הי, סליחה..

[ט י ט י]

הי, סליחה..

סליחה על שנעלמתי פתאום.. הייתי צריכה לברוח מעצמי.. מה שמסתבר לא עזר כי.. איך אפשר לברוח מעצמך?:\ אבל באמת ניסיתי לעשות כל שביכולתי לצאת מהמצב המסריח הזה שאני נמצאת בו.. וההוא שם למעלה לא עושה לי את החיים קלים בכלל. עזבתי את ביצפר.. הם אומנם עוד לא יודעים.. אבל לא קשה לנחש אם בנאדם לא נוכח בכיתה במשך חודש.. הם גם לא טרחו להתקשר לשאול אם אני עוד חיה. נסעתי לירושלים.. יש שם הוסטל שקוראים לו בית הצברית.. קיבלתי תחושה לא טובה כשהייתי שם.. אבל הסכמתי לתת לזה צ'אנס ושיכנעתי את עצמי במשך כמה ימים שזה יכול להיות לא רע בכלל בשבילי. אחרי שיכנועים עצמיים, הם בעצמם בבית הצברית העלו את אותם "בעיות" שאני העלתי בשיחה עם העובדת הסוציאלית בדרך.. אחרי שיצאתי מישם. כל מה שאמרתי הם חזרו על זה כמו הד.. וכנראה שהם לא התאמצו לשכנע את עצמם שזה נכון בשבילי.. אז עכשיו נשארתי שוב מאחור. אין הוסטל מתאים.. ואין מקום לגור.. צבא.. לא מתאים כרגע.. מקלט להומואים ולסביות.. אולי.. בבדיקה.. בית השאנטי.. אולי.. בבדיקה.. אבל אני עצמי מלאת חששות מהמקום.. אין בו תמיכה והגנה.. ואני לא חושבת שבמצב שלי אני אוכל להתמודד עם זה.. בדיוק כמו שאמרו בבית הצברית.. וזאת הסיבה שאמרו שיהיה קשה לי כי שם דרוש תפקוד ואני לא ממש מתפקדת בזמן האחרון. אז כרגע.. נותרתי בלי תיקווה.. ובלי שום רצון להמשיך לחפש מקום פשוט להיבלע בתוך החלל הריק.. והוא כל כך גדול... להיכנס מתחת לפוך ולישון. אז.. ההוא שם למעלה.. לעזאזל איתך! איך אפשר להאמין בך אם כל מה שאתה עושה זה לאכזב! שוב ושוב ושוב ושוב! סליחה שנעלמתי.. וסליחה על ההתפרצות:\ ערב טוב לכולכם..

 

[צוות מקום]

טיטי יקרה, אני מקווה שתקראי

ראשית, אני חייבת להזהיר אותך שהמנהל של בית השנטי הורשע באונס של אחת החוסות. כמו כן אני יודעת שיש שם לא מעט מקרים של תקיפה. שומר נפשו ירחק, בקיצור. אל תתקרבי למקום הזה וגם אחרים שקוראים. האם יש עובדת סוציאלית שמטפלת בך או שאת נודדת בעצמך ממקום למקום? אולי אפשר לבדוק אופצייה של פנימיה, פתרון ביניים עד הצבא? ואחרי הכל, אני לא יודעת אם הפתרונות הנוכחיים טובים יותר ממשהו שההורים שלך יכולים להציע לך. לא שווה לראות איתם מה ניתן לעשות למענך? הרבה שאלות, כי די דואגת לך. שמרי על עצמך.

 

[ט י ט י]

ידעתי שמשהו שם לא קשורה.. היתה לי הרגשה.. אבל לא שמעתי כל כך סיפורים על המקום.. תודה שאמרת לי.. עכשיו סופית בית השנטי ירד מהפרק. כמובן.. אני בקשר עם עובדת סוציאלית כבר יותר משלוש שנים.. מסגרת של טיפול.. אבל היא עובדת סוציאלית.. היא באה איתי למקומות.. היא מבררת בשבילי.. אני לא עושה את זה לבד.. פנימיה זו לא אופציה.. כיוון שבפנימיה צריך ללמוד.. ולי אין תעודה.. וגם אני בסוף יא.. אז אין אפשרות שיקבלו אותי.. אני צריכה מקום זמני שאני אוכל לישון שם.. אני רוצה לעבוד.. לצאת מיפה.. להתחיל לבנות את החיים שלי.. אבא שלי בכלל לא מודע למה שקורה.. זה לא מעניין אותו.. הוא לא מתעניין הוא מצפה שאני אבוא ואגיד לו.. אבל.. בשיחה של פחות מ-30 שניות פעם בכמה חודשים.. לא ממש אפשרי לדבר על נושא כזה.. לא חושבת? אמא שלי לא יודעת מה לעשות.. היא רוצה שאני אתגייס עכשיו אבל.. אני עוד צעירה בשביל זה.. מוקדם מידי.. נפשית אני לא מרגישה מוכנה לזה.. תודה רבה לך על הדאגה לילה טוב..

 

[צוות מקום]

לא יודעת.. קשה להשלים עם זה

את אומרת שאבא שלך לא מודע לדברים ואולי צריך להתייחס לזה ככה ולהפוך אותו למודע? לספר לו מה קורה בחייך? אולי יהיו לו פתרונות טובים יותר להציע. ואמא - אני באמת לא יודעת עד כמה היא מוכנה לשנות משהו בדרך ההתנהלות של המשפחה כדי להקל עליך, אבל לפחות היא עושה את הדברים בידיעה מלאה לגבי מה שמתרחש. כואב לי שזה המצב. חבל גם. בכל אופן, לנו באתר יש רשימה של מקומות, אני לא יודעת כמה היא מעודכנת. שווה לבדוק.

 

[ט י ט י]

אני לא חושבת...

שהוא רוצה להיות מעורב.. אם הוא היה רוצה הוא היה מקדיש לפחות 2 דקות שיחה ביום בשבילי. או אפילו בשבוע. הוא לא עושה את זה.. לא מעניין אותו.. וזה בסדר.. זאת אומרת.. אני לא כועסת או משהו.. פשוט מצטערת.. וטיפה כואב על זה.. אני לא יכולה לדבר איתה על דברים כאלה.. כי הוא תמיד היה ביקורתי לגבי הלימודים שלי.. ואני לא מסוגלת לדבר איתו על כך שעזבתי את הלימודים.. תמיד אמרתי לו שהכל בסדר וזהו רק כדי לסיים שיחה כי במיקרים שכן הייתי אומרת שקשה לי ושלא טוב לי.. הוא היה אומר שאני צריכה התאמץ יותר.. ושזה אשמתי שאני לא מצליחה.. הוא היה פשוט יורד עלי.. וצועק עלי.. ומקלל.. אני לא במצב נפשי להתמודד עם זה.. אני לא חושבת שהוא יגיב שונה ממה שהוא הגיב אז.. אני כמעט בטוחה שהוא לא יגיב שונה. הוא אדיש לדברים שמתרחשים בחיים שלי.. הוא לא מודע אליהם.. וככה נוח לו. אחרת הוא היה עושה משהו כדי להיות מעורב. את לא חושבת? ותודה על הרשימה.. אני אכנס עכשיו ונעשה סקירה על המקומות תודה רבה..

 

[צוות מקום]

אני מאמינה לך שכך את מרגישה

אבל עדיין, אולי העובדה שהבת שלו עזבה את הבית ומחפשת מקום מגורים בעזרת עובדת סוציאלית, כאילו כלל אין לה הורים... אולי זה ינער אותו? אבל בשביל זה צריך לספר לו. אולי לא את לבד, אולי יחד עם העובדת הסוציאלית, כדי להסביר לו שהשפלות וצרכות הן לא הדבר שיעזור לך. מבינה את חוסר הרצון שלך להתמודד עם התוקפנות שלו עכשיו (או בכלל) ואת הרצון לבנות את עצמך מאפס, פשוט להתחיל מהתחלה וחבל לי שלא מוצאים פתרון. למען האמת, אפילו תמוה. אולי הם מחכים שההורים שלך יתעוררו כדי לעזור לך? אין לי מושג. אל תוותרי, את יודעת מה את רוצה, המשיכי לחפש את זה עד שתמצאי. ותעדכני מדי פעם.

 

[ט י ט י]

אני יודעת שקשה להבין..

לקלוט דבר כזה.. אבל לאבא שלי באמת לא אכפת ממני. הוא יאשים אותי שאני במצב הזה.. הוא לעולם לא הסתכל על עצמו וישאל את עצמו איפה טעיתי. והכוונה איפה טעיתי במטרה באמת להבין ולא במטרה לשאול איפה טעיתי כאילו איך גדלה לי ילדה כזאת. כי דווקא על האופציה השניה הוא חוזר שוב ושוב בכל הזדמנות. הוא לא אדם רע.. הוא פשוט לא מעוניין להיות חלק מהחיים שלי. ואני לא מסוגלת לשתף אותו באותם דברים שמציקים לי כי אז זה יתן לו הוכחה שאני כישלון. כמו שהוא תמיד אמר. זה לא משהו שאני צריכה עכשיו.... זה לא משהו שיעשה לי טוב ואני ממש לא ממהרת להיכנס איתו לסכסוך. כי אני יודעת מראש.. וכמה שחבל לי.. אני אצא האשמה בסיפור ולא הוא. עלי הוא יכעס ואותי הוא יזרוק לאשפתות. ואני יודעת את זה.. אז למה לתת לו את האופציה לעשות את זה? הוא יגיד שלא אכפת לו שאני יעשה מה שאני רוצה "בישלת את הדיסה עכשיו תאכלי אותה" את יודעת כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה? חחחח הרבה..

 

[פרפר גשם]

יהיה טוב...

לדעתי אין מה להתרגש יותר מדי ממה שאבא שלך אומר... אני מקוה שאת יודעת טוב מאוד מה את שווה וכמה כח ואומץ יש לך. לדעתי זה מצוין שאת קובעת גבול ואומרת, עד כאן, פה זה רק יזיק לי. נכון הוא אבא שלך, אבל אבא צריך לאהוב את הילדה שלו ללא תנאים, ונראה כאילו יש לו הרבה תנאים... בכל מקרה אני לא חושבת שזה מקרה אבוד ויכול להיות שאם תהיה שיחה עם אבא, איתך ועם איש מקצוע אולי זה יעזור...? ובנתיים כדי לזכור כי את האדם שאת צריכה לדאוג לו הכי בעולם, ונראה כי את עושה את זה... אז תמשיכי כך ובאמת שאחרי ירידה לרב מגיעה עלייה... תחזיקי מעמד...

 

[ט י ט י]

ניסינו.. גם שיחה עם את מקצוע.. הוא פשוט בטוח שהוא צודק ואני טועה. הוא חכם, אני טיפשה. ואם אני אבוא ואדבר איתו, כמו שכבר עשיתי בעבר.. הוא יוריד אותי למטה 20 מדרגות אם עליתי 5 מאז. ישבתי אצלו.. דיברתי איתו.. אמרתי לו אבא אני מפחדת ממך. והוא כאילו לא מבין על מה אני מדברת ומה אני לעזאזל רוצה ממנו הוא אטום. הוא לא מכיר אותי. בכלל. והוא לא רוצה להכיר. יש כל כך הרבה דברים שהוא לא יודע.. ולא ידע כנראה.. כי הוא לא מקדיש טיפת יחס. זה לא התפקיד שלי לרדוף אחריו כל הזמן זה התפקיד שלו הוא המבוגר אני בסך הכל הילדה הטיפשה שמאכזבת כל הזמן אז לתלות בי את התיקוות האלה.. זה לא דבר שבאופן מיידי ירד לטמיון? וכמובן בלי שתעני.. התשובה היא כן. *לא יאומן כל פעם שאני פותחת את הנושא הזה יש לי שטף של כעס ואכזבה מוזרם בכל גופי זה מדהים כמה הוא מצליח להטריף אותי!* אתמול .. היה לי נורא קשה להירדם.. מחשבות וכל מיני.. שמעתי את הדיסק של כריסטינה אגילרה.. ופשוט בכיתי.. כמה כאב.. כמה עצב.. אכזבה.. בדיוק מה שאני מרגישה. נזכרתי באותו יום שסבא שלי מצד אמא שלי נפטר.. איך הוא סיפר לי כאילו כדרך אגב.. פתחתי את הדלת של המקרר ולקחתי לשתות והוא ישב על הספה בסלון ואמר לי משהו כזה "סבא שלך נפטר" פשוט ככה.. חח אמא שלי ידעה שככה הוא יגיד לי.. ושבטח אחרי שהוא יזרוק את הפצצה הוא ילך. וישאיר אותי בוכה והמומה. היא אמרה לשכנה שתבוא לראות מה איתי.. עוד לפני שבכלל הוא אמר לי. זה פשוט מדהים כמה בנאדם יכול להיות חסר רגישות.. ומה שהכי מפחיד.. שאומרים שילדים לומדים מההורים שלהם.. ואני ממש לא רוצה להיות כמו ההורים שלי אם אני אהיה כמו ההורים שלי אולי רצוי שאני לא אביא ילדים לעולם חבל עליהם..

 

[פרפר גשם]

../images/Emo24.gif

תראי, אני תמיד אומרת שחבל לוותר על קשר עם הורה כל עוד הוא בחיים... לרב אחר כך מצטערים על מה שפוספס... אבל אם הוא באמת כל כך אטום אני מאמינה שעלייך להתרכז בעצמך יותר ולתת לו לחשוב על זה. כשאתה מתחיל להזדקן, אני מאמינה שאתה מתחיל לחשוב על הילדים שלך ועל חייך. ואז אתה מסיק את המסקנות. כך שלדעתי אביך עוד יבין כמה הוא טועה... אולי כדאי שהוא ישקול טיפול. נשמע כאילו גם לו יש לא מעט מטען. אך זו לא בעיה שלך... זה משהו שלדעתי עליו לדאוג לו... ועלייך לדאוג לעצמך. אולי באמת לפעמים עדיף לוותר על קשר שמזיק לנו. נשמע כאילו באמת יש המון אכזבה וכאב וכעס... וזה בסדר... מותר לבכות ולהוציא הכל... בדרך כלל עוזר לא לבכות לבד, במיוחד כאשר יש אנשים המוכנים ורוצים לתת לך כתף לבכות עליה... ועוד משהו... נכון שילדים לומדים מהוריהם, אך לדעתי בגיל 18 אנו יודעים להבחין בין מה ללמוד ומה עדיף לא ללמוד. נראה לי כי הרבה פעמים אנו למדים מהטעויות שלהם. אני בטוחה שתהיי, ביום מן הימים, אמא נהדרת ובטוח שתעשי טעויות, וכמו כל הורה טוב, תדעי ללמוד מהן ולהמשיך הלאה. את אינך משקפת את הורייך, נכון את הבת שלהם אבל את אדם עצמאי ובוגר עם המון תכונות חיוביות שאפשר רק להעריץ. אל תשכחי זאת!! (((((((ט י ט י)))))))

 

[צוות מקום]

נראה שבאמת ניסית מעל ומעבר

ועם כל הצער, למרות החובה שלהם כלפיך כהורים, גם בעיני החוק, לדאוג לך עד גיל 18 לקורת גג ושאר דברים בסיסיים, אין הם עומדים גם בזה. אומרת לך את זה בתרעומת, כי זה למען האמת ממש מרגיז אותי. אבל מעבר לרוגז, אולי אין לך באמת ברירה כאן. הם לא יעזרו לך לגדול, כי הם צריכים לגדול בעצמם. את צריכה לגדל את עצמך מעכשיו ואני חושבת שלא תהיי כמוהם, אולי כבר עברת אותם בגיל. אז המשיכי בדרך שלך, שמרי על עצמך ודאגי לעצמך. וכמובן, לא לשכוח לעדכן

כי דואגים לך כאן.

 

[צוות מקום]

וכדי שזה לא יישאר בגדר רכילות

חשוב לגבות דברים בכל זאת, אז הנה: כתבה 1 כתבה 2 והשאר ידוע לי מאנשים שהיו שם ונמלטו, מבלי שהתלוננו אי פעם במשטרה, כך שזה מידע שאני אישית מאמינה לו, אך אינו בהכרח "תקף" בעיני כולם.

 

[ר האשה והאות]

הי טיטי

שלום שומעת שקשה לך. יש בתי ספר שמשלבים 4-5 ימי עבודה בשבוע ויום אחד לימודים. התלמידים יכולים להגיע מהבית או מהוסטלים באזור, וזה כן מתאים לגילך. לא נראה לי שיש מסגרת שתתן מגורים בלי תפקוד בכלל, פרט לאשפוז שלא נראה לי מומלץ. רב ההוסטלים הם עם כללים ופיקוח, את עדיין קטינה. אבל גם לבטגרים אין מסגרת פרט לאשפוז שתתן מגורים ומזון ללא תפקוד. אם זה כיון שמעניין אותך יכולה להוסיף לך קצת מידע בעיקר לאזור ירושלים אבל יכולה לברר לך באזורים נוספים. תכתבי כאן הודעה אם זה מעניין אותך בהצלחה והמון כוח ר'

 

[ט י ט י]

אממ יש לי כמה שאלות..

אני השנה ב-יא.. הם מקבלים ב-יב? וגם.. אין לי תעודה.. קשה לי להאמין שיש מסגרת שמקבלת במצב כזה.. את יודעת על מצב דומה לשלי שהם קיבלו? ואם תוכלי לספר לי על מקומות באיזור המרכז.. אני אשמח.. תראי הבעיה היא למצוא הוסטל.. עבודה.. זו פחות הבעיה.. לימודים די ירדו מהפרק מבחינתי.. כי אני באמת לא חושבת שיש מסגרת לימודים שתקבל אותי במצב שלי כיום.. אקסטרני כן.. אבל .. זה עולה הרבה כסף.. אולי אני טועה בנוגע לכך שיש מסגרות שאולי כן יקבלו אותי.. למרות המצב.. אני מתגייסת עוד פחות משנה וחצי.. תודה רבה לך.. על האכפתיות.. ועל הרצון לעזור יום נעים

 

[צוות מקום]

לפני שר' טענה לך

רוצה לעודד אותך לא לוותר באמת. מהמעט שאני מכירה אותך, את אדם חיובי ואופטימי, אינטליגנטי שנלחם על מה שחשוב לו. אלו תכונות ראויות לשבח ואני בטוחה שלא רק אני אראה אותן בך. גם אם על פי הכללים קשה לקבל אותך, המשיכי להלחם ואפשר גם הרבה פעמים לגייס אנשי תקשורת, לפנות למשל לשדולת הנשים עם הסיפור שלך ולבקש מהן לפעול למענך. יש פתגם שאומר "אם רוצים, גם מטאטא יורה". אני מאוד מאמינה בזה. אל תוותרי טיטי, את תגיעי למה שאת רוצה. על כל מקרה, הנה פרטים של שדולת הנשים, צרי איתן קשר ונסי לבקש מהן עזרה. זה קצת מחוץ לממסד ולרוטינות העבודה של אנשים שעובדים בשירות המדינה, לכן משם אולי יבואו תשובות טובות יותר: שדולת הנשים בישראל רח' הבונים 9 רמת-גן, 52462 טל' 6123990-03, פקס 6123991-03 דוא"ל [email protected]

 

[ט י ט י]

השאלה..

מה הן יכולות לעשות שם בשבילי? איך הן יכולות לעזור? אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות.. אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.. מה יותר חשוב חחח אני מרגישה שאני טובעת בתוך עצמי אני אשוחח עם העובדת הסוציאלית מחר.. אני העלה בפניה כמה רעיונות.. ונראה מה היא תגיד...

 

[צוות מקום]

מה הן יכולות לעשות

מסוגלות לדאוג לפתוח לך דלתות גם כאשר המערכת אומרת לך שהן סגורות. נסי לבדוק בעצמך אבל, אל תפחדי. נראה לי שאת לוחמת ולא מתנהלת על פי פחד בכל מקרה, אבל רוצה גם לעודד אותך שתשלחי את לחמך ולא תוותרי.

 

[ר האשה והאות]

תשובה מעשית

טיטי יקרה בירושלים יש בית ספר המשלב למודים ועבודה ויכול לקבל אפילו בצורה מידית ולא ידרוש תעודות. במידה וזה מעניין אותך אני יכולה להעביר לך דרך אילנה טלפון אישי של אחד היועצים. בזמן הלימודים תוכלי לשלושה חודשים לנסות לגור באתנחתא זה הוסטל בירושלים עם השגחה וחוקים שניתן להיות בו עד 3 חודשים. והם ינסו לעזור למצוא לך מגורי המשך. טיטי שווה לנסות לא כדי להרים ידיים. אם את באמת רוצה שווה לדבר. בית הספר הוא "מרכז חינוכי טכנולוגי" בירושלים. נותנים שם יחס אישי ומתחשב לתלמידים ומאמינים שלכל אחד מגיע סיכוי. שוב בהצלחה ר'

 

[ר האשה והאות]

רק עכשיו ראיתי את מה שאילנה כתבה

לא מספיק מכירה ויודעת עליך יקרה . תחושת הבטן שלי אומרת שכדאי להקשיב קודם לאילנה ולנסות מה שהיא אומרת קודם. אם בכל זאת תרצי פרטים על בית הספר בירושלים אז אני פה. דרך צלחה. ר'

 

[צוות מקום]

למה, ר'?

דווקא מה שאמרת כל כך במקום. כל אחד שיכול לתרום משהו משלו, זו תרומה חשובה. אין לי מונופול על שום אמת