הי, סליחה על החלפת השם...

[אסטרונומית]

הי, סליחה על החלפת השם...

אני עוד לא ממש מחוץ לארון - לא בפני האנשים שמכירים אותי ולא בפני עצמי. ואם להודות על האמת אני די מבוהלת... אני ממש בהתחלה וכל הזמן קוראת בפורומים אחרים שאני משתתפת בהם על מקרים שבהם לא היה דופק. אני לא מתמודדת עם זה, אני מבוהלת עד עמקי נשמתי. לא יודעת איך להעביר עוד לפחות 3 שבועות עד שנראה דופק. פשוט לא יודעת. זה המקום היחיד שבו אני מצליחה לספר את זה. והכי קשה לי שבעלי אומר לי "למה את חושבת מחשבות שליליות ? תחשבי מחשבות חיוביות..." וזה הורג אותי, כי למרות שהוא לא מתכוון יושבת לי בלב האבן הזו שאם משהו באמת לא יהיה בסדר זה בגלל שלא האמנתי

סליחה, רציתי לשפוך קצת. מבטיחה לצאת מהארון ברגע שיהיה דופק (עוד 3 שבועות ארוכים).

 

[niritcat]

מוכר מאוד....

ועם קצת מזל, זאת רק ההתחלה. סביר להניח שכל בדיקה במהלך ההריון הזה תהיה מלווה במתח. לי עוזר לחשוב שגם אם ההריון הזה לא יסתיים בטוב, גם אני וגם העובר שלי נשמח שעברתי אותו מאושרת (או לפחות רגועה יחסית). שיעבור לך בזריזות ובשלום

 

[תקוה זהירה]

מכירה את התחושה../images/Emo13.gif

גם אני החלפתי שם וזו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום הזה. אני עוד מעט סוגרת 9 שבועות ולמרות שהאובדן שלי היה בסוף חודש תשיעי (תינוק בריא שמת מפגם בחבל הטבור) ושמעולם לא היו לי סיבוכים חוץ מזה (כמו למשל הפלה...)!!! בכל זאת אני מבוהלת עד כדי כך שאני מתכחשת לעובדה שאני בהריון ומנסה לשכנע את עצמי שהעסקים כרגיל. חוץ מבעלי סיפרתי רק ל-3 מהאחיות שלי ורק אחרי שהשבעתי אותם לשמור בסוד. ההורים שלי לא יודעים וגם שאר האחים שלי (יש לי די הרבה

). האמת שההריון הזה קצת הפתיע אותנו כי בעצם קיימנו יחסים בלילה שבין היום ה-16 והיום ה-17 ובד"כ יש לי מחזור סדיר של 28 יום וביוץ ביום ה-14 כך שממש ציפיתי למחזור שלא הגיע. כמובן שלא משנה איך זה קרה, ההריון הזה מאוד מאוד רצוי אבל יחד עם זאת מפחיד מאד. זה מה שנקרא אבדן התמימות. גם בעלי היה מאד מתוח עד שראה את הדופק באולטרה סאונד. מפחדת מעין הרע ואם היתה לי אפשרות הייתי עושה מה שאחת הבנות בפורום עשתה והייתי מסתירה את עצמי ואת ההריון עד ללידה! אצלי זה בלתי אפשרי אלא אם כן אני לא אצא מהבית(לא בר ביצוע עם ילדה בת 3 1/2) בנוסף אצלי מתחילים לראות את ההריון די מהר כי אני די רזה אז הבטן מגלה מהר מאד את הסוד... מקווה ומאחלת לכולנו הריונות בריאים ומשעממים ושנגיע מהר לחודש התשיעי ונחבוק תינוקות בריאים.

 

[תקוה זהירה]

שאלה שמטרידה אותי../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

כמו שציינתי בהודעה הקודמת שלי אני כמעט בשבוע 9 מלא. מטריד אותי שלמרות שכבר ראינו עובר עם דופק, אין לי שום שינוי בחזה. בהריון הראשון שלי אני זוכרת באופן ברור שהיה לי גודש ורגישות בחזה כבר בשבוע 5-6 והפעם כלום (לא זוכרת מה היה בהריון ה-2 אבל נדמה לי שהנפיחות היתה פחות מודגשת). אם לא בדיקת הריון חיובית ואולטרה סאונד תקין, הייתי יכולה לפספס אולי שאני בהריון כי חוץ מבחילה מאד קלה (באף הריון לא היתה לי בחילה קשה) ורעב מוגבר (אני בד"כ אכלנית קטנה), אני לא ממש מרגישה בהריון. אולי זה חלק מההתכחשות שלי ומהפחד שלי... בכל זאת רציתי לשאול אם ידוע לכן אם בהריון שלישי החזה מגיב פחות או מאוחר יותר, ואיזה משמעות יש לזה אם בכלל?! תודה.

 

[tali00]

כל הריון

יש לו תחושה שונה. יש נשים שעוברות הריונות רבים ומדווחות שכל הריון הוא שונה מבחינת רגישויות בחילות וכו'. אצלי 2 הריונות ראשונים היו בנות והיה דפוס זהה בבחילות והכל ממש הכל היה זהה. הריון שלישי- היה פתאום שונה לגמרי, הבחילות התמשכו זמן רב יותר מבהריונות קודמים ונגעלתי מדברים שונים. עם הבנות לא הייתי מסוגלת לאכול חצילים, חומוס וטיבעול ובהריון השלישי עם הבן- נגעלתי מנס קפה ועוף. לפעמים זה המין שמשפיע ולפעמים זה סתם אולי רמת הורמונים שונה מהריון להריון. יש כאלה שרק הריון ראשון סובלות ושאר ההריונות קלים יותר. ויש להיפך. כך שודאי אין להסיק מסקנות שליליות לגבי רגישות בחזה או כל רגישות. בעיקר שראיתם שההריון מתפתח ויש דופק. ואת מדווחת על בחילות. אני מאמינה שהכל תקין. תחשבי חיובי למרות שאני מבינה אותך. אני כרגע בשבוע 14 ואני לא קולטת שאני באמת בהריון. למרות הקאות והרבה תופעות לא נעימות. אני חושבת שאנחנו נרגיש טוב יותר עם התקדמות ההריון והכי חשוב- כשנצא מבית החולים עם חיוך וידיים מלאות.

 

[תקוה זהירה]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[Tנקר בל]

ברוכה המצטרפת

אני רואה שהיית סמויה כמה זמן, נכון? טוב שהצטרפת. גם אצלי האובדן היה בסוף תשיעי, ואני חושבת שלמרות שהאובדן היה בסוף ההריון הוא מלווה את ההריון מתחילתו - הפחדים והחששות לא מתמקדים בסוף, אלא לכל אורך ההריון (אצלי זה דווקא נרגע מבחינות מסויימות לקראת הסוף). אצלי היו דווקא הפלות, אבל אחריהן לא פחדתי בכלל, הפלות הן הרי דבר מאוד שכיח, אבל הטראומה שעברנו בלידת תינוק מת - היא לא שכיחה, והיא מעוררת את הפחדים לא רק נקודתית בפרק הזמן של האובדן. צריך להכיר בלגיטימציה של הרגשות הללו, ואז הם הופכים יותר נסבלים. אני מבינה אותך מאוד גם לגבי הרצון להסתיר את ההריון עד שלא יהיה לך משהו וודאי בין הידיים. אם את מרגישה יותר נוח כך, תנסי להסתיר כמה שאפשר (גם אני רזה, והצלחתי להסתיר עד שבוע מתקדם (23)). אנחנו מתקרבים לחורף, סוודר גדול יעשה את העבודה בשבילך, ויסתיר את הבטן. יכול להיות שכשההריון יתקדם, תרגישי אחרת, ודווקא תרגישי שאת כן בטוחה בהריון, ורוצה להתגאות בו לפני כל העולם. בכל מקרה - שיהיה לך בהצלחה, הריון רגוע תקין, ועם תינוק בריא בסופו.

 

[תקוה זהירה]

תודה לך על העידוד ../images/Emo140.gif

האמת שפטנט הבגים הרחבים לא כל כך יעבוד עבורי כי אנשים מכירים אותי כאחת שתמיד מתלבשת עם בגדים צמודים לגוף כך שזה יכול לעבוד רק על זרים... בכל אופן אני שמחה לראות שגם את כאן "בלי עין הרע". שהיה לך כל טוב.

 

[2קשת]

שיתגשמו כל התקוות

תקווה זהירה יקרה ברוכה המצטרפת! שמחה שכבר ראיתם דופק, ומאחלת לכם הריון תקין, בריא, קל וארוך, ובסופו אח/ות מתוק/ה לבתכם!

 

[רונה 4]

היי תקווה זהירה

מאוד מזדהה עם הכינוי שלך. אני חושבת שהוא מתאר את כולנו כאן. גם אני איבדתי תינוקת בחודש תשיעי (בתחילתו) רק שלי אין שמץ מושג למה. לשאלתך, אצלי דווקא המצב הפוך. בשני ההריונות הראשונים לא הרגשתי כמעט שינוי בחזה, דבר שלא השפיע על ההריון, ודווקא בהריון הזה אני מרגישה כמו עדנה הפרה. כך שכנראה שאין קשר בין הריון להריון, וצריך רק להתאזר בסבלנות, לעבור כל בדיקה בעיתה ולהמשיך לקוות. מאחלת לך הריון קל ובריא, ורק בשורות טובות.

 

[תקוה זהירה]

תודה, מאחלת לך רק טוב ../images/Emo95.gif../images/Emo57.gif|

 

[Tנקר בל]

שלום אסטרונומית ../images/Emo13.gif

שלושה שבועות נראים המון זמן, אבל הם יחלפו מהר, תעשי את האולטרה סאונד, תראי דופק

, ותוכלי לצאת מן הארון

 

[2קשת]

אסטרונומית יקרה ברוכה המצטרפת!

שלושת השבועות יחלפו בסוף, ולאט לאט יחלפו גם אלה שאחריהם, ויהיה בסדר. אני חושבת שכולנו מכירות את המשפט (המרגיז) "תחשבי חיובי" ואת האחריות הסמויה והמפחידה שמקופלת בתוכו. עוברים גדלים, מתפתחים ונולדים בכל יום, בלי קשר למחשבות. בהמשך תוכלי להרגיש יותר ויותר טוב, ויהיה לך יותר ויותר קל לחשוב חיובי, והמחשבות האלה יקלו עלייך עוד יותר ויעשו לך טוב. אבל העובר יגדל איתן או בלעדיהן. לא היתה לנו אחריות או שליטה על ההריונות שאיבדנו, ולמרות שהיינו רוצות שתהיה, גם על ההריון הזה אין לנו שליטה. נסמוך על הטבע שיעשה את שלו ונתפלל לטוב! מחבקת אותך ומאחלת לך הריון תקין ארוך ובריא ותינוק/ת מתוק/ה בסופו.

 

[7נתי7]

הזמן יעבור מהר יותר ממה שנדמה לך

ועוד מעט קט יתגלה לנו שמך האמיתי ונוכל לשמוח איתך. בינתים תשתדלי להעסיק את עצמך בכל מיני עיסוקים שיעבירו לך את הזמן תשתי הרבה ותשמרי על עצמך מחזיקה לך אצבעות, נתי

 

[עובר בדרך]

תחושה מוכרת

כל כך מוכר. גם אני כמוך החלפתי שם כשגיליתי הפעם את דבר ההריון. מתה מפחד, מה זה מתה- מבועתת. עדיין בודקת יום יום את הנייר בשרותים, סופרת ימים מבדיקה לבדיקה. מסיימת שבוע 8 היום ולא מאמינה שזה מוחשי למרות שראיתי דופק בבירור פעמיים. ויודעת שהדרך לפניי עוד כל כך ארוכה ומלאת מהמורות. יודעת כי הייתי שם, ולא פעם אחת, ויודעת שיש אינספור שלבים שבהם הכל עוד יכול להשתבש. איני מעיזה לספר על ההריון, ומלבד בעלי יש רק עוד 3 חברות שיודעות על כך וכולן מהפורום.

 

[רונה 4]

היי אסטרונומית

גם בעלי כל הזמן אומר לי:"תחשבי מחשבות חיוביות" וחשוב לי שיש לי את מי לשתף גם בפחדים ובמחשבות השליליות. אז בשביל זה אנחנו באמת כאן בשבילך. מאחלת לך יציאה מהירה מהארון. אנחנו כאן להחזיק אצבעות.