הי לכולכם שבוע טוב

[alma43]

הי לכולכם שבוע טוב

קוראת אותכם כל הזמן. מתלבטת בדילמות שלי.... בן זוגי ואני עוברים עכשיו לגור במשותף... יש הרבה לבטים איך הכי טוב ומה? לי 4 בנים ששניים בוגרים ושניים צעירים לו שני ילדים צעירים מאד בת 5 ובן שנה ושבע.ח. יש לי בית גדול. אין בעיה במקום ובספייס.. יש בעיות ואתגרים אחרים...... מתלבטת.... תמיד גרסתי ולא לגור יחד...... ומה יהיה עכשיו..???הוא לא אוהב לעזור לנקות.... הוא עדיין מרגיש מחובר לבית של פרודתו.....(שם שקט יותר) אני תוהה בקול רם.

 

[קיקי מטפלת זוגית]

עלמה שלום

 

[קיקי מטפלת זוגית]

עלמה שוב שלום

... מצטערת, בא הילד וכיבה את המחשב... אז רוצה לומר לך קודם כל ברכות על המעבר למגורים משותפים. אני מקווה שהשינוי טומן בחובו דברים טובים. את מסרת כאן רק משפטים בודדים, ובכל זאת - אני מבינה שיש לך הרבה דילמות וחששות, זה מובן. העניין הוא שלא ברור לי מה הדבר שהכי מטריד אותך כרגע, במה היית רוצה לשתף או לבקש תגובות? אני הייתי שמחה לשמוע ממך יותר. שיהיה שבוע טוב.

 

[azaria]

תרובת הדיור?!../images/Emo12.gif ברוכה הבאה בכל זאת.

אשמח גם לשמוע את סיפורך שלך. האם את עצמך גם כן במשפחה מורכבת?

 

[azaria]

ברוכה הבאה.

לא הבנתי בדיוק מה את שואלת. מצד אחד את מתארת די בקרירות ובריחוק את העובדה שאתם עוברים לגור יחד. לא ציינת תחושות או רגשות לגבי זה. ומצד שני את מציינת שתמיד גרסת שעדיף לא לגור יחד. ואת גם מציינת דבר שכבייכול אמור להסביר מדוע את מודאגת. "הוא לא אוהב לעזור לנקות...." נו אז מה?! ביג דיל. אני משוכנע שיש כמה "לא אוהבת..." שאפשר לכתוב לגביך, כמו למשל: לא אוהבת לנקות, לתקן סתימה בביוב, לעשות טסט לאוטו, להרוג ג'וקים, לשחק כדורגל עם הילדים, ועוד דברים. (לפחות חלק מהם) אז מה זה אומר? זה שהוא מרגיש מחובר לבית של פרודתו... ראשית - מה ז'תומרת פרודתו? הם גרושים? היו נשואים בכלל פעם? כמה זמן הם פרודים? כמה שמן אתם זוג? ואיך מתבטאת הזוגיות שלכם עכשיו שאתם עדין לא חים יחד? ושנית - במה מתבטא אותו חיבור שלו לשם? האם, ועד כמה זה מפריע לך? ולגבי זה ששם שקט יותר, אולי תוכלו לארגן לו פינה שקטה או זמן שקט גם אצלך? או שמא דווקא הרעש והבלגאן הוא שמושך אותו אליך בתור ניגוד לשקט שאותו עזב? בקיצור - חסרים הרבה פרטים כדי שנוכל להגיב לעומק. הציגי לנו קצת את סיפורכם, ועני על השאלות שפיזרתי בתוך דברי. זה יקל על כולם כאן להכיר אתכם ולענות לך בצורה עניינית ומועילה.

 

[alma43]

הי עזריה וכל הקרואים כאן

אני?

תארתי בקרירות??

לא ייתכן.... נשבעת לך בכלל לא קירה ההפך נורא מתרגשת.... הוא כרגע נמצא 4 ימים בשבוע אצלי עדיין נשוי...פרוד איך לקרוא לזה. ניפרד ממש בימים אילו ממש (חודש ) אנחנו יחד 4 שנים אל תתחיל בשאלות מוזרות...(כן, זה היה קשר אסור שהותר עכשיו לפרסום....)4 שנים זה די הרבה זמן כדי לדעת מה רוצים. לא יוזמה שלי....הוא היגיע למסקנה שאיתי טוב לו ושהוא מעדיף חיי זוגיות עימי(יש לי 4 בנים) כן.. עדיין מרגיש מחויבות כלפי אשתו והילדים...(היא חולה במחלה נפשית שכרגע במצב רדום ומטופלת תרופתית. מאוזנת עובדת ומתפקדת) הבית שלחי תוסס ורועש... יש לנו פינה של שקט בקומה העליונה. יש לנו חדר יפה עם מקלחת פרטית ומירפסת... אני מאמינה שעדיף לחיו יחד בזוגיות מפרה משותפת וחבוקה...אבל האם זה מתאפשר תמיד? אין לי שאלה ספציפית. אני פשוט העלתי לבטים של שננו מתוך תסכול של היום ממש כעת היתה לנו שיחה של שעה וחצי על הנשוא אני והוא... הולכת לישון....מאוהבת....

. מאוהבת ואוהבת כבר 4 שנים באותו אחד.....

 

[רחלי228]

"לגור איתו"...

החצי השני שלי, חי לבד שלוש שנים, בישוב שקט ורגוע , היה אדון לעצמו , למעט מס' פעמים מועט בשבוע בו היה לוקח את בתו אליו וגם אז, השקט שלט במחוזותיו. באופן כללי, הוא אדם מאוד שמרני וחי על מים רגועים מאוד... עד ש...הכיר אותי, (ואת גם מכירה אותי..אז את בטח מבינה). לי יש שני ילדים , שיהיו בריאים, מספקים לי חויות ללא הפסקה והחיים שלנו מאז ומתמיד היו תוססים ומלאי עירנות. ואחרי תקופה ארוכה של קשר של מפגשים כמה פעמים בשבוע, שבתות משותפות , החלטנו להתאחד, ועברנו לגור יחד. בעיר אחרת , בבית אחר שאותו בחרנו יחד, הקמנו יחד פינה חדשה למשפחה החדשה שבנינו. ולפתע - השקט שהוא כל כך היה רגיל אליו הלך והתמעט. אז מצאנו יחד פתרונות כמו: כשהילדים שלי נמצאים פעם בשבוע אצל הצד השני, אנחנו עושים לנו ערב רגוע בבית. הוא עצמו נוהג מדי פעם לצאת להליכה על חוף הים, גם בשביל הספורט וגם בשביל השקט. ולגבי הניקיון....אני שואלת...מה עשית עד שהוא בחר לעבור לגור איתך...הרי גם כך היית אחראית בלעדית על הבית, אז מה השתנה? כך גם אצלי.... אני לא מבקשת את עזרתו , כי אני כבר רגילה כל כך הרבה שנים לתחזק את הבית לבד. נכון, הוא גם תורם, מה שהוא רוצה , ומתוך המקום של רצון ובחירה, יוצא שהוא תורם המון... הדבר היחידי שאני "מתעקת" עליו הוא עזרה פיזית בקניות פעם בשבוע. כל השאר הוא בחזקת בחירה שלו. וכך זה עובד אצלנו כבר זמן רב. הוא תורם את תרומתו למשפחה בדרכים אחרות,למשל: יושב עם הבן הצעיר שלי לפני השינה ומשוחח איתו שיחות נפש יפיפיות , בין שני גברים, מה שאני לא יכולתי לעשות. משתוללים יחד, הוא אלוף בהכנת אוכל משובח, וכאשר נחה עליו הרוח הוא מפתיע אותי באוכל מושקע. ת'אמת, לא צריכה יותר מזה. הוא נותן כל כך הרבה ברמה הרוחנית שזה כל כך ממלא אותי , ושאר עבודות אחזקת הבית הופכות להיות משניות. אני יודעת שהבית שלך גדול וכנראה את זקוקה לעזרה, אז אולי תמצאי פתרון אחר כדי שהנושא הזה לא יהווה "מוקש" עבורכם? על כל פנים שמחה לקרוא שאת מאושרת.