הי, שבוע טוב, חדשה פה:)

מלי1233

New member
הי, שבוע טוב, חדשה פה:)

לפני כ3 שנים אובחנתי כסובלת מדיכאון וחרדה וקיבלתי רסיטל 40 מג׳,
הרגשתי רע ואפאטית והפסקתי את הטיפול על דעת עצמי.

לפני יומיים הלכתי לרופא משפחה בעקבות עיפות כרונית דפיקות לב וסחרחורות,
הוא שאל אותי מספר שאלות ואבחן שמדובר בדיכאון וחרדה והמליץ לי לחזור לטיפול תרופתי.
הוא נתן לי מרשם לציפרמיל 20 מג׳.

הבעיה היא שיחסית ללפני 3 שנים, מצבי טוב.
אני יודעת מה זה דיכאון אמיתי והדיכאון שיש לי כרגע לא מתקרב לסבל הנפשי שהיה לי אז.

אני חוששת לקחת את הציפרמיל,
אני מפחדת שרופא משפחה לא מספיק מוסמך בשביל לתת לי את זה ושהוא סתם דפק לי מרשם,
אני מפחדת שאהפוך לאפאטית ושהמוח שלי יושפע לרעה ואהיה עיפה ומטושטשת, בגלל הכדורים,
אני מרגישה מתוסכלת כי אין לי מושג מה לעשות ומציפים אותי פחדים מנטילת כדורים,
מנגד להמשיך את חיי בצורה של שינה וחוסר כח תמידיים גם לא בא בחשבון.

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי, לנווט אותי, אפילו סתם הבנה למצבי גם יעזור:)

תודה
 
היי לך.

מסכימה איתך בנוגע לחששותייך, לפי דעתי עדיף ללכת לפסיכיאטר כי רופא משפחה באמת לא מספיק מוסמך.

דבר נוסף- ניסית לעשות בדיקת דם לויטמין B12? לפעמים מחסור בויטמין הזה גורם לחולשה כרונית ודיכאון. אם התרופות גורמות להרגיש כל כך רע תנסי באמת קודם לשנות אורח חיים, לשפר את התזונה, לעשות פעילות גופנית ולאכול מזונות שיש בהם טריפטופן שהיא חומצת אמינו חשובה מאוד שאם לא צורכים אותה מספיק בתזונה הגוף פשוט לא מסוגל לייצר חומרים נוגדי דיכאון. טריפטופן נמצא בבשר בקר וכן בגבינת קוטג', בשר תרנגול הודו, בננות, סויה, בוטנים ודגים מהסוגים טונה, הליבוט, סלמון, בפירות ים כגון חסילונים וכן ברמות גבוהות בחמצה שמשמשת להכנת החומוס.
 

מלי1233

New member
נסחפת, (איזה שם;))

תודה על היחס קודם כל,
דבר שני,
הבעיה שלי מתחילה בזה שאין לי מוטיבציה לזוז, לא כושר לא הליכות, אני רק רוצה לישון כל היום,
התזונה שלי נוראית, אני לא מצליחה לאזן אותה בשיט, יכולה לא לאכול יום שלם ואז לרדת על חפיסת שוקולד ו צ׳יפס.
אני לא מצליחה להתגבר על שום דבר ולעשות סדר בחיים שלי. למרות שמאות פעמים החלטתי לקחת את עצמי בידיים.
אני לא מאמינה בעצמי היום שאצליח לשנות משהו.

וזה גלגל כזה, בשביל לצאת מהדיכאון צריך תזונה מסודרת וכושר וסדר יום בריא, ובשביל לעשות את כל זה צריך לצאת מהדיכאון...

לגבי הבדיקות, ביצעתי ולצערי הכל תקין:)

קיצור, מתוסכלת לאללה



טנקס לך:)
 
חחח תנקס, אני חושבת


אני מה זה מבינה אותך, אין לך מושג. אני בכלל הייתי מעדיפה לישון כל היום ולהיות ערה בלילות אם היה אפשרי.

תשמעי, כמו שליידי אמרה לך, לכי לפסיכיאטר והוא יתאים לך כדור שיגרום לך לפחות תופעות לוואי ואולי יעזור לך להקים את עצמך וייתן לך זריקת מוטיבציה לעשות את השינוי שאת רוצה. כדורים פסיכיאטרים הם ניסוי וטעייה וצריך להיות סבלנים גם אם בהתחלה זה לא הולך.
 

מלי1233

New member
אני גם חושבת שצריכים להתחיל להפוך סדרי עולם

ושהעולם יתחיל לתפקד בלילות!

ואפשר לחפור עוד?
אני אשכרה מפחדת ללכת לפסיכיאטר. הפחד הזה שאני לא יצליח לתאר מה יש לי...שאני לא יביע באמת מה עובר עלי... אני חוששת שאציג את עצמי כדכאונית אובדנית שזקוקה לאישפוז ומנגד אני יכולה להוציא את עצמי כמשהי בריאה לחלוטין מלאת אנרגיות ...
כל פעם שאני מחליטה ללכת, אני מדמיינת שאני מאבדת את המילים שלי ולא יודעת מה להגיד.

מרגישה פחד להכנס לתוך זה לתוך העולם המבולבל הזה שקוראים לו נפש...
 
כשאת הולכת לפסיכיאטר

אל תנסי לפרש את המצב שלך או לתת שמות. זה סתם מבלבל אותו יותר. תסמכי עליו שהוא יודע לאבחן אותך לבד, הוא למד בשביל זה. תספרי לו את כל מה שמפריע לך בדיוק כמו שסיפרת פה. אני לא קראתי אותך כדכאונית אובדנית שזקוקה לאשפוז
 

מלי1233

New member
אחד הדברים היפים שלי שאני פסיכיאטרית מקצועית

בלי ללמוד כלום. אני שנים מאבחנת את עצמי ונוקבת בשמות לבעיות שנראה לי שיש לי:)))

אני ילך, ואספר לו את קורותיי הנפשיים מיום עומדי על חוסר דעתי, ואתן לו שיאבחן.

תודה ענקית, עזרת לי המון!
 

מלי1233

New member
טוב לדעת שאני בחברה משובחת;)

אני נמצאת כרגע במצב שהמשפחה והחברה שלי שבעו משלל ההצהרות שהצהרתי על עצמי ומהבעיות הנפשיות והפיזיות שהכרזתי פעם בשבוע שיש לי,
והם כלכך מזלזלים בי עד שהייתי חייבת גם להפוך את כל הענין לצחוק ציני ואת עצמי לבדיחה פרנואידית...
אפחד לא יודע שיש לילות שאני לא נרדמת...
לכן כל מה שכתבתי כאן היום היה תקוע לי בבטן ולא היה לי עם מי לדבר על זה...

באמת הקל עלי השיתוף, והיחס,
אשמח לעדכן בהמשך איך היה אצל הפסיכיאטר:)

לילה טוב ושבוע נפלא.
 

Lady Stark

New member
היי מלי

ברוכה הבאה

מה שאת מספרת נשמע מאוד מוכר. קורה מדי פעם שאדם לוקח כדור שלא מתאים לו וחווה אפאטיות. זה קרה לי גם.
אני כן חייבת להדגיש את הצורך שלך בלספר לרופא לפני שאת מחליטה להפסיק לבד כדורים. רופא אמור להמליץ לך על הנמכת מינון הדרגתית ויכול גם להסביר לך על סימפטומים אפשריים של הפסקת התרופה.
לגבי כדור חדש, אני מבינה את הפחד מכדורים, אבל אל תסתמכי על ניסיון העבר כי רוב הסיכויים הם שהרסיטל לא התאים לך. כשתמצאי כדור שכן יתאים לך הוא אמור להיות בלתי מורגש. אגב, המון אנשים לא מודעים לזה ולכן ממשיכים לקחת כדור למרות שהוא גורם להם לאפאטיות, ירידה בחשק מיני ועוד שלל תופעות לא נעימות.
אני חושבת בנוסף שעדיף ללכת לפסיכיאטר ולא לרופא משפחה. ככה יוכלו להציע לך מגוון רחב יותר של כדורים ויגדל הסיכוי שתקבלי את הטיפול המתאים לך. לא קשה להשיג תור אצל פסיכיאטר. תבררי באתר קופת החולים שלך אם יש צורך בהפניה ואני מציעה שתבקשי המלצה מרופא המשפחה שלך או מאנשים שאת מכירה שהולכים לפסיכיאטר.
אני לא יכולה לומר לך אם לקחת את הכדור או לא. זו החלטה שלך בלבד.
אני כן חושבת שכדאי שתעשי הכל כדי להקל על עצמך.
תרגישי טוב
 

מלי1233

New member
היי ליידי:)

תודה על התגובה, קודם כל עושה טוב לדעת שיש מי שמבין, זה מרגיע:)
נתת לי דחיפה אכן לקבוע תור אצל פסיכיאטר ולא להסתמך רק על הרופא.
אני אתייעץ ואקח את זה ברצינות יותר, למרות שאין לי כח:/

תודה ושבוע מקסים.
 

Lady Stark

New member
זה מתחיל מצעדים קטנים

לקבוע תור, ללכת לתור. פתאום תעשי עוד צעד. העיקר שאת פועלת בכיוון.
ממליצה לך בחום גם לשלב את הטיפול עם טיפול פסיכולוגי. הכדורים יכולים לעזור להוריד את הסימפטומים הפיזיים והנפשיים, והטיפול עובד על תהליכי חשיבה ונותן כלים להתמודד עם הקשיים.
בהצלחה
 

מלי1233

New member
את כלכך צודקת...

תודה נשמה,
נתת לי כח להתחיל לדחוף דברים, מחר על הבוקר קובעת תור.
 
בוקר טוב


אני מצטרפת לדעה הרווחת וממליצה לך ללכת לפסיכיאטר מוסמך, כי בדיקה של רופא משפחה היא די כללית, כשזה מגיע לתחום בריאות הנפש. אני חושבת שזה גם קצת חסר אחריות שהוא לא הציע לך הפניה ורשם לך כדורים על דעת עצמו, אבל לא משנה.
הפחדים שלך ברורים ואני חושבת שלכל אחד פה בפורום היה איזה כדור שלא התאים לו וגרם לו לתופעות לוואי. חשוב להיות ישירים עם הפסיכיאטר המטפל שלך ולהסביר לו שהכדור לא מתאים ואת מבקשת שתחשבו יחד על טיפול חלופי. וכמובן, להפסיק טיפול תרופתי על דעת עצמך עלול להביא למצב של נפילת מצב רוח די רצינית. אף אחד לא יכול להכריח אותך לקחת תרופות שאינך רוצה ואת תמיד יכולה להפסיק טיפול, אבל חשוב להיות במעקב של רופא.
בחיפוש מהיר באינפומד (איזה אתר כיפי), ראיתי שרסיטל וציפרמיל הם למעשה אותה תרופה בשם מסחרי שונה. אני מציעה לך ללכת לפסיכיאטר, לשתף אותו בחוויית הרסיטל שלך מלפני שלוש שנים והתייעץ איתו על תרופה חלופית. היום של הרבה מאוד סוגים של תרופות ומה שמתאים לבן אדם אחד, לא בהכרח מתאים לאחר. אל תוותרי על האיזון הנפשי הזה.
כמו כן, אני חושבת שטיפול פסיכולוגי מאוד יועיל לך ויעזור לך למצוא כיוון בתוך כל הדכדוך הזה.
בהצלחה
 

מלי1233

New member
מחבקת ,

אני כולי נרגשת מהיחס והאכפתיות:)

קראתי בעיון,באמת תודה רבה !
 
למעלה