אני רוצה להבהיר משהו לכולם כאן
לא נפגעתי ! הסיפור קצת נופח מעבר לפרופורציה. חוזרת ואומרת, אני, עדיין, לא מצפה מאנשים כאן לכלום, אף אחד לא חייב לי כלום ואני יודעת שכל אחד ואחת טרוד/ה בענייניו. אני יודעת גם ששום דבר לא היה מכוונה רעה אבל... חוסר ההתייחסות לסיפור שעברנו עם הגן של ניר, היה עבורי רק שיאו של תהליך. בזמן האחרון הרגשתי שאני די מדברת עם עצמי כאן. גם הודעות אחרות שלי לא כל-כך זכו להתייחסות. ומשהו מהכייף של להיות כאן קצת ירד. אני רוצה לנסח את הדברים הבאים בזהירות רבה ואני מקווה שתבינו את הכוונה שעומדת מאחוריהם. נוצרה כאן מין קליקה של "הבנות מהשכונה": דפנה, עדן, דניאלה... במידה מסוימת גם אלה... וזה טבעי וזה בסדר. בסה"כ, אתן מתגוררות סמוך אחת לשניה ואתן חברות. אתן מגיבות מיידית לכל הודעה קטנה שאחת מכן כותבת. אני הרגשתי בזמן האחרון קצת מחוץ לתמונה, זה הכל. חוסר ההתייחסות שלכם לסיפור שעברנו / עדיין עוברים עם ניר היה השיא, כאמור, הוא חידד את הדברים והיה תמוה עבורי בעיקר בגלל שבפורומים אחרים - כלליים יותר, עם אנשים שאני לא מכירה כלל - אפילו לא וירטואלית - קיבלתי יותר תמיכה שכנראה הייתי זקוקה לה. לגבי ניר: עדן, המילה טראומה קצת חזקה. הילד לא בטראומה. הוא ילד שמח ומקסים (עד כמה שאני יכולה להיות אובייקטיבית), הוא משחק עם חברים ומתנהג כמו כל ילד אחר בגילו, אבל יש לו קשיים רגשיים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. כולנו מקווים לחזור כבר לשגרה של הגן המוכר (הוא שונא את הגן החלופי בו הוא נמצא כרגע - והאמת, בצדק). אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה וגם זה מעצבן. בקיצור - לא משעמם לנו, לא קל לנו ואנחנו עושים הכל כדי להקל. כנראה שבעזרת אנשי מקצוע - אנחנו עומדים להתחיל טיפול רגשי. עדיין לא תפסו את האשמים בהצתה. גם לא נראה שיתפסו. יסלח לי אלוהים, אבל אני לא יכולה לשאת את המראה של הברסלבים ה.... אלה. בכל פעם שאני רואה אותם בא לי ל......
עדיין לא תופסת איך אפשר לשרוף גן ילדים. ולשרית ולעוד כמה מכן שחשבו שזה משהו שעובר - רוצה להזכיר שעבור ילדים קטנים גן הוא כמו בית. תחשבו איך אתן הייתן מרגישות אם הבית שלכן היה, חלילה, נשרף. ככה ניר והחברים שלו מרגישים. והם יודעים שזו הצתה, כי אי אפשר להסתיר את זה מהם. ולצערי הבן שלי כבר יודע מה זה "בקבוק תבערה" ומה זה "הצתה" = מלים שבכלל לא רציתי שיכללו באוצר המילים שלו, אבל לצערי הן כן. היום אחה"צ לקחתי את ניר ליגור, להצגה "הנסיך הקטן" - עם צוות רקדנים, זמרים ונגנים בהנחייתה של ניצה שאול - שבשנים האחרונות מקדישה את עצמה לחינוך קלאסי לילדים
. ההצגה היתה מ ד ה י מ ה ! ניצה שאול פתחה את הערב והקדישה אותה לחבר קרוב שלה, שלא נמצא איתנו יותר - פולי מהגשש ז"ל וזה היה מרגש מאוד. ניצה שאול, שיחקה לצד פולי בסרט "גבעת חלפון אינה עונה". חשבתי על זה שהיא הייתה בוודאי בהלוויה היום ושבוודאי קשה לה והיא טעונה רגשית... ולמרות הכל היא נתנה את כל כולה לילדים. היה מקסים. יש לנו מנוי להצגות הילדים ביגור - מנוי מוצלח ואיכותי מאוד, שניר ואנחנו נהנים ממנו מאוד. מצטערת על ההודעה המבולבלת. מקווה שהבהרתי את עצמי. שמחה שפרקתי מעלי, כי הנושא די הציק לי. רק דפנה הייתה שותפה לתחושותי. מנסה לגשש את דרכי חזרה לכאן, מקווה שאצליח .... שרה
תגעגעת דפי
