הי, יש לי שאלה אליכם
לא בטוחה שזה המקם הייעודי להעלות את השאלה הזאת, אבל נראה לי שהיא מתאימה לכאן כי הרבה אנשים שמאמינים בתהליכי שינוי וצמיחה רוחנית ונפשית - מאמינים בתפיסה שאציג כעת.
אני מדברת על תפיסת החיים כבית ספר, הטוענת שכל דבר מכאיב או קשה שאנחנו עוברים - תכליתו ללמד אותנו שיעור. ואם במקום ללמוד את השיעור ולהשתנות אנחנו פשוט משנים תפאורה - מתגרשים, מתפטרים, מחליפים חברים וכן הלאה - השיעור הזה לא ירפה: הוא ירדוף אחרינו, יתגלגל בגלגולים שונים ויתחפש בתחפושות שונות, אם זה לא יהיה עם הבעל - זה יהיה עם הבן. עם הבוס. עם השכן מלמעלה. בצורה כזו, בצורה אחרת - בשורה התחתונה אנחנו נשב שוב ושוב ושוב מול אותו פריקינג טופס מבחן עד שנעשה אותו טוב. (או עד שנמות בעודנו מנסים...).
עכשיו, השאלה שלי נפתחת בסיפור:
היה לי מורה לפיזיקה, כשהייתי בכיתה י"א, שהיה שחצן ושקוע בעצמו כ"כ שלא שם לב ולא היה אכפת לו במיוחד מה מבינים מדבריו ומה לא, וככל שזה נגע לו - אם לא הבנת לכי למורה פרטי. הייתי תלמידה טובה בסך הכל, אבל היתה נקודה אחת קריטית שלא הבנתי (שקשורה לפירוק הכוחות לרכיבים) ומכיוון שכמו במתמטיקה דבר בנוי על דבר - הנקודה ההיא דפקה לי את כל ההמשך, כך שהמבחנים הראשונים שלי היו 90-100, ופתאום התחלתי להפגיז חמישימים בזה אחר זה. אם היה לי מורה אכפתי (או כסף למורה פרטי) , הוא היה וודאי עולה על נקודת הטעות, מסביר לי אותה, והחמישימים היו שבים להיות מאיות ובא לציון גואל. מכיוון שהיה לי המורה שהיה לי, עזבתי את מגמת פיזיקה ועברתי לספרות.
מורה טוב ואכפתי לא נותן לך להכשל שוב ושוב בכל המבחנים בגלל אותה טעות! הוא מסביר לך אותה! ובמבחן הבא, בהנחה שהמבחן נכתב רק עבורך, הוא אפילו יתווך לך את המבחן כך שתתעמתי ישירות עם הנקודה שהכשילה אותך קודם - בלי להתבלבל מהרבה הסחות דעת בגוף השאלה וכו'.
אם אף אחד לא הסביר לך במה טעית, והמבחן החוזר קשה בהרבה מהקודם, אינו מתווך, ויש בו גם הרבה יותר הטעיות והסחות דעת --מה גורם למישהו לחשוב שנצליח בו??
Am I missing anything??!!
אני מאמינה שדברים שקורים לנו לא קורים סתם, וכאדם דתי מאמינה בבורא ובהשגחה פרטית. אבל נשגב מבינתי איך הדבר הזה אמור לעבוד. כי אדם שתוהה-תועה-טועה בחושך העולם, שנתקל כל הזמן בדברים שאינו יודע מה הם, כושל-נכשל-נופל-נחבל - איך אדם כזה יכול לדעת מה רוצים ממנו ולאן מכוונים אותו ומה הוא אותו שיעור שעליו ללמוד? ואם שוב ושוב איננו לומדים, מה הטעם להכאיב לנו עוד ועוד ע"י מבחנים חוזרים ושבים שבכולם ניכשל?
לא בטוחה שזה המקם הייעודי להעלות את השאלה הזאת, אבל נראה לי שהיא מתאימה לכאן כי הרבה אנשים שמאמינים בתהליכי שינוי וצמיחה רוחנית ונפשית - מאמינים בתפיסה שאציג כעת.
אני מדברת על תפיסת החיים כבית ספר, הטוענת שכל דבר מכאיב או קשה שאנחנו עוברים - תכליתו ללמד אותנו שיעור. ואם במקום ללמוד את השיעור ולהשתנות אנחנו פשוט משנים תפאורה - מתגרשים, מתפטרים, מחליפים חברים וכן הלאה - השיעור הזה לא ירפה: הוא ירדוף אחרינו, יתגלגל בגלגולים שונים ויתחפש בתחפושות שונות, אם זה לא יהיה עם הבעל - זה יהיה עם הבן. עם הבוס. עם השכן מלמעלה. בצורה כזו, בצורה אחרת - בשורה התחתונה אנחנו נשב שוב ושוב ושוב מול אותו פריקינג טופס מבחן עד שנעשה אותו טוב. (או עד שנמות בעודנו מנסים...).
עכשיו, השאלה שלי נפתחת בסיפור:
היה לי מורה לפיזיקה, כשהייתי בכיתה י"א, שהיה שחצן ושקוע בעצמו כ"כ שלא שם לב ולא היה אכפת לו במיוחד מה מבינים מדבריו ומה לא, וככל שזה נגע לו - אם לא הבנת לכי למורה פרטי. הייתי תלמידה טובה בסך הכל, אבל היתה נקודה אחת קריטית שלא הבנתי (שקשורה לפירוק הכוחות לרכיבים) ומכיוון שכמו במתמטיקה דבר בנוי על דבר - הנקודה ההיא דפקה לי את כל ההמשך, כך שהמבחנים הראשונים שלי היו 90-100, ופתאום התחלתי להפגיז חמישימים בזה אחר זה. אם היה לי מורה אכפתי (או כסף למורה פרטי) , הוא היה וודאי עולה על נקודת הטעות, מסביר לי אותה, והחמישימים היו שבים להיות מאיות ובא לציון גואל. מכיוון שהיה לי המורה שהיה לי, עזבתי את מגמת פיזיקה ועברתי לספרות.
מורה טוב ואכפתי לא נותן לך להכשל שוב ושוב בכל המבחנים בגלל אותה טעות! הוא מסביר לך אותה! ובמבחן הבא, בהנחה שהמבחן נכתב רק עבורך, הוא אפילו יתווך לך את המבחן כך שתתעמתי ישירות עם הנקודה שהכשילה אותך קודם - בלי להתבלבל מהרבה הסחות דעת בגוף השאלה וכו'.
אם אף אחד לא הסביר לך במה טעית, והמבחן החוזר קשה בהרבה מהקודם, אינו מתווך, ויש בו גם הרבה יותר הטעיות והסחות דעת --מה גורם למישהו לחשוב שנצליח בו??
Am I missing anything??!!
אני מאמינה שדברים שקורים לנו לא קורים סתם, וכאדם דתי מאמינה בבורא ובהשגחה פרטית. אבל נשגב מבינתי איך הדבר הזה אמור לעבוד. כי אדם שתוהה-תועה-טועה בחושך העולם, שנתקל כל הזמן בדברים שאינו יודע מה הם, כושל-נכשל-נופל-נחבל - איך אדם כזה יכול לדעת מה רוצים ממנו ולאן מכוונים אותו ומה הוא אותו שיעור שעליו ללמוד? ואם שוב ושוב איננו לומדים, מה הטעם להכאיב לנו עוד ועוד ע"י מבחנים חוזרים ושבים שבכולם ניכשל?
