הי,לא יודע אם זה קשור לכאן

הי,לא יודע אם זה קשור לכאן

אבל אלו שפות פרט לאנגלית וצרפתית נחשבות לשפות "שימושיות" במיוחד?
 
וברצינות

אם הכוונה לשפות השימושיות ביותר מבחינה בינלאומית אזי ניתן לקחת את השפות הרשמיות של ארגון האו"ם כדוגמה לשפות ה"חשובות" מבחינה בינלאומית: סינית אנגלית צרפתית רוסית (אלה השפות של המדינות המייסדות) ובנוסף, שתי שפות נפוצות מאד: ערבית ספרדית שש שפות אלה הן השפות הרשמיות של האו"ם וכל המסמכים הרשמיים באו"ם מתורגמים לשש שפות אלה.
 

bhnadav

New member
יש כמה חשובות. ויש אינדיבידואליות

ספרדית נחשבת לשפה במגמת עלייה, וככל שעוברות השנים - חשוב יותר לדעת ספרדית אנגלית השפה הבינלאומית צרפתית מס' 2 ערבית גם נחשבת לשפה במגמת עלייה... יותר ויותר אנשים בעולם דוברים ערבית יש את האיטלקית והגרמנית - להערכתי ישקעו יותר ויותר. הפורטוגזית - פורטוגל, ובדרום אמריקה בעיקר ברזיל אני אישית מאוד מתחבר לשפות האקס-יגוסלביות - קרואטית...סרבית... אבל לא יצא לי ללמוד אותן. לדעתי, כיום, חשוב לדעת אנגלית וספרדית.
 

אשחן

New member
ספרדית נפוצה הרבה יותר מצרפתית

ואם תיקח בחשבון את מספר הסינים לעומת אחרים יתברר כי לפי מספר הדוברים: 1. סינית 2. אנגלית 3. ספרדית
 

אריק ל

New member
מממ... לפי מה שהבנתי, דוברי הספרדית

עברו את דוברי האנגלית... ככה שהחלוקה האמיתית היא: 1. סינית. 2. ספרדית. 3. אנגלית.
 

הפיקח

New member
מוחמה

השאלה היא לא כמה דוברים יש לשפה מסוימת, אלא כמה היא מתפרשת על פני הגלובוס.
 

Y. Welis

New member
השאלה היכן. באפריקה למשל היה

ניב מוכר ברוב הארצות - קי סוואהילי.
 

zzzbla

New member
במגזין Science - 27/2/04

שהוקדש כולו לשפה האנושית, היה מאמר: The Future of Language (David Graddol) שהציג את הנתונים הבאים (מס' דוברי שפה במיליונים משנת 95): Language No. of native speakers (millions) 1. Chinese 1113 2. English 372 3. Hindi/Urdu 316 4. Spanish 304 5. Arabic 201 6. Portuguese 165 7. Russian 155 8. Bengali 125 9. Japanese 123 10. German 102 ואת הנתונים הצפויים (מיליון דוברי שפה בגילאי 15-24 בשנת 2050): 1. Chinese 166.0 2. Hindi/Urdu 73.7 3. Arabic 72.2 4. English 65.0 5. Spanish 62.8 6. Portuguese 32.5 7. Bengali 31.6 8. Russian 14.8 9. Japanese 11.3 10. Malay 10.5 שימו לב שאנגלית יורדת מהמקום השני למקום הרביעי (מסיבות דמוגרפיות בלבד) והשפות שכנראה ימשיכו לעלות הן שפות העולם השלישי... עוד במאמר: צופים ש 90% מהשפות המדוברות היום (כ-6000) יעלמו במאה הנוכחית, אבל כמובן תיתכן הולדת שפות חדשות (אנגלית ישראלית?
). כותב המאמר צופה שבעתיד יהיו הרבה יותר אנשים שהם Bilinguals (מביא לראיה את כל ההיספנים בארה"ב, את ההפתחות של אירופה לאנגלית ואת זה שאנשי עסקים רבים מתחילים ללמוד סינית). גם כל שאר המאמרים בגיליון הזה מומלצים... תהנו.
 

Y. Welis

New member
ספרדית יותר מערבית - זה מעניין.

בעניין האנגלית - המס' כנראה מייצג אוכלוסיה בארצות ששפת-האם שלהן היא אנגלית; אבל מלבדן זו שפה שמדוברת ע"י עוד עמים רבים (בהודו למשל זו שפת השילטון, המשותפת לכל העמים השונים), כך שנראה לי שמספר הדוברים בה (גם אם זו אינה שפת אמם), גדול לפחות כמו הסינית, אם לא יותר.
 

אריק ל

New member
אני לא ממש מקבל את התחזית

מהסיבות הבאות: א. הספרדית כבר היום (2004) עברה את האנגלית, והיא רק עולה ככל שיותר ויותר מהגרים היספנים יהגרו לארה"ב ויהפכו את הדרום לדו-לשוני (ב-2050 צפוי רוב לטיני בקליפורניה ופלורידה, וריכוזים לטיניים גדולים מאוד בשאר מדינות הדרום). ב. האנגלית בירידה בכל מקום בעולם - למעשה הייתה עלייה במספר דוברי האנגלית במזרח אירופה מיד אחרי נפילת הקומוניזם, בתחילת ואמצע שנות ה-90, אבל עכשיו זה כבר כמעט נעלם, ורוב המדינות מעדיפות ללמד גרמנית או צרפתית במקום אנגלית. ג. האם התחזית כוללת בתוכה את המשך ההגירה הערבית למדינות אירופה, וע"י כך להתגברות השימוש בשפה הערבית גם שם? הרי במידה והמגמה תמשך, בצרפת יהיה מיעוט ערבי גדול מאוד ב-2050 (יותר מ-30%, אולי אפילו 40%), דבר שיגרום ללמידת השפה הערבית בבתי הספר. ד. התחזית לא לוקחת בחשבון אפשרות שמעצמה אחרת תתפוס את הבכורה, וכך גם שפתה. אם למשל סין והודו, כמו שמסתמן כבר היום, יהפכו למעצמות עולמיות, הרי שהסינית תצבור תאוצה רבה וכך גם האורדו. בנוסף, במידה והעולם הערבי ייצא ממצבו הקשה ויהפוך גם הוא למשהו בסגנון האיחוד האירופאי (ויש לו את הפוטנציאל לכך: שפה אחידה כבר קיימת, ליגה ערבית קיימת, רוב הנפט בעולם נמצא בשטח ערבי, ומבחינה דמוגרפית וטריטוריאלית הם עוברים את אירופה), אז השפה הערבית תתפשט גם היא מעבר למזרח התיכון. בקיצור, התחזית לא לוקחת בחשבון הרבה דברים, וב-10 השנים האחרונות השתנה די הרבה.
 
תלוי לאיזה צורך

לצורך מחקרים מדעיים, אנגלית. לצורך הרחבת ידע תרבותי, כדאי לברר באילו שפות יוצאים הכי הרבה ספרים. למשל, בערבית, אפילו שיש המון דוברים, ההיצע הספרותי דל ביחס למספרם. לצורך נסיעה או עבודה בברית המועצות לשעבר, רוסית. באפריקה - סווהילי. לעזור לעובדים זרים מגורשים - סינית, רומנית.
 
למעלה