הי לכולן, אני עומדת עוד מעט

[ס ו ל ה]

הי לכולן, אני עומדת עוד מעט

להפגש עם המיילדת (עוד שעתיים) יש למשהי אולי שאלה להוסיף? משהו לומר? דבר לייעץ.אני יודעת שזה ברגע האחרון התביישתי עד עכשיו לשתף! למרות העייפות מהיום הלא נגמר הזה. אני מתרגשת.... איזה כייף לי לא?

 

[סטיוויה]

מקווה שהיתה לכן פגישה מוצלחת

 

[סטיוויה]

מנצלש'ת לקשר למאמר קצר

כרמית אחראית על התחום המדעי ואני מביאה צד יותר מטאפיסי (-: נותן רעיונות...

 

[מאמיה]

תודה, כתבה מדהימה!

 

[ס ו ל ה]

סיטיוויה אני שולחת לך נשיקות

והינה אני מסבירה גם למה?.... אתמול היינו אצל המיילדת והיה נהדר... אספר עוד מעט... אך: שוחחתי עם אימי הבוקר קצת שיתפתי אותה והיה נעים ןאז היא סיפרה לי שבת של חברים של הורי, שרק איבדה את אימה לפני חודש והיום היא בשבוע ארבעים אתמול פשוט העובר מת ... היא לא הרגישה תנועות הלכה לבית חולים והוא פשוט מת! כל היום אני מסתובבת הפוכה ומדוכאת, בוכה מלא... ושואלת למה? איך זה יכול לקרות? למה דווקא עכשיו? המאמר הזה מקסים וכל כך נכון בתחושה שלי.... ועדיין כל כך נורא!

 

[debby12]

נהניתי לקרוא ../images/Emo45.gif

וזה גם הזכיר לי מאוד את ההרצאה של יאפ ון דר ואל ששמעתי בדיאדה בשנה שעברה.

 

[סטיוויה]

לי היתה חוויה

מצמררת בהקשר הזה...המאמר מדבר על ענין הנשמה שנכנסת במלואה עם הנשימה הראשונה...בני השני,כשנולד,לא נשם ואף אחד לא מצא את הסיבה מדוע.כי האפגר שלו עלה מ-4 ל-10 והכל היה בסדר. אבל הוא לא נשם. ועוד לפני שקראתי את הדברים במאמר אני ובעלי דברנו על זה שהנשמה של בני התלבטה עד לרגע האחרון אם היא מעוניינת להתגשם כאדם/גלגול או שמא עדיף לה היכן שנמצאה באותו זמן.ולכשבחרה להתגשם-הוא אדם שאוהב את החיים במלוא מובן המילה ואוהב כל אדם.

 

[mise]

איך היתה הפגישה?

 

[ס ו ל ה]

טוב אז הפגישה הייתה נהדרת.

מאד מרגש. המיילדת מקסימה התחברנו אליה בקלות. הכל זרם. קיבלתי חיזוק לכך שבאמת למדתי המון בחודשים האחרונים על לידות בית. כי בעצם לא חודש לי הרבה. אך נעשה לי סדר בראש. נראה לי שגם זוגי נתרם רבות. היום ככה על הבוקר הוא אמר : וואי נראה מה זה חוויה מדהימה מצפה לנו בטוח יהיה מקסים. הלכתי לעבודה שמחה ומאושרת עד ששמעתי שלחברה מת העובר בבטנה בשבוע 40 אתמול ואז התהפך עלי מצב רוחי....

 

[swann]

../images/Emo7.gif אוי ../images/Emo24.gif

נורא נורא, וקורע לב. קרה משהו דומה לחברה שלי, 3 שבועות לפני שילדתי. יכולה רק להזדהות עם הכאב ולשלוח

לחברה שלך ולך. טוב לשמוע שהפגישה הלכה טוב. מקווה שבקרוב תוכלו להתרגש מחדש לקראת החוויה המתקרבת ובאה (איזה שבוע את?), והחיבור עם המיילדת בפגישה יוכיח את עצמו

 

[ס ו ל ה]

תודה לכן על העידוד

אני מחר בשבוע 27

 

[סטיוויה]

זה באמת נורא כשזה קורה

והחיים מסביבנו מלאים בפרידות מיקרים לנו.אני מקווה שחברתך תמצא בתוכה את כוחות הנפש להתמודד,להמשיך בחייה ולהביא ילדים לעולם.

 

[mise]

אילו בשורות קשות!

איזו חויה איומה לחברתך.. שלא תדע עוד צער לעולם.

 

[מבשלת בבטן]

איזה עצוב...

מאחלת לחברתך שלא תדע עוד צער

.

 

[תבשיל קדרה]

../images/Emo10.gif כל כך נורא

ומעלה פחדים.

 

[tonti]

../images/Emo7.gifאוי, נורא.

 

[ס ו ל ה]

נשמע לכן הגיוני? שהתינוק נפטר

בבטן כי היה כרוך לו החבל טבור על הצוואר? הרבה פעמים? כך אמרו לחברה בבית החולים לאחר שילדו אותה! אמאלה....

 

[תבשיל קדרה]

נדמה לי

שחבל טבור כרך לא "חונק" כי חוסם את קנה הנשימה, אלא אם חבל הטבור נלחץ מול משהו (או נקשר ומתהדק), ונעצרת זרימת הדם בו. מה הסיכוי שזה יקרה? אין לי מושג.

 

[אורניקי]

לצערי ליוויתי לידה שכזאת

מוזר לי שזה מה שהם אמרו לה. על פי רוב פשוט לא יודעים מה הסיבה שעובר מפסיק את חייו בתוך הרחם, אולי ראו את החבל הכרוך וציינו את זה. אבל בל נשכח, שחבל טבור כרוך מאפיין 30 אחוז מהלידות הבריאות, ולא משפיע על העובר. עצתי לך, לא להתעסק עם זה עכשיו, עם כל הקושי, ולהתמקד בחשיבה חיובית על עוברך שלך. האם אתם חברות ממש טובות, שאת בטוחה שהיא זקוקה לך מאוד? אם כן, זו התייחסות אחרת, וגם איתה ניתן להתמודד, אבל צריך כוחות נפש עצומים! תגובותיה של החברה אליך, לתינוק החדש שלך, יכולות להיות קיצוניות ובלתי צפויות, החל מהתייחסות אליו כפיצוי, כמראה (בכל החודשים הבאים) של מה היה צריך להיות, וכלה בשתיקת חרם, שאת אולי לא תביני אותה. אם זו חברה ממש קרובה, תצטרכי ללמוד את הנושא. אם לא, תתמקדי בעניינייך שלך.

 

[תבשיל קדרה]

שני רעיונות

1 - היי גלויה אתה. למשל - תשאלי אותה אם לבוא לבקר, אם נוח לה לדבריתך, אם הבטן שלך מפריעה לה, אם קשה לה לראות תינוקת (לא הכל במכה! אבל לפי הצורך). 2 - קראי בפורום אובדן-הריון, תמיכה (בפרט היו ויש שם דיונים של יחסים עם הסביבה), ואם גם חברתך בעניני אינטרנט, הפני אותה לשם.