אני).אם יהיה לי פעם טוב אם מישהו....... ואני לא מצליחה להפסיק את המחשבות האלה ......
 
../images/Emo201.gif../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה! אני מבינה לליבך מאד! קשה לנו, קשה לנו מאד, אין לנו אשליות, לא בקשר למשפחה ולא בקשר לחברים, קשה לנו לתת אמון, קשה לנו בפרידות...... לגבי הבחור, כדאי שתקחי בחשבון אפשרות שהפרידה שלו ממך לא קשורה אליך, יכול להיות שהוא במצב נפשי קשה וזקוק להיות עם עצמו, יכול להיות שבמצבו הוא אפילו לא מבין עד כמה הוא פגע בך....... בכל מקרה, יש לפניך שני תסריטים: א. להכנס למצב רוח רע, לשקוע במחשבות על כמה שאת עצובה, ורע לך ורחמים עצמיים - התסריט הזה יגרום לך לשקוע עוד יותר בעצבות וחבל! ב. לחפש חברים אחרים/חדשים, להגיד לעצמך שהוא הפסיד את הקשר היפה שהיה בינכם, ושאם הוא ירצה לחזור את תשקלי לתת לו הזדמנות שניה, ובנתיים, אין סיבה שלא תלכי לבלות עם חברות בקניון, במסעדות, בסרטים, לפנק את עצמך במשהו נחמד, כל מה שעושה לך מצד רוח טוב, לשמוע מוזיקה נעימה, תחביב מעניין כמו צילום, או קריאה. בכל מקרה אנחנו כאן בשבילך, ואני אשמח אם תעזרי לנו לענות לשאלות של חברים נוספים בהמשך, את נשמעת בחורה מאד רגישה ואינטלגנטית, ואני בטוחה שנהנה מחברתך. תרגישי ב-
. וכמובן לא לשכוח ש....... "חיים רק פעם אחת"!
מכל ה-
ושיהיו לך חיים טובים ומאושרים!
 

nav27

New member
../images/Emo140.gif

את צודקת במיליון אחוז בכל מילה!!!!!!!!!! זה נכון שזה קשה אבל מה לעשות צריך לעשות את זה!!!!!!!
ושוב פעם--תודה!!!!!!!!!!!!!!!
 

ny22

New member
מנהל
שלום לך!

קודם כל ברוכה הבאה
המקום הזה בדיוק בשבילך! כאן תוכלי לשתף במה שבא לך ואנחנו נשתדל לתמוך כמה שנוכל.... אם את שואלת אותי, כל אחד מרגיש בשלב כזה או אחר של החיים סוג של בדידות, זה לגיטימי ונורמלי. לאט לאט, ככל שאנחנו גדלים אנחנו מקבלים יותר ויותר תובנות, אחת מהן (ואני בטוח שיהיו כאלו שיחלקו על זה) זה שאנחנו קוסמופוליטים, משמע, אנחנו אזרחי העולם - לא שייכים לאף אחד. אני לא סתם אומר לך את זה - אני כבר כתבתי את זה כאן כמה פעמים היות והיו לא מעט שהרגישו את ה"בדידות" הזאת. והאמת, זה משהו שהיוונים כבר ידעו אותו. הם האמינו בקוסמו-פוליטיות ושאפו להיות "אזרחי העולם". אני האמת, רואה בזה גם סוג של גדולה, אם את שואלת אותי, זה שאדם מסוגל לראות את עצמו (מבחינת ההרגשה/חשיבה) כלא תלוי באף אחד, גם אם זה מכורח המציאות, זה בעיני דבר גדול שפותח לא מעט אופקים. (זה היה בהקשר למה שכתבת בהתחלה). לגבי ההמשך, אני רוצה לשתף אותך במחשבה שמעסיקה אותי לא מעט בזמן האחרון, בפרקי אבות יש פסוק יפה שאומר [פרק ב']: ...אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר, עין טובה; רבי יהושוע אומר, חבר טוב; רבי יוסי אומר, שכן טוב; רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד; שימי לב לסוף
"הרואה את הנולד". חשבתי על זה שהחיים הם קצת כמו בורסה, אנחנו משקיעים בלא מעט דברים במטרה לקבל תוצאות טובות או הישגים, (ממש כמו בבורסה) ולכן, אם נצליח לראות את הנולד נוכל לדעת בדיוק במה הכי כדאי להשקיע כי נדע מה יהיו התוצאות. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מסוגלים לכך. סוג אחד של "מניות" בעיתיות הוא - אנשים. קשה לנו מאוד לחזור את ההתנהגות שלהם וכיצד הם יפעלו אם נעשה דבר כזה או אחר. יכול להיות שתרצי להפתיע מישהו, אבל בעצם רק תפגעי בו. לכן מאוד כואב לנו שאנחנו נאלצים לאבד אמון באנשים - כי זה כמו מנייה שהשקענו בה לא מעט מכספנו (במטרה שהיא תעלה, כי אחרת לא היינו משקיעים בה...) ויום אחד היא נופלת ואנחנו מאבדים את כל מה שהשקענו. זה בהחלט מבאס וכואב
אבל פה מגיעה גם נקודה של אור: אנשים זה לא בדיוק כמו מנייה, כי למנייה ככל הנראה, אין רגשות. אולי אותו אחד גם מתגעגע אליך ומחכה שתתקשרי? מאיפה הביטחון שהוא כבר לא חושב עליך? אולי הוא דווקא כן חשוב ופשוט לא נעים לו להתקשר? אם לא תנסי לא תדעי. עכשיו, נניח ואת צודקת, אם על כל כישלון או הפסד היית לוקחת צעד אחורה, בכלל לא בטוח שהיית מתקדמת. את כל אלו את צריכה לראות כמשוכות שעליך פשוט לעבור. נכון זה לא קל, אפילו קשה מאוד, אבל תראי איך אחרי זה את תרגישי טוב, את תראי איך תהיי גאה בעצמך שעברת מכשול כזה בחיים. מה שאני מנסה לומר לך כאן, זה שהבנאדם הזה היווה עבורך מכשול, אבל אסור לך בגללו לא לתת אמון באנשים - להיות יותר זהירה וחשדנית - זה כן, אבל לבטל את האמון שלך בבני-אדם - זה לא. מקווה שקצת עזרתי... נתאי.
 

nav27

New member
../images/Emo13.gif

תודה !!!אהבתי את מה שכתבת ,אתה ממש צודק!!!!!(והעניין ההוא עם הבורסה ממש נכון!!!
) זה לא בדיוק שאני החלטתי ביום אחד שהבנאדם כבר לא חושב עלי ולא צריך אותי,זה באמת קרה בכמה ימים שהוא לא ענה להודעות וכל זה אבל הוא גם אמר לי כל מיני דברים שאח"כ הבנתי מאנשים אחרים שהוא שיקר...אבל זה כבר לא ממש איכפת לי ,ככל שהזמן עובר אני ממש שוכחת מיזה וזה לא נראה לי חשוב.... בקשר לאמון -לא בגללו הפסקתי להאמין בבני האדם זה מה שנקרא "הקש ששבר את גב הגמל"...מאז שאני ילדה אני הייתי עסוקה בלנתח משפטים שאחרים אומרים לי ולנסות לקלוט מה פה שקר (וגיליתי הרבה....)אני לא עשיתי את זה מתוך שעמום או משהו פשוט היה לי הסטוריה אם שקרים ופחדתי מהם..... אבל לא בגללו אני לא מאמינה באנשים,"אני נזהרת" אבל כן---הרבה פעמים אני לא מאמינה , אבל לא נורא אני מקוה שזה רק עניין של זמן... תודה..
 
למעלה