פיורלם יקרה,
יצאה לך קריאה מאוד מעניינת... אני רואה את המשבר שלך ורוצה להגיד לך שרק הזמן יפתור אותו. את מתבקשת להפסיק לבזבז אנרגיות על יציאה מהמשבר, כי זה מסוג הדברים שרק תשלמי עליהם (בזמן, ובכאב), ולא יתרמו לך כלום. אני מתחברת חזק מאוד לתחושת חוסר האונים, לרצון החזק לעשות משהו, ולחוסר היכולת לשבת ולחכות... זה בולט מאוד במיקרה הזה, ואני לא יכולה להגיד לך כמה אני מבינה אותך וליבי איתך... תנסי עד כמה שאת יכולה, לתת לזמן קצת "לעשות את שלו". אני יודעת שזה שיעור שגובל בבלתי אפשרי, אבל זה כל כך עובד... אני רואה שימחה גדולה בעתיד שלך - אבל לצערי העצום, אני לא יודעת עוד כמה זמן. אני מממתה להגיד לך מתי, אבל אין לי דרך לדעת. כי זה לא כתוב בשבילך עדיין, זה תלוי מתי את בעצמך תשתחררי מהלחץ ותאפשרי לרחם שלך להיפתח (ולא להיות סגורה בציפיה, פחד...) ולהמשיך להיות בזרימה. אבל, השימחה לא תהיה שלמה שלמה. למה? אולי בגלל כסף. אני לא בטוחה - תשאלי את השאלה הספציפית הזו ותתני לי עוד רון. אני יודעת שיהיה ילד. אבל אני לא יודעת למה האושר שלכם לא יהיה שלם. זה חסר בקריאה. אני מקבלת רמזים, שזה קשור לחומר. אולי הבית לא ימצא חן בעיניך, אולי יהיו קצת בעיות נזילות... בטח לא משהו גדול. ולסיום, אני רואה נחת וסיפוק. אני רואה התיישרות על קו החיים שלך, שתשכילי למצוא את הדרך לזרום בנחת, שתקבלי את מה שאת רוצה - אבל אחרי תהליך ושיעור שהוא לא פשוט בשבילך.. ליבי יוצא אלייך. יוצא. אני מקווה שאת רואה בקריאה הזאת את השיעור ואת האופטימיות לקדימה, וממליצה לך בחום להיעזר בפרחי באך כדי ללמוד לתת לדברים לקרות בקצב שלהם. את מוזמנת לפנות אליי במסרים ואעזור לך בעניין הפרחים בעצמי או שאפנה אותך למישהי, אם את מעוניינת בהמלצה שלי. ולסיום - משפט שמנחם. לפעמים, לדברים טובים באמת, צריך להתאזר בסבלנות - וזה קשה, אבל תינוק בריא, חייכן, נעים, חכם, וכייפי - זה משהו ששווה לחכות לו, לא? הרבה אנשים עוברים איתך את התהליך הזה, הרבה נשים נמצאות קרועות בתוך הנסיונות, והרוב המכריע (90%, אם אני לא טועה), מנצחות את התקיעות ונהיות משפחה. פשוט, תנסי לקחת דברים קצת יותר לאט, קצת יותר בקלות... נשיקות ע-נ-קיות, ואנחנו כל הזמן כאן בשבילך, לתמוך, ללוות ולשלוח אהבה גדולה!