הי, מציגה את עצמי

[בהריון אחרי]

הי, מציגה את עצמי

אני חדשה פה קצת, אבל ישנה בעולם ההריון... ובעיקר מחפשת מקום לדבר. אני בתחילת הריון שביעי, עם שני בנים בבית. אחרי הפלות, כך שהכל כבר חסר תמימות ומלא פחדים, שאני מנסה להתמודד איתם. אפילו לבדוק אם אני בהריון דחיתי ב-3 שבועות כי הייתי בטוחה שזה סתם עיכוב. אני שבוע 9 היום, הבדיקה הראשונה תהיה ביום ראשון, אז אני גם לא יודעת עוד אם יש דופק.. לא משתפת את הסביבה מפחדים.. וגם לבעלי זה היה רק ביום שידעתי שיש תוצאה ברורה. בעיקר מרגישה שאני צריכה לעבור את זה שיש דופק ואת השקיפות ואז אני אוכל לנשום לרווחה... איך לעזאזל מעבירים את הימים... ???

 

[כבשה0פועה]

ברוכה הבאה, בהריון אחרי

אני מניחה שההפלות שלך ארעו בשבועות מוקדמים לפי החשש שלך מהדופק והשקיפות. גם אני הייתי בפחדים בשבועות הראשונים, אבל איכשהו הפחד נשאר איתי גם אחר כך, למרות ששתי ההפלות שלי היו בשבוע 7-8 בערך. נרגעתי לפרקים בתחילת החודש התשיעי. שיתפתי מאוחר ככל האפשר, אפילו כאן את הפורום הרשיתי לעצמי לשתף מאוחר יחסית. אין לי עצות מועילות לגבי מה לעשות או לא, אולי לנשום עמוק ובעיקר לדעת שאת נוהגת באופן טבעי.
מאחלת לך שהבדיקה תעבור בשלום וכך גם כל הבדיקות שבעקבותיה, עד ללידת התינוקת או התינוק בבריאות.

 

[בהריון אחרי]

חלק וחלק

שני הריונות ההפלות היו בשלב מוקדם, שבוע 7 ושני הריונות היו בעקבות בעיה שהתגלתה בשקיפות, בפעם האחרונה ההפלה היתה בשבוע 18.. אבל הנקודות המשמעותיות הן דופק ושקיפות. אני בעיקר מחפשת להיות עסוקה בשביל לא לשים לב ושהזמן ירוץ.

 

[idit84]

מבינה מאוד

נראה לי שאת שואלת שכל אחת מאיתנו שאלה את עצמה. אני יכולה להעיד על עצמי שהרגשתי כמוך הרבה מאוד זמן ומה שעזר לי היה להיות עסוקה בעבודה ובגלל שהייתה לי המטומה ודיממתי כמה שבועות, הלכתי כל שבוע לבדיקת אולטרסאונד שעזרה לי להעביר את הזמן.

 

[בהריון אחרי]

תודה

לפחות אני מרגישה טיפה יותר שפויה.. מבחינת עבודה זה אצלי מאד משתנה, אז לפעמים אני בלי.. השבוע למזלי היה אינטנסיבי, אבל נשאר להעביר את שישבת, עד ליום ראשון. לפחות עד לבדיקה יש לי תעסוקה קצת נחמדה עם הבן הגדול שלי. אבל אני מפחדת, מפחדת מהתשובות, מפחדת אם להסתכל או לא על המוניטור... חלומות בלילה... והיה ולא.... יש לי חתונה משפחתית בהמשך הערב.... על כל יום אני אומרת תודה, בתכלס ביום ראשון אני אדע אם יש בכלל ממש הריון, אם יש דופק בכלל. גם יש לי קצת בערבים כאב בבטן התחתונה, זה גם מלחיץ.

 

[מאמארוני]

לנשום לרווחה? הצחקת את הפורום

אם יש פה מישהי שלמדה לנשום לרווחה - שתחלוק איזה סמים צריך לקחת בשביל זה, כי בינתיים נראה שאפשר רק לתפקד לצד החרדה או משהו כזה.
ברוכה הבאה עד ללידה בידיים מלאות!

 

[בהריון אחרי]

מבחינתי זה ניסיון אחרון

הריון שביעי, אני כבר בגיל מאד מתקדם, אם זה לא יצליח הפעם, אז די.. אני אשלים ואודה למה שיש לי כבר.

 

[מאמארוני]

הלוואי ויצליח

וכן משהו ששמתי לב לגבי החרדה - זה עוזר לאוורר אותה ולא לשמור רק לעצמך. אני מתכוונת שכאשר דיברתי על החרדה עם חברות או הבעל או הפסיכולוגית, או כתבתי כאן או בבלוג - זה עזר הרבה יותר מאשר כששמרתי אותה לעצמי וניסיתי לחיות כאילו היא לא קיימת. ברגע שאת מוצאת מילים להלביש בהן את החרדה היא הופכת לפחד קונקרטי עם גבולות ברורים ואיכשהו יותר קל להתמודד איתה. וגם כשאת נוגעת בפחד, את בעצם מתמודדת איתו על ידי הדיבור עליו. אז שמחה עבורך שיכולת להעלות את הפחדים כאן, מקווה שתמצאי לכך עוד מקומות , כאלו שכוללים גם חיבוק אמיתי ולא רק וירטואלי.

 

[בהריון אחרי]

העניין הוא כזה, קצת מלכוד

יש לי כלים להתמודד עם חרדה, ואני גם משתמשת בהם, יש לי צורך מאד גדול לדבר, אבל מאחר ולא סיפרתי לאף אחד חוץ מלבעלי, ואני עדיין מפחדת, אז זה מן מצב שמזין את עצמו. אני לא משתפת מפחד ונשארת איתו. בינתיים אני משתמשת בכלים אחרים שלמזלי יש לי תודה לאל, והם מקלים. מחכה למחר לראות שיש דופק.. ואז נמשיך, עד לשקיפות כבר גם לא יישאר לי הרבה.