לדעתי
היות שראית שסגירה של 2 בבת אחת מ-9.5 ל-11.5 היתה קיצונית מאוד מאוד, ויצרה מצוקה בוושט - פתחת חצי מהסגירה הזו, ודיווחת על הקלה (צירפתי השרשור הקודם, שאנשים יוכלו לעקוב).
למעשה, אני טוענת שגם כאשר אין הרבה הגבלה, הסגירה צריכה להיות הדרגתית ובתהליך, ולא בקפיצות קיצוניות.
במצב שתיארת בסגירה של 9.5, שבמשך 3 חודשים היתה מתאימה ואח'"כ התרחבה, הייתי סוגרת 1/4CC כל 3-4 שבועות (כמה פעמים שצריך).
לכן, כיוון שהמציאות כרגע היא בעצם כמו אחרי סגירה של 1 בבת אחת מ-9.5 ל-10.5, ואת מרגישה שאין לך הגבלה, הייתי סוגרת אך ורק בקפיצות של 1/4CC, ולומדת כל סגירה תקופה מסוימת כדי לוודא שאין שינויים (מה שאי אפשר ללמוד בשבועיים). המטרה - להרגיל את הקיבה לאט לסגירה מתאימה, ולא להגיע למצב של נעילה כמו שהיה.
יותר בריא למנוע את הצרות, ולא להגיע לצרות ואז לפתוח כדי לתקן. כל מצב של צרות זה נזק, ואנו לא יכולים לשער את הנזק.
כיוון שהיית במצב סגור ויתכן שנגרם נזק לוושט, הייתי נשארת במצב הנוכחי כ-3 שבועות, כדי לוודא החלמה מלאה של הוושט (זה בתנאי שכבר השתחררה העצירות. אם לא השתחררה, אז יש לטפל בזה לפני שממתינים זמן החלמה).
הניסיון לימד, שמי שסגר מהר מידי לפני שהוושט החלים - הבעיה התפתחה שוב. יותר אסון לבריאות לגרום נזקים חוזרים לוושט מאשר לעלות באופן זמני 1-2 קילו. וכמובן שאפשר גם לא לעלות במשקל במשך 3 שבועות.
אחרי כן אני יותר מממליצה לסגור רק 1/4CC כל פעם. יתכן שזה מאוד קשה באיכילוב להגיע כל 3-4 שבועות כמה פעמים, ויש פיתוי לסגור 1/2 בבת אחת ולחסוך הגעות, אבל זה הצורך הבריאותי שלך.
זו הסיבה שאני מתחננת לאנשים שלפני הניתוח, שידאגו שיש מערכת נוחה לסגירות ולפתיחות, כדי שלא ייאלצו/יתפתו לפגוע בבריאות בשביל לחסוך כסף/נסיעות/טרטורים. וזו הסיבה שאני ממליצה על ד"ר אבינוח, למרות שדעותיו ממש לא מוצאות חן בעיני. אבל השיטה של השירות של איכילוב הרבה יותר לא מוצא חן בעיני.
והייתי מאוד מציעה לך שלא תתפתי בשום אופן שיסגרו יותר, כי השיקוף מראה שהמעבר פתוח מידי... כבר ראינו למה השיטה הזו מביאה.