הי...

הי...



קוראים לי תות-בננה, ואני חדשה כאן. לא באמת קוראים לי תות-בננה, ככה זה רק בחלומות שלי... במציאות-זה אחרת. אני רוצה שכולם יכירו אותי מההתחלה. חלק יגידו שאני ילדה רגילה, וחלק יגידו שאני לא.לא הרבה אנשים אוהבים אותי, ואף פעם לא מצאתי את הגבר שלי, ונראה לי שזה אף פעם לא יקרה לי... אני נחשבת... אני כבר לא יודעת- פעם נחשבתי למישהי שלא שמים עליה. הייתה התערבות בין הבנים שמישהו מציע לאחרת מהכיתה חברות. נחשו למי לא הציעו... אני מאוד רגשנית. אמרו לי שאני יותר רגשנית מהעולם- כל מי שבכיתה שלי, (כיתת מחוננים) רגשני יותר מכל שאר האנשים בעולם- זה כבר הוכח מדעית. לפי- דעתי מישהו טעה איפשהו במדע. לפי דעתי זה אף פעם לא הוכח, לפחות לא לגביי. החברה הכי טובה שלי פעם פעם הייתה הילדה הכי דחויה בכיתה. אח``כ התחברתי לילדה אחת שהייתה חלק מ``הבנות``. היינו רוב הבנות, אבל לא היינו הרבה בנות בכיתה בכלל. לפני שאני נהייתי חברה של הילדה המקובלת, הייתה לה עוד חברה מאוד טובה שנחשבה...הרבה (!!). שהיא הייתה מאוד קנאית, ויצרה עליי חרם למשך שבוע- יחד עם החברה הכי טובה שלי, ה``אקסית`` שלה. לאט-לאט היא כבר לא הייתה האקסית שלה, אלא שוב החברה הכי טובה שלה. בטיולים ישבתי לבד כי הייתי עם המקובלות אבל עם אף-אחד.ככה ההתחלפות נמשכה 4 שנים!!! זה היה נראה לי בסדר כי לילדה הזאת הייתה מין... כמו משיכה מוזרה, למרות שהיא הייתה שקרנית, רמאית, ולמרות שכולם ידעו את זה. בתום הארבע שנים הייתי ה-חברה שלה, וזה נחשב אצלי להישג, כי בחופש הגדול היא נשארה חברה שלי, ובד``כ זו הייתה התקופה שבה היא מחליפה חברות. בתחילת השנה (זו הייתה השנה הזאת), הרגשתי מוזר... הילדה ההיא רדפה אחריה, והיא נשארה איתי. מין סמכות כזו. ההרגשה נהייתה ממש מוזרה. כאילו שהתבגרתי, ואני לא רוצה לשחק שוב את המשחק הזה. אז בפעם הראשונה שהיא התחילה לשקר לי, ולנסות להראות שאני משוגעת כי זה שום דבר- לא דיברתי איתה,ונהייתי חזקה והראיתי שאני חזקה.ואז היא נהייתה.. שונה. לא הייתה לה חברה טובה, כי נראה לי שקסם המשיכה שלה היה בזה שבזמן שהיא הייתה עם חברה אחת היא עברה לשנייה ו...היא כבר לא איתי. היא התחברה מאוד- אבל בצורה שונה.בצורת-ידידות כי הילדה השנייה הייתה ילדה שיש לה חברה טובה, שהיא לא מחליפה אותה ,רק מצרפת קצת אנשים. וככה היא הצטרפה. המשכתי להיות חזקה והם צחקו עליי על כל דבר. בהתחלה לא שמתי לב אליהם אבל הם הגיעו לרמות שהם צחקו עליי על דברים שהן לא עושות כמו לעזור לחברה. ובינתיים ניסיתי להשלים עם החברה הזאת קצת למרות שהיא רבה איתי. אני לא יודעת למה. כל החברות איתה הייתה לתת הרבה בשביל לקבל כלום. כשהייתי מזמינה אותה אליי היא היייתה אומרת לא, וכשאמרה כן, ברוב הפעמים היא לא באה. גם בדיוק שלשום הזמנתי את ה``חברות שלי לישון אצלי. היא אמרה כן, ושלוש שעות לפני זה- לא. אז זהו- עכשיו אני תקועה... למי שנשאר עד סוף ההודעה הזאת, שלחו לי תגובה.
 

רותי ב.

New member
הסתבכתי (אפילו שנשארתי



לסוף ההודעה) בין כל החברות, ומי נגד מי ולאיזה משך זמן, ולמה בעצם צוחקים עליך, על הכל הכל, ועוד כל מיני שאלות שלא הבנתי.
 
לא ממש הבנתי אבל....



לא ממש הבנתי את כל הסיפור אבל הבנתי את הרעיון... אולי את יכולה לכתוב את זה שוב ולפרט קצת יותר, אפילו אפ זה יהיה ארוך אני מבטיחה לך לקרוא... טוב??? נ.ב-גם אני ילדה(רוב המשתתפים הם אנשים...) ביי יעל
 
תגובה...



באמת תודה, ולמי שלא הבין... ככה זה החיים שלי- מסובכים. אבל את האמת- גם אני לא יודעת למה. אולי כי ככה צוברים כוח- יורדים על אנשים. אם הייתי יודעת, אולי לא הייתי בדיכאון כל הזמן. כל פעם שאני חושבת שאני בסדר, והם בסדר, החיים שלי מסתבכים יותר. כשאני קוראת שוב את מה שכתבתי אני מבינה למה לא הבנתם... כל הסיפור שכתבתי היה זיכרון לעצמי, וניסיון לבירור. יש דברים שלא כתבתי אותם כי אני מנסה שלא לזכור. הרבה פעמים אני חושבת שאם הייתי מאבדת את הזיכרון- היה לי יותר טוב. הייתי יותר אובייקטיבית. לא הייתי רוצה כל הזמן לחזור לחברה הטובה הקודמת שלי והייתי רואה את האמת האמיתית. האמת העירומה. אף פעם לא הבנתי למה קוראים לזה ככה.עכשיו אני כן- כי היא האמת, עם כל החסרונות, עם כל האירוניה והבושה. האמת העירומה והמביכה...
 
למעלה