הי חברים, חייבת לספר לכם משהו

גאמי

New member
הי חברים, חייבת לספר לכם משהו../images/Emo140.gif

אתם מכירים את ההרגשה שכאשר פוגעים באנשים שאתם אוהבים, זה כואב שבעתיים מאשר כאשר מנסים לפגוע בכם? בטח שאתם מכירים. אז חייבת לספר לכם משהו. לפני שבוע, דוד הכי אהוב שלי בעולם, אדם משיכמו ומעלה, אדם שהשפיע על חיי בכל סיפור חייו המרתק והאישיות המ ד ה י מ ה שלו, החליט לפתוח בלוג. מדוע? נכון הוא כמעט בן 60 וכבר ממש לא ילד, אבל הוא כל כך כל כך אוהב את הנכדה החדשה שלו ורוצה לתעד את מה שעובר עליו. אך הוא איש יצירתי, הוא החליט לכתוב את הבלוג כאילו מנקודת מבטה של נכדתו בת השנתיים. מדובר על אדם מדהים שעבר בחייו המון והנה, מצא לא פינה שקטה ונעימה לחלוק עם אנשים את האהבה האין סופית הזו לנכדתו. אני חושבת שהוא הוא כשרון ענק, הוא רק בתחילת דרכו כאן ועוד יגיע רחוק וישתפשף, אך לא תארתי לעצמי, שכאשר יגיע למומלצים של הבלוגיה, כל מיני "נשמות טובות" שחושבות שהן המציאו את הבלוגיה, יחנכו אותו ויציעו לו ביקורות "בונות" מבית היוצר שלהם. הוא נפגע, אני יודעת, כי למרות שכל חייו הוא מחייך ומשרה סביבו שמחה, הוא לא ידע שיזכה גם לכאלה תגובות, כאילו הגיע לאיזה דוכן למכור ולעשות מליונים. אז נכון, הפוסט שלו ממש לא בעניין של מומלצים, אך הפוסט שלו משקף את הפגיעה שחש מהביקורת הזו שקיבל ושתמוהה בעיניי. כל מיני אנשים שחושבים שיש להם בכלל זכות להציע עיצות לאדם שעבר חיים שלמים, אך הם המבקרים החדשים של המקום הזה. אז הינה התגובה של דודו המקסים שלי, סתם כי כאב לי ושאלתי את עצמי, מאיפה מגיע כל הרוע הזה בתגובות נוסח: אתה משווק את עצמך, ואיזה דבר זול זה לכתוב כילדה בת שנתיים, באמת? זה זול? זה זול? אשמח לעיין בבלוגים היוקרתיים של המבקרים הענקיים האלה. אני יודעת שלא צריך לשים לב, וזה שטויות וכאלה, אבל כאשר אדם שכל כך לא מגיע לו מקבל ביקורת שכזו שמקורה ברועעעעע איך אוכל לשתוק? את מי אשתף אם לא אתכם, חבריי לפורום? שבוע טוב.
 

ע ל ו מ ה

New member
טוב שאת משתפת

כי קשיים כאלה באמת הכי קל לפתור בקבוצות תמיכה - למהול את תחושת הפלישה והפגיעה בכמה שיותר אנשים שמבינים ומזדהים ומחזקים. כתבתי כבר בכמה וכמה מקומות על הרגישות של עולם הבלוגים - במקום הזה, בו אנחנו באמת חושפים את הבטן הרכה שלנו, אנחנו נעשים פגיעים ברמות שאנחנו לא רגילים אליהן. אם היינו הולכים ברחוב ומישהו היה מקלל אותנו או מנסה להשפיל אותנו - ועוד מישהו זר - היינו פותחים עליו עיניים תוהות ולא מבינים מה הוא רוצה. גם אם היינו לוקחים קצת ללב, היינו מתגברים מהר מאד. בעולם הבלוגים - ובעיקר אצל בלוגר טרי - הכאב הזה גורם לך לרצות לזחול מתחת לאבן, לסגור את הבלוג, ולא לחזור לעולם. נדמה לי שיש בזה תערובת של חשיפת הבטן הרכה (כתיבת דברים שהם ציפור נפשנו), חשיפה לקהל (תחושה מסוימת של גאווה על יצירה - וכמו שאמרו פעם בסיינפלד... הפחד הכי גדול של אנשים הוא פחד במה), וחשיפה לקרובים (לא סתם שמישהו מגדף אותנו, אלא שהגידוף נותר לדראון - אלא אם נמחוק את התגובה - וגם הקרובים לנו ביותר, אלה שדעתם כן חשובה לנו, רואים שהושפלנו). התערובת הזו עושה את הכאב ממש בלתי נסבל.
 

גאמי

New member
תודה על ההתייחסות../images/Emo13.gif

אני רואה שחלק מהחברים נכנסו ועודדו אצל דודו ובאשר למה שאת כותבת, כן כנראה שזו באמת הבטן הרכה, גם אם נשתמש במיני מגננות הלא רוע הוא דבר לא נתפס בעיניי.
 

mishmushim

New member
עכשיו נכנסתי להגיב.

ואני לא חושבת שהאנשים האלה שווים את ההתיחסות הזו בכלל. זה לא חדש לנו שבכל מקום - גם בחיים וגם בעולם הוירטואלי, מסתובבים אנשים שהם חסרי טאקט, שלא יודעים לקבל רעיונות ושלא יודעים או לא יכולים לאהוב. הם לא שווים את הפגיעה שלנו.
 

גאמי

New member
נכון../images/Emo13.gifבאמת לא שווים....

אבל מעצבנים......מתוקה אחת
 

דם דם

New member
הינה עיצה לדוד שלך, בשתי מילים

לשים פס אז נכון שהעירו לו ובלבלו לו את המוח בכול מיני שטויות שיצפצף עליהם לכול אחד קורה שיש לו תגובות שהוא לא היה רוצה שיכתבו אז מה אז תסבירי לאדון איך מוחקים תגובה ושלא יתרגש מזה בבלוגיה ובאינטרנט בכלל תמיד יהיו את אותם "חוכמולוגים" שיהיה להם משהו חכם להגיד כשזה בעצם הדבר הכי טיפשי ומגוחך. אם יש בלוגים מנקודת ראיה של כלבים או חתולים וגם יש בלוג שאחד החברים בו הוא אבן (עכברוש אל תפגע אתה הדגמה למען מטרה טובה...."רייט") ויש בלוג ששותף שלו זאת זברה שאפילו לא קיימת (אני) אז יכול להיות בלוג מזוית ראיה של ילדה בת שנתיים...אני חושב שזה נורא מתוק וחמוד מצידו של דוד שלך שימצא לו קהל קוראים ובלוגים שמענינים אותו ויבסס לעצמו קהל קוראים מוסיים לא צריך להתרגש מסתם מציקנים, אחרי הכול הוא בן 60 זה רק חצי מהחיים שלו הוא יודע יותר טוב ועבר כמה וכמה דברים בחיים שלו
 

TaxiMedia

New member
דודו שלך

יודע להגן על עצמו ועל רעיונותיו בצורה הכי טובה ויסודית שאפשר. אהבתי את הראש שלו. הוא כותב טוב ומסודר ושוטח את טענותיו אחת לאחת. הרעיון שסביב הבלוג שלו הוא גם משהו שמוצא חן בעיני ויש לו מקום של כבוד בנוף הבלוגיה. לגבי הצורך שלך לשתף אותנו, הוא ברור ולגיטימי. לגבי העניין עצמו, אל לו להתרגש מתגובות שאין בהם ממש. יחד עם זאת, אני חושב שגם אני הייתי נסחף לכתוב פוסט על תגובה מזלזלת גם אם אין בה ממש.
 

גאמי

New member
תודה טקסי

לונג טיים נו סין. מה שלומך? בכל אופן, ראש טוב ומבריק זה לא מילה ותודה לך על המילים החמות והפרגון
 

TheWhiteTigris

New member
חלק מתרבות שמתחילה להשתרש

בה כל אחד יודע את כל העולם ומלואו, ואף אחד זולתו לא מבין כלום. כל אחד יכתוב איך שהוא רוצה, מה שהוא רוצה, ושלא יקשיבו למטומטמים שחושבים את עצמם לאלוהי הבלוגיה.
 

דנטל

New member
כשזה בא מרוע אין סיבה לייחס לזה חשיבות

התגובות האלה מעידות אך ורק על כותביהן.
 
לצערי גם אני

נתקלתי לא פעם ב"נשמות טובות" שהחליטו שהן המציאו את הגלגל ועליהן ללמד את כולם מה הדרך היחידה והנכונה להשתמש בו. מצטער שהם פגעו בו ככה ומקווה שימשיך בשלו למרות מה שאמרו לו.
 
נכנסתי ו...

הגבתי שם. וגם קראתי עוד רשומות, בעצם את כולן. (אין עדיין הרבה) והוא באמת כותב יפה, וממש לא צריך להתייחס ל"נשמות הטובות" האלה...
 

גאמי

New member
../images/Emo25.gifראיתי אקורד...

אין מה לעשות דוד דודו כובש לבבות מדופלם.... ואתה....ריגשת אותי ברשומה שלך. תודה.
 
אכן מוכשר הדוד שלך,

אני מזדהה עם הכאב שלו,חלק גדול מאיתנו עובר את "טבילת האש" הזו,לצערי אף פעם לא מתרגלים לזה, אבל לומדים למחוק או להתעלם. שבוע טוב גאמי:)
 

גאמי

New member
יו הי לך! ת'געגעתי.../images/Emo13.gif

את מאוד צודקת באשר ל"טבילת האש" כן צער הפרסום
חיבוקים. גלית
 
למעלה