הי לכולן חדשה פה!!! אפשר להצטרף אלי

[srk555]

הי לכולן חדשה פה!!! אפשר להצטרף אלי

כן???

 

[אילת27]

ברוכה הבאה

המקום פתוח לכולם

 

[ט ו ל י ל ה]

ברוכה המצטרפת ../images/Emo141.gif

 

[yaelia]

ברוכה הבאה.

 

[אפרת12]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif ובשמחה ../images/Emo13.gif

 

[1איתן ולהב שלנו]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

 

[משוש30]

בטח אפשר ../images/Emo24.gif

ברוכה הבאה

 

[אלינה12]

ברוכה הבאה../images/Emo142.gif

 

[אנידס]

ברוכה הבאה והמון מזל טוב ../images/Emo65.gif

 

[אמא של נ היחיד]

ברוכה הבאה ומזל טוב../images/Emo65.gif

 

[תומרלי]

איזו שאלה? ברוכה המצטרפת

מי את? מה נולד?

 

[srk555]

קודם כל תודה רבה על קבלת הפנים אז..

שמי שחר אמא לנסיך מקסים בן תשעה חוד' אנחנו עדין ביחד בבית כשאני עובדת פעמיים בשבוע בערב ובעלי שומר עליו בערבים האלו. לאחרונה אני מוצאת את עצמי בדילמה נוראית אם לשים אצל מטפלת/משפחתון או להשאר בבית כשיש ימים שאני פשוט משתגעת. אמנם אני מאוד נהנית ממנו אבל אני מרגישה מנוונת לגמרי במיוחד שכבר לפני הלידה היתי בבית למשך שלושה חוד' בשמירת הריון!! אבל מצד שני כולם אומרים לי שהדבר הטוב ביותר לילד זה להיות בבית עם אמא עד שנתיים כולל התיעצויות עם מומחים להתפתחות הילד. אני מרגישה גם נורא אגואיסטית שאני חושבת על התסכולים שלי כשנמצא מולי המלאך חסר האונים שאם חס וחלילה לא יהיה לו טוב הוא לא יוכל להגיד לי. המלאך כרגע מוציא שיניים לא אוהב לאכול במיוחד ובנוסף על הכל לא זוחל כך שממש שמח בבית הוא מתוסכל בעצמו וצריך המון סבלנות אתו!!! כך שזה לא כ"כ זמן מוצלח לשינוי הזה!!! זהו בקצרה אשמח לדעותיכן בנושא כי אני ממש בדילמה רצינית!!!

 

[יעלי9]

איכשהו נראה לי שאת החלטת כבר

לפחות לגבי מה טוב בשבילך. נראה לי הוגן לחלוטין שזה שיקול שצריך להתחשב בו. חוץ מזה עצות לגבי מה טוב להתפתחות הילד אפשר לקבל לכל כיוון, כל אחת בוחרת מה שנוח לה. יש הדוגלים בקנאות ביתרונות ההתפתחותיים של התנסות חברתית עם בני גילו (=משפחתון). אם כרגע הנסיך נמצא בתקופה בעייתית, הרי כדרכן של תקופות - הן חולפות. בכל מקרה יקח קצת זמן למצוא סידור ולהתארגן לחזרה לעבודה. יש אפשרות לשלב? לעבוד עוד כמה משמרות בשבוע וכך להנות משני העולמות? אצלי הפשרה הייתה למצוא מטפלת וכך לשמור על יחס של אחד על אחד (האפרוחון שלי כעת בן שנה עם מטפלת מגיל 4-5 חד').

 

[אדר שלי]

זה לא אגואיסטי לצאת לעבודה../images/Emo141.gif

ואפשר לראות את זה מעוד כמה כיוונים: אם היציאה לעבודה עונה על צרכים של האם, זה בהחלט יכול לעזור גם לילד. אם היציאה לעבודה משפרת את מרווח הנשימה הכלכלי בבית, גם זה יכול לשפר את מצבו של הילד. הכל תלוי באיך מסתכלים על זה. אני לא יודעת לגבי מטפלת, אבל הנסיך שלי בבית תינוקות (כמו משפחתון) ונהנה מכל רגע, מתחזק, ישן מצוין שם ומקבל הזדמנויות למשחק הרבה יותר ממה שהיה לו איתי (זה כמובן המצב האישי שלי בלבד ולא בא ללמד על המצב אצלך). דעות של "מומחים" משתנות השכם והערב בקשר ל"מה טוב לילד שלך" מבחינת התפתחות וכו' ולכן את צריכה ללכת עם האינסטינקטים שלך. אם את מרגישה שטוב להיות בבית עם הילד עד גיל שנתיים ואת מסוגלת לעשות את זה בלי להשתגע - לכי על זה. אבל לא בגלל שמישהו אמר ש"ככה צריך". ושוב - ברוכה הבאה ומקווה שכאבי השיניים יעברו מהר! (כרגע אני ממש מזדהה)

 

[1איתן ולהב שלנו]

דעתי...

אני נהנית להיות עם הילדים בבית למרות שזה קשה,בס"ה כיף לראות אותם גדלים ומתפתחים ולדעתי זה הולך ונעשה קל יותר... ממש כואב לי הלב להתחיל לעבוד בשבוע הבא ולהשאיר את להב עם מטפלת... אבל אם את מרגישה שזה לוקח ממך יותר מדי כח ואנרגיה,עדיף לא להיות עם הילד כמה שעות ולהיות כולך שלו בזמן שאת בבית.

 

[משוש30]

מה אני אגיד לך? אני מאמינה שאם

האמא מתוסכלת ומשועממת היא בטח לא מספקת לילד שלה מה שיכולה לספק מטפלת שאוהבת ונהנית מטיפול בילדים. אני חזרתי לעבוד כשמתן היה בן 3 חודשים (וכבר אז התחרפנתי בבית) הוא מת על המטפלת. זוחל מגיל חצי שנה יושב מגיל 7 חודשים ולפני 8 חודשים כבר נעמד. אז נראה לי שהוא מתפתח ממש בסדר... הוא ילד חברותי, אוהב אנשים ואין לו חרדת נטישה (לדעתי בגלל שמגיל צעיר הוא מקבל הרבה אהבה מאנשים שונים- שמרה עליו חודש אמא שלי וחודש בעלי לפני המטפלת). בכל מקרה אני מאמינה בלב שלם שאם לא טוב לך אז לא יכול להיות שהשהיה שלך איתו כל יום כל היום תהיה הדבר הכי טוב בשבילו. אני חוזרת הביתה ב-4 מעבודה ויש לי זמן איכות מדהים עם מתן. נורא כיף לנו ביחד. לעומת זאת כשיש ימים שאני "תקועה" איתו יום שלם אני מתעצבנת ואין לי כח אליו וגם הוא מתחיל להיות נודניק.

 

[ornaok]

אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שאת

מרגישה שנכון, לא מה שממליצים לך כל מיני "מומחים". באשר אלי - אני מאוד נהנית להיות בבית עם לירי, לשחק איתה כל היום, להאכיל אותה, לטייל וכו'. זה לא קל אבל זה תענוג. כרגע בלית ברירה לירי הולכת לגן ואני מחפשת עבודה. השעות עם לירי נהיו עוד יותר יקרות וכייפיות ונעימות, כי כל היום אני מתגעגעת אליה. בהחלט יכול להיות שאם תצאי עבוד ותשקיעי בעצמך כדי שלא תרגישי מנוונת, השעות שלך עם הנסיך יהיו הרבה יותר כיפיות לשניכם!

 

[lulyK]

תחשבי טוב עם עצמך

אם יש פה דילמה אמיתית, או רק רצון שלך לצאת לעבוד מול לחץ סביבתי. אם אין בך עמוק בפנים את הרצון והמוטיבציה להשאר איתו בבית עד גיל שנתיים, זה יהיה גרוע מאד לכולם אם תעשי את זה. זו כמובן רק דעתי, ויהיו שיגידו שעדיף אמא חסרת סבלנות על פני הגננת הטובה בעולם......

 

[מעיןבר]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

לפני הכל מינהלות - שתי ההודעות שלך שורשרו להן יחדיו כדי שיהיה לנו קל לקרוא הכל ביחד

לעניין שאלתך - אני שייכת לזן הנשים שחוזרות לעבודה מהר. אדוה שלי במעון מגיל 3.5 חודשים. למה

כי אני מתייבשת מהישיבה בבית עם תינוקת, אהובה ומקסימה שלי ככל שתהיה, אבל ללא שום אתגר אינטלקטואלי. אני מרגישה שאצלי הענינים הללו משלימים האחד את השני ומעצימים וככה אני אמא טובה יותר כשאני איתה ואדם טוב יותר כשאני בלעדיה.

 

[srk555]

תודה לכולכן על התגובות ושיהיה יום מ

קסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!