הי!!!!! אני חדשה כאן

[בוחליצינה]

הי!!!!!../images/Emo3.gifאני חדשה כאן../images/Emo13.gif

אבל איזה כיף לראות כאן את עדי

(מעקרות בית נואשות)אני כבר שבועיים חושבת כל הזמן- וואי איך מתאים לך לנהל ת'פורום, את כזאת משקיענית...אבל לא היה לי מושג איך להגיד לך את זה באופן שאף אחד לא יפגע... אז איזה יופי לי לראות שאת כבר מנהלת פורום

אז ככה: רק היום בבקר התחלתי לראות ת'סידרה הזאת ו---ווואו!!! התאהבתי

ומקודם סיימתי פרק 103 וכ"כ בכיתי

זה היה כזה מרגש לראות איך שסטפן פינה לקייל את חדר העבודה שלו ועשה לו חדר פרטי עם מיטת אמבטיה!!! אילו שחקנים מדהימים!!! אני משתגעת!! לוידעת איפה הייתי עד היום

(והאמת שאני לוידעת איפה אני אהיה מהיום... נראה לי אפשר להבריג אותי למחשב, ככה לא אצטרך לסחוב אותו איתי לכל חדר בבית ... מכורה חסרת תקנה שכמותי

) אז רק לידיעתכם: אני נמנעת מספוילרים

כי אני שונאת הפתעות הרוסות

ולכן אני מתכוננת לראות את כל העונות הקיימות בשיא המהירות

כדי שלא יקפצו לי ספוילרים בטעות מול העינים

אמממ ותודה לדילן מהאנטומיה על ההמלצה

 

[The Watery sky angel]

הייי,ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

גם אני מכורת מחשב בצורה קשה מאוד

מקווה שתשתלבי מהר

 

[adii1201]

הא!!! את!!!! ברוכה הבאה../images/Emo9.gif

איזה כיף לראות אותך כאן

ותודה תודה|מסמיק| אני שמחה שאת לא סתם מבקרת ואשכרה התחלת לראות את הסדרה (דילן יקירתי, אני אשווק את ליאן את תשווקי לי את קייל?

) ואני אשתדל להודיע על ספויילרים בשבילך אם יהיו כאלו

כפי שאת רואה הסרה שבקה חיים בינתיים אז

אז שוב ברוכה הבאה, אני עדי בת 19 מירושלים

השתלבות נעימה

 

[בוחליצינה]

חן חן לשתיכן../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

והאמת שלא בדקתי מה מצב הסדרה, חשבתי לתומי שגם בקייל מתחילה עכשיו עונה חדשה

 

[LeAnnDylan]

../images/Emo6.gif דיל!!

 

[בוחליצינה]

../images/Emo207.gifסיימתי עכשו את פרק 106../images/Emo23.gif../images/Emo47.gif

עם היומולדת

והסיאנס

והמספר שנמצא על הכרטיס המגנטי

והפרופ' מציור האימה של קייל

.... זה פשוט מדהים הסידרה הזאת!!!אני חסרת מילים...

איזה שחקנית מדהימה האמא הזאת

- מי זאת? (ועדי- הנה לך דוגמא למשהי שיש לה שיער קצר, וזה גזור יפה וצעיר

- שפליסיטי ואווה תלמדנה ממנה!

) בעצם כולם שחקנים עצומים ויפים אחד יותר מהשני... ג'וש הזה כזה גנוב

כבר מהפרק הראשון, החבר הזה של האחות של ג'וש (שכחתי ת'שמות של שניהם

), היה לי מוכר- מוות!!! וניסיתי להזכר מאיפה הוא כ"כ מוכר לי

עד שנזכרתי שהוא היה החבר ההומו של הבן ההומו של ברי, והשותף לדירה של ג'ון הגנן, מעקרות בית נואשות

כן... הזכרון שלי על הפנים

 

[LeAnnDylan]

זה לא אותו אחד../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

קודם כל לבת של ניקול קוראים לורי

לחבר קוראים דקלן (כריס אוליברו) לשחקן ששיחק בעב"נ את החבר של אנדרו קוראים ריאן קיירנס למעשה הם לא דומים לדעתי

מה שכן הוא מאוד דומה לב' קודקוד של הקצינה שלי מהצבא

 

[בוחליצינה]

חחח../images/Emo163.gifאני...../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אבל הוא מוכר לי רצחחחח

יותר מידי מוכר לי!!! אז מאיפה??? אני יכולה "לתת יד" לקייל...חחח

חצי מהיממה אני עסוקה מלנסות להזכר איזה שם מתאים לאיזה פרצוף... זה משהו סרוט לי במוח כבר מלפני שנים

- כשהייתי בכיתה י"א ביום הראשון של השנה, הודיעו לי שאני מועברת לכיתה אחרת.. אני התרתחתי על הדבר הזה, ושאלתי, מי החליט? אז הרכזת של החטיבה אומרת לי: הרב נתן כהן!- (הישות הרוחנית של התיכון) אני הולכת בשיא העצבים לחפש ת'רב כהן הנ"ל ושואלת אותו: "למה הרב החליט להעביר אותי כיתה? מה פשעתי, שמעבירים אותי לכיתה אחרת?" אז הוא עושה לי: "מעולם לא החלטתי כדבר הזה... זאת באמת שערוריה, אני אטפל בזה, את ממש נראית לי בת מצוינת, לא מגיע לך כזה עוול... תקראי לרכזת, ואני אשאל אותה מה זה" אני הולכת בפרצוף מנצח לרכזת, ומוסרת לה שהרב נתן כהן קורא לה, היא הולכת אליו, ואני אחריה.. רק אני קצת לא מבינה למה הוא לא נמצא באותו חדר בו הוא היה קודם...

היא נכנסת אליו, ואני מחכה בחוץ, ופתאום הרב קורא לי ומתחיל לצעוק עלי: "למה את כ"כ חצופה?! אם החלטתי שתעברי, אז יש לי את הסיבות והשיקולים שלי ואין לך זכות לערער על החלטתינו, תקבלי את זה בבגרות ובצייתנות

" אני ממש בהלם! לפני רגע הוא היה שיא הנחמד אלי ופתאום- כזאת מתקפה??!! אני הולכת משם בבושת פנים וכל היום לא גומרת לגדף את הרב כהן הצבוע, מספרת לכל החברות שלי איזה צבוע הוא, ופתאום, כשאנחנו ליד היציאה מהבנין, אני רואה אותו מתקרב, אז אני אומרת לחברות שלי-"הנה! הנה הוא הרב כהן הצבוע הזה

" והן מסתכלות עליו ומסתכלות עלי ומתחילות לצחוק כמו מטורפות!!! "יא פוסטמה, זה לא הרב כהן- זה הרב ברגר!!!

" בקצור- מתברר שאני לא מסוגלת להבדיל בין רב לרב- שניהם מזוקנים, שניהם חרדים, לשניהם כיפות שחורות

חחח

אז כשחשבתי שאני הולכת לרב כהן, הלכתי בעצם לרב ברגר ולא פלא שהרב כהן צעק עלי... גם מקימה שערוריה וגם משקרת לרכזת שהוא קורא לה

 

[LeAnnDylan]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif איזה סטלנית XDDDD

 

[adii1201]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifXDDDDDD

 

[בוחליצינה]

../images/Emo163.gifכן... זה די מעיק../images/Emo122.gif

חצי מהאנשים שאומרים לי שלום ברחוב- אין לי מושג מאיפה הם מכירים אותי ומאיפה הם מוכרים לי, אז אם אני במצב רוח חביב, אני עונה בחביבות "שלום... מה נשמע" ואם המצב רוח לא מי יודע מה, אני מרימה ת'עינים שלי, מעל המשקפים בתהיה (כן... כמו אדיסון מונטוגרמי

) ושואלת: "אני מכירה אותך מאיזשהו צומת?

" זה בשביל להציל ת'עצמי מהמבוכה האיומה

 

[adii1201]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

"אני מכירה אותך מאיזשהו צומת?"

ותחשבי שעכשיו את בת (?

) מה יהיה כשתהיי בת 60?!

 

[בוחליצינה]

אמאלה!!!! לא חשבתי על זה../images/Emo5.gif

זה נראה לי כמו חלק ממני- כאילו- אני כבר שנים ככה, אז זה משהו לצחוק עליו... אבל את צודקת

איזה פחד!! בדיוק היום היה לי עוד פעם קטע מביך כזה: הלכתי עם 3 ילדי לאיזה מכירה בתוך בית- לקנות לגדול שלי כיפה חדשה לחג, ואני מודדת לו, ותוך כדי קצת מפטפטת עם בעלת הבית- המוכרת, שכמובן היתה מוכרת לי, אבל אני כבר כ"כ רגילה לזה ש3/4 מהאנשים בעולם מוכרים לי ואני לוידעת מאיפה, שאני מעדיפה להתעלם מיזה לפעמים... בקצור, פתאום היא אומרת לי: את בוחלי (יעני- ת'שם האמיתי שלי), נכון? אז אני עושה לה: נכון

מאיפה את מכירה אותי?

אז היא אומרת לי: עבדנו ביחד במשרד של פריימן

(לפני 4.5 שנים) ואני עדין לאאאא מזהההה אותההה

ואני אומרת לה: מי את???

אז היא אומרת לי שרי שכטר

ואני מסתכלת עליה ברכוז ומנסה להזכר מי זאת לעזאזל שרי שכטר

ואני עושה ת'עצמי נזכרת ואומרת לה: הא... כן

מה שלומך? והיא מבסוטה שזיהיתי אותה, ואני שואלת אותה: תזכירי לי עם מי עבדת? (כי זה משרד גדול, עם המון עובדות) אז היא אומרת לי: איתך...היינו ביחד... ורק באותו רגע נופל לי האסימון ואני נזכרת סופסוף!!!!

ואני עושה לה: אההה עכשיו אני נזכרת!! עם הרעידת אדמה

והיא נזכרת גם ברעידת אדמה וככה אני מצליחה להסיח את דעתה מהדבר המוזר הזה שקרה לי

(היתה רעידת אדמה חזקה, באיזה יום אחד, לפני פורים , והמשרד היה ממוקם בקומה 7 אז פתאום אני רואה שהרצפה מתעוותת וזזה מתחתינו!!! זה היה מפחיד בצורה לא נורמלית

, בשניה הראשונה חשבתי: פיגוע!! אבל שניה אח"כ קלטתי: רעידת אדמה, וישר נשכבתי מתחת לשלחן כמו שאומרים תמיד ברדיו, והיא- ליידי שכמותה, טיפוס מכובד כזה, פשוט נשכבה גם מתחת לשלחן, וככה הצטנפנו לנו עד שהרעידה נגמרה... והפוזה הזאת של שתינו - אני- השובבה והרעשנית והיא- הליידי הכבודה- ביחד מתחת לשלחן כ"כ היתה פטתית, שהתחלתי לצחוק כמו מטורפת

) בקצור- נראה לי שזה מקרה ישר לד"ר שפרד

(מקדרימי

)

 

[adii1201]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

דיי אני לא יכולה להפסיק לצחוק ממך

ואכן מקדרימי

 

[בוחליצינה]

../images/Emo3.gifחחח... זה מה שאנשים עושים לידי

רב הזמן...כולל אני...

 

[LeAnnDylan]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif וואי זה מזכיר לי רטע הזוי שהיה לי בצבא

באיזה תקופה בשירות של ביקשתי לעבור פלוגה אז שלחו אותי לקצינת שלישות בגדוד שלי כדי שתשבץ אותי מחדש בפלוגה אחרת. ואיכשהו (אחרי הכל צבא) כל העניין הזה לקח בערך שבוע אז בנתיים הייתי צריכה להישאר בגדוד עם מלא אנשים שאני לא מכירה. אבל למזלי הייתה שם מישהי שהייתה איתי פעם בחמ"ל אז היא ישבה איתי והעבירה איתי את הזמן. יום אחד אנחנו יושבות על המדרגות מחוץ לחדר של הקצינת שלישות ומישהי באה לשבת איתנו היא דיברה עם חברה שלי אז שיערתי לעצמי שהן מן הסתם מכירות היא אמרה לי "נעים מאוד אני מאיה" הצגתי את עצמי גם בפניה וסתם ככה המשכתי לדבר עם חברה שלי. אחרי איזה כמה דקות שהמאיה הזאת יושבת איתנו היא עושה לי כזה "תגידי איפה למדת?" אז אמרתי לה את השם של התיכון שבו למדתי (שיערתי לעצמי שאם היא הולכת לשאול אותי על כל מיני אנשים שהיא מכירה מהאיזור זה בטח אנשים שהיו איתי בתיכון) ואז היא שואלת "תמיד למדת שם?" ועניתי שבקופה של ז-י"ב למדתי שם, יסודי עשיתי במקם אחר, היא שאלה איפה ועניתי לה. ואז היא שאלה איפה גרתי באותה תקופה, אמרתי לה ואז היא כזה צועקת במין אושר שכזה "ידעתי שאני מכירה אותך!!!!" אני מסתכלת עליה במבט של "בואנה-בחיים-שלי-לא-ראיתי-אותך-מה-את-רוצה-ממני-יא-מוזרה-אחת" ואז היא אומרת לי "גרתי איתך באותו מושב! הייתי איתך בכיתה!!" (אני ממשיכה לבהות בלי יכולת להיזכר) בנתיים היא לא מתייאשת וממשיכה "היית אצלי בבית ביומולדת שלי!!!" הרגשתי כבר ממש לא נעים שאין לי מושג מי זאת. הפרצוף שלה לא היה מאלה שנראים מוכר אבל לא זוכרים מאיפה, היא פשוט הייתה זרה מוחלטת!! ניסיתי ממש חזק לנסות לזהות איזשהו אלמנט מוכר בפנים שלה אבל כלום! ואז כמפלט אחרון שאלתי אותה "תגידי מה השם משפחה שלך?" היא שכבר הייתה מיואשת והיה לה מבט של אכזבה אמרה "מה זה משנה, זה לא יעזור לך להיזכר..." אבל התעקשתי שבכל זאת תגיד לי מה השם משפחה שלה, היא אמרה לי ואז פתאום נפל לי הפאקינג האסימון! ואז כזה באינסטינקט של הרגע צעקתי :יו!! אני זוכרת!!!!" והיא כזה כולה מאושרת ומחוייכת מאוזן לאוזן: "באמת???" ואני כזה "כן!!!! דרס אותך טרקטור!!!!!" והיא עדין עם החיוך שסירב להימחק עדין בהיי שלה כולה מבסוטה על עצמי "כן!!! זאת אני!!!" חברה שלי זאת שישבה איתנו והסתכלה עלינו כאילו היינו זוג משוגעות אחרי זה היא צעקה עליי שאני חסרת טאקט

אבל זאת לא אשמתי שזה הדבר היחידי שזכרתי

אני מזה גרועה בלזכור פנים של אנשים פעם הלכתי בקניון עם חברה שלי וזה היה בדיוק אחרי שסיימתי בצפר, אולי 3 חודשים אחרי אבל לא יותר מזה ואז נתקלנו באיזה מישהי שעצרה לדבר איתנו וכמעט חנקה אותי כשהיא קפצה עליי בהתלהבות והיא כזה "יו איזה מגניב לראות אותך פה! מה קורה מה שלומך! מה את עושה עכשיו?" אני עדין הייתי בשוק אבל השתדלתי לחייך חברה שלי תפסה פיקוד במקומי ואמרה שאני עוד חודש מתגייסת וקיצר ככה דיברנו איזה דקה ואז היא אמרה שהיא צריכה ללכת אמרה שלום יפה ולא שכחה לציין שוב שממש כיף לפגוש אותי והמשיכה הלאה. איך שהיא הלכה אני מסתובבת לחברה שלי ועושה לי "מי זאת לעזאזל?:S" והיא עונה לי "תגידי את דפוקה?? איך את לא זוכרת אותה?" אני: "לא יודעת, מי זאת?" והיא עושה לי כזה "סתומה זאת אלינה! ישבת לידה איזה 5 שנים בבצפר..."

 

[בוחליצינה]

הרגת אותי!!!../images/Emo6.gif|מחזיק ת'בטן מרב צחוק|

אז יש עוד כמה רחפניות חוץ ממני... חחח זה מעודד במידת מה

את יודעת... תמיד יש לך את החברה הזאת שלא שוכחת שום פרצוף, גם מלפני 15 שנה, היא תזהה את כל הבנות בשכונה או בכיתה

אז גם לי יש כמה כאלה, וזה עושה אותי עוד יותר הזויה לידן

לילה אחד הלכתי עם חברה מההסוג הנ"ל לחתונה של חברה מכיתה ח'- זה היה יותר בשביל הסקרנות- לראות את החברות מפעם- איך הן נראות היום- רובן בגיל 27, אוקצור- אנחנו מגיעות לאולם וכולן זרות לי בטרוף, לא מזהה אף אחת

ניגשות אלי בנות ואומרות לי שלום באושר ואני עונה להן בחזרה, ואשכרה שואלת את חברה שלי אחרי כל מפגשון כזה- "מי זאת היתה לעזאזל??

" והיא מסתכלת עלי במבט הזה של "תגידי, מכיתה ח' לא גדלת?? לא השתנית??" וכמובן עונה לי על כל אחת ואחת- מי זאת מי... אני אומרת לך... היא הצילה אותי מהדיוטה הכי תחתונה של האמ-אמא של הפאדיחות

 

[adii1201]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifבואנה מה נסגר איתכם?!?../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

הכי רחוק שאני הגעתי זה שמישי מהמשפחה או חברה של ההורים שלי התקשרה ודיברה איתי בטלפון איזה 10 דק' ואח"כ היא ביקשה את ההורים והם לא היו בבית ונאלצתי לשאול מי רוצה אותם כי לא ידעתי מי זו

אבל אתן.. זה סיפור אחר לגמרי

 

[The Watery sky angel]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[The Watery sky angel]

ואווו איזה נוסטלגיה!../images/Emo2.gif כמה זמן לא ראיתי קייל