קדימה מנסה מחדש..
זה יהיה פחות ארוך זה בטוח.
אז ככה היה פרק די מורכב.. הענינים הלכו מאוד מהר, הקטעים היו קצרצרים ולכל שחקן נתנו מילה וחצי.
הרגשה היתה אין קו עלילה שמתרחש, הכל קפיצות מהירות מאחד לשני.למשל בנשף לא היה מספיק זמן להסתכל ולראות את כל מה שהשקיעו שם. זה קפץ מהר מאחד לשני, מסנווינג להנר, לרגינה, לאמה, וסטוריברוק באמצע...זה חבל. מנסים לתפוס ככ הרבה במעט זמן וזה קצת מסחרר.
נקודות עיקריות שהיו בפרק הזה:
- הוק. הוק במשךכל הפרק מאוד רציני וציני, ממוקד מטרה, ואין לא זמן לבזבז על כל דבר שהוא לא להציל את אמה מהדרקנס. הוא מאוד חרד ומגונן, הוא גם התנגד לאמה בסטוריברוק ולא שיתף פעולה. כל היא היא דרקוואן הוא ממשיך כרגיל.
-רגינה- עם רגשי הנחיתות לגבי יכולתה להנהיג. יש כאן שני צדדים- מצד אחד היא בהחלט יכולהלהנהיג ולהגן על העיירה ביחד עם שאר הגיבורים- לא לבד.
מצד שני- היא לא "the savior" מושיעה יש רק אחת
אחתויחידהוהיא אמה סוואן!
כלפעם שהיא אקראה לעצמה מושיעה הרגשתי פשוט בבעעע
-סנואינג- שבאופן לא מובן עדיין אופטימיים ומסוגלים להינות מהרגע גם כשהמצב מזעזע
-רובין- עסוק בלהיכנס לצרות, להתעלף ולתת לאחרים להציל אותו
תהיות שעלו לי במהלך הצפייה-
א. הריפוי של רובין ובעקבותיו השד משהאול- האם הוא היה מת? ככה היה נשמע כי השד בר א לגבות מחיר על חיים. אבל שום קסם לא יכול להחזיר מהמתים.ואם הוא כולה היה פצוע קשה- למה צריך לשלם מחיר כבד של לאבד חיים אחרים? מה הקטע כאן? בנוסף התברר שהמחיר עבור כל קסם כמו שרמפל אמר לאמה הוא חובה, מדוע אמה לא שיתפה בזה את רג'ינה היתה רוקחת איתה דיל כל שהוא ובזה היה מסתכם העניין. זה היה יכול להיות שהיא תצחצח לה תנעליים מצידי אם זה היה מספק.
ב. מדוע כל קסם שאמה מבצעת כרגע מדרדר אותה לדרקנס? האם זה נשמע הגיוני מאיזשהוא כיוון? יש לה גם קסם אור חזק משלה, וגם היא עושה מעשים טובים, שאמורים לעזור!
ג.יש כאן עיוות שאני כבר לא יכולה לשאת אותו. שמתם לב שלכל הגיבורים מותר להילחם בהגינות, כולל להרוג כשיש צורך. דיויד בשליפת חרב מהירה וקלה הרבה את החייל ההוא ואיש לא הניד עפעף. כולל לא המלך ארתור שזה די הפליא אותי, ואפילו היה מטומטם סליחה על מילה. חייל שלך מה אתה לא מראה שאכפת לך.
אבל, אם אמה, היתה עשה את אותו מעשה, כמו שקיליאן עצר אותה, זה היה גורם לה להפוך לדרקית.
כשאמה רצתה להציל את הנרי מקרואלה הפסיכופטית השמיים רעדו. בעוד במיקרים אחרים כל אחד היה מבצע את הפעולה הנידרשת ואף אחד לא היה ממצמץ. בוודאי לא היו מראים לנו את זה כפעולה שמשחירה את ליבו של המבצע.. דיויד היה ועודנו טהור לב וגיבור.
ועל כל מעשה הכי קטןשל אמה זה יש ר הופך אותה למפלצת. יש כאן עייוות וזה משגע אותי. לאמה אסור להילחם ברעים. שמתם לב שהיא אף פעם לא הביסה אף אחד. לא הרגה אף איום. תמיד זה נעשה בידי אחרים. אבל זה בסדר כמובן, כל עוד לא היא עושה את זה, קיצר מגוחך להפליא.
גם זה שהיא "הואשמה" בהנאה מהכוח לרפא ולכן הנשיקת אמתלא עבדה- נו באמת. כשבל נישקה את רמפל הוא היה עמוק עמוק עמוק עמוק בפנים.
הוא הסכים לרצוח, לענות, לרסק לבבות
, לגרום הרבה סבל להרבה אנשים חפים מפשע. והנשיקת אמת בכל זאת עבדה.
וכאן מה? הילדה ריפאה אדם מלמות ונהנתה מהיכולת הזאת. לכן הנשיקה לא עבדה עליה זה פשוט מגוחך! כי אין קשר בכלל לדרקנס, או לרוע או לכל דבר רע.
קיצור מעוותים כאן את הכללים על מזבח העלילה שלהם.
ד. להנרי ולאמה כבר לא אכפת אחד מהשני. אין ביניהם יותר כלום, לאמה לא מזיז כשרגינה מרימה את קולה ומזהירה אותה לא לגעת בבן שלה. הנרי ממשיך בחייו כרגיל ופוגש ילדה חמודה שאוהבת מוזיקה. חבל מאוד.. פעם הם היו עולם ומלואו אחד לשני וזה היה ככ יפה.
חשבתי שאני לא אשנא את הילדה הזאת, אבל היא בסדר לא מזיקה.
ה.איך ייתכן שכל אחד יכול לזמן את הדרקוואן כמה שבא לו? מה ההבדל בין זה לפגיון?
ן.למה החרב נמצאת בתוך האבן? זה היה אצל ארתור..
עכשיו אענה על הסעיפים של עצמי:חלק מרגש ביותר- לא היה ככ..
חלק מפתיע- רגינה לוקחת על עצמה את המושיעות..
חלק מאכזב- רגינה קוראת לעצמה מושיעה\ חוסר הקשר בין הנרי לאמה
למה אני מצפה בפרק הבא- לראות את ההתחבטויות, המלחמה הפנימית של אמה בין טוב לרע בסטוריברוק.
חלק עצוב- לראות את כל החבורה חוגגת אצל גראניז שהם ניצלו מעוד צרה בזכות רגינה והגיבורים.. ואמה יושבת לה בחוץ... לבד.. והכי גרוע שהיא חוזרת לה הביתה יושבת על קפה עם הפגיון.. ולא אכפת לה...
ציון לפרק- 7....
רק תדעו יקיריי, זה היה ארוך פי2....
5X2
