הי

[גל סוחף1]

הי

אני סובלת גם מדיכאון שהוא חלק ממאניה הדפרסיה שיש לי..
הרצון להפסיק את החיים עולה במוחי המון..אבל אני לא יעשה את זה
כי משפחתי מאוד קרובה אלי...החיים הם מתסכלים מאוד וקשה להלחם..
אני רק בת22

 

[Lady Stark]

היי

ברוכה הבאה. נשמח שתשתפי אותנו וננסה למצוא יחד דרך להתמודד ולהרגיש טוב יותר.

 

[מחוץ לסכמה]

את מקפידה ליטול טיפול תרופתי?

 

[גל סוחף1]

הי תודה על הקבלה לפורום

אני נוטלת טיפול תרופתי המון זמן..שכיום הטיפול התרופתי לא עוזר לי רק גורם לי לתופעות
לוואי קשות..ומנסים להחליף לי כדורים רק שאני מסרבת עקב חוסר יעילות התרופה
ההיתי מאושפזת לפני שנה כחודשיים וחצי בבית חולים פסכיאטרי עקב ניסיון התאבדות..
עברתי שיקום רק שקיום אין לי שום סיוע משום בחינה לגבי שיחות עם פסיכולוג וזה עם כסף למרות
שזה מסובסד עם הקופה..איני יכולה להרשות לעצמי..כי איני עובדת..חלק בגלל מצבי הנפשי וחלק
בגלל גורמים אחרים..העובדת סוציאלית יעצה לי להוציא נכות נפשי ואיני מסכימה כי איני רוצה שיכתים
את שמי הטוב..

 

[מחוץ לסכמה]

אני חושבת שנכות נפשית תוכל לסייע לך

בהרבה מישורים [סל שיקום, הכוונה, טיפול, אולי אפילו עזרה בלימודים ומציאת עבודה].

[אני לא בקיאה בפרטים, אבל העו"ס לבטח תוכל לתת לך מספיק מידע].

לא הייתי ממהרת לשלול, לפחות לא לפני שיש לי את כל המידע וההשלכות.

בכל הנוגע לטיפול תרופתי, אני מקווה שהניסיונות להחליף את התרופות נעשים בכפוף להוראות הפסיכיאטר..על כל פנים, מוטב שתשתפי אותו בתופעות הלוואי, ויחד תמצאו את התרופה והמינון המתאים לך. [אני חושבת שיש הרבה מאד תרופות בשוק..לבטח תימצא אחת מתאימה..]

תרגישי טוב חמודה

 

[Lady Stark]

היי שוב

אני מתארת לעצמי את הקושי בהוצאת תעודת נכות אבל יכול להיות שזה יוכל לסייע לך כמו שכבר כתבו פה, במישורים רבים. ומי יודע, אולי אפילו לעשות הקלה. שווה מחשבה.
הרבה פעמים המחלה דורשת מאיתנו להסתגל למצבים חדשים שלא דמיינו בחיים שלנו שנגיע אליהם. עניין הנכות הוא עניין של תועלת. בחישוב עלות מול תועלת יכול להיות שתגיעי למסקנה שסבלת מספיק ושתעודה מהמדינה לא יכולה לפגוע בך.
בכל מקרה, במידה וכן תחליטי לגשת לנושא הזה, יכול להיות שהפורום יוכל לסייע בייעוץ. אנסה להשיג עו"ס שיענה על שאלות בנושא.
תרגישי טוב

 

[גל סוחף1]

הי תודה

אני באוטובר אמורה להתחיל לימודי סיעוד..ורוב הסיכויים שנכות היתה עלולה
לגרור לבעיות עתידיות..ואני פשוט נמנעת מזה..אני במקןדה ללא פתרון
וזה צשגע בינתיים

 

[Lady Stark]

וואו

לימודי סיעוד? כבוד.

 

[גל סוחף1]

תודה

אני בסופו של דבר רוצה להתמחות בפסכיאטריה

 

[Lady Stark]

נשמע מדהים. לתעל את הבעיות למקום חיובי

 

[גל סוחף1]

יש רק עוד דרך ארוכה

המחלה הזאתי משפיעה עליך מכול המובנים עבודה..מערכת יחסים..הכול..המלחמה לפעמים מתישה
ונגמרת באשפוז לא נכעים בכלל..כשנמצאים במצב של מאניה זה מסוכן..ושל דפרסיה..זה גם נורא
אני כבר לא יודעת מה יותר טוב..זה מדכא לחשוב למה לא נולדתי בריאה..למה אני לא יכולה לחייך כמו כולם ולשמוח..למה אני צריכה להלחם כול בוקר לקום מהמיטה ולתפקד..וגם למה נולדתי? עם כל זה..
ומתי יהיה טוב..עכשו אני במצב של דפרסיה וזה פשוט מדכא וקשה להרים את עצמי מהמיטה..זה כמו לערים סלעים..אוף סתם אני חופרת סורי..אני פשוט מבואסת מכול המצב

 

[Lady Stark]

יקירתי

אל תצטערי, את מוציאה קצת מהתסכול וזה בריא.
החששות שלך מהעתיד הם טבעיים אבל חייבים לעשות צעד צעד. אני עדיין ממש שמחה בשבילך על הלימודים בתחום שיכול למלא אותך בסיפוק. את תלמדי לאט לאט את הדרך שלך בין המחלה לחיים. זה כמו ריקוד. צעד קדימה, שניים אחורה ואחד לצד... עד שתהיה לך אחיזה בריקוד הזה.
אני פה במסרים אם את רוצה להתכתב.