הי, יש לי שאלה...לאחר שיצרנו שיגרה

[dana29]

הי, יש לי שאלה...לאחר שיצרנו שיגרה

די ברורה ודי בקלות של טקס השינה- מסג´, אמבט ויניקה. מור ממש בקיא בו וכאמא שלו התמכר לכוח השיגרה הבטוח והמגן...מסתבר שהבעיה אצלנו הפוכה...כאשר לעתים (והן די רחוקות( שוברים שיגרה בארוחת ערב או משהו אחר, הוא ממש לא יודע לאכול את זה, בוכה ה-מ-ו-ן עד שמוכן לקבל ציצי. אז מה עושים, מצד אחד השיגרה שנוחה לכולנןו, מצד שני שבירות שיגרה, שלפעמים הן בגדר אילןץ ומחויבות, למישהי יש פיתרון? זה לא כזה קריטי, כי כאמור שבירות השיגרה מועטות, אבל לא ממש מתחשק לי להתעלל במור מור בן טיטיפה יותר מ3 וחצי חודשים....

 

[לימור של עמית]

אין לי פתרון...רק מזדהה איתך מאד../images/Emo24.gif

עמית הורגל לאמבטיה,בקבוק,מיטה..מקסימום בשמונה.. (עמית בן שנה וחודשיים) זה מאד מאד נוח בכל יום..חוץ מיום שישי שאנחנו "אוכלים אותה"..בארוחה המשפחתית.. החלטנו פשוט להקדים אותה.. זה לא הכי נוח אבל השיגרה הזו זה הבטחון שלו!

 

[dana29]

נכון, זו התחושה שלי, ואני יכולה

מאד להבין אותה כי גם אני פריקית של שיגרה. אגב, מור לא מסוגל שמושכים אותו בזמן, כשהוא רוצה, אז הוא צריך לישון/לאכול. ובינתיים אני מקבלת את זה עד שהוא יזכור את הארועים המועטים שחורגים (ארוחה משפחתית כל כשבועיים אצל הסבתא)משיגרתו, ואז הכל יהיה טוף....

 

[לימור של עמית]

../images/Emo24.gif

 

[jole]

איך שמתרגלים../images/Emo104.gif

הי דנה. אני גם מאמינה שלבנות לילד שגרה מסוימת זה חשוב ומאד עוזר לו למצוא את עצמו "במרחב" וגם יוצר בסיס ביטחון חשוב. אצלי איכשהוא השתלבו שיגרה ושבירתה לשגרה אחת. אני אנסה להסביר. כשנולד הגדול (עוד מעט בן 6) האמנתי (ועדיין מאמינה) שחשוב שהילד ישתלב לתוך קצב ואופי החיים של ההורים. הייתי לוקחת אותו איתי לכל מקום, היינו יוצאים בערב בין אם למסעדה או חברים איתו. טיולי שטח (כשהיה לנו ג´יפ...אוי ..היו זמנים) ומצד שני בבית הייתה שגרה...אמבטיה...אוכל...סיפור..שיר...לישון שאני גאה להגיד שקיימת גם היום (גם לגדול וגם לקטן שהיום בן 4.5 חודשים). מה שנוצר הוא שאיכשהוא הוא למד שכשבבית אז יש את השגרה של הבית וכשבחוץ הוא לא עושה עיניין מכלום, מסתדר עם מה שיש. לא הייתה מחשבה מוקדמת על העיניין, הוא פשוט זרם איתנו (אני חושבת שגם זה חשוב שלא רק אנחנו נזרום איתם) והיום כשאני מסתכלת אחורה זה יצר מצב מבורך. כמובן שכל ילד הוא שונה ואולי איך שדברים הסתדרו גם התאים לאופי שלו עצמו...לא יודעת. רק מספרת איך נבנו הדברים אצלינו. שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

 

[jole]

איך שמתרגלים../images/Emo104.gif

הי דנה. אני גם מאמינה שלבנות לילד שגרה מסוימת זה חשוב ומאד עוזר לו למצוא את עצמו "במרחב" וגם יוצר בסיס ביטחון חשוב. אצלי איכשהוא השתלבו שיגרה ושבירתה לשגרה אחת. אני אנסה להסביר. כשנולד הגדול (עוד מעט בן 6) האמנתי (ועדיין מאמינה) שחשוב שהילד ישתלב לתוך קצב ואופי החיים של ההורים. הייתי לוקחת אותו איתי לכל מקום, היינו יוצאים בערב בין אם למסעדה או חברים איתו. טיולי שטח (כשהיה לנו ג´יפ...אוי ..היו זמנים) ומצד שני בבית הייתה שגרה...אמבטיה...אוכל...סיפור..שיר...לישון שאני גאה להגיד שקיימת גם היום (גם לגדול וגם לקטן שהיום בן 4.5 חודשים). מה שנוצר הוא שאיכשהוא הוא למד שכשבבית אז יש את השגרה של הבית וכשבחוץ הוא לא עושה עיניין מכלום, מסתדר עם מה שיש. לא הייתה מחשבה מוקדמת על העיניין, הוא פשוט זרם איתנו (אני חושבת שגם זה חשוב שלא רק אנחנו נזרום איתם) והיום כשאני מסתכלת אחורה זה יצר מצב מבורך. כמובן שכל ילד הוא שונה ואולי איך שדברים הסתדרו גם התאים לאופי שלו עצמו...לא יודעת. רק מספרת איך נבנו הדברים אצלינו. שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

 

[jole]

אופס ...../images/Emo12.gif סליחה יצא פעמיים../images/Emo104.gif