הי

[לאמשנהבכלל]

הי

משהו מאד מציק לי ואני מרגישה שאני לא יודעת אך להתמודד איתו. אני לא מבינה אך זה שטראומה שקרתה בגיל 17 (ניסיון לאונס מאד מפחיד) חוזר אלי היום בגיל 31. מאז הספקתי לעשות צבא אוניברסיטה, להקים משפחה אני מרגישה כאילו כל ההגנות שבניתי כדי ללכת הלאה ולא לשקוע פשוט נופלות או עומדות לפול וזה נורא נורא מפחיד אותי.אני מרגישה שאן לי כח לפתח את זה עם פסיכולוגית. התחלתי אחרי הצבא טיפול אבל הפסקתי כי היה לי מאד קשה. אני מרגישה שאני לא מרוכזת והרבה פעמים אני מרגישה שהדופק שלי קופץ ושאני מזיעה . אני שוקלת לקחת כדורי הרגעה על בסיס טבעי (ללא מרשם). אני ממש מפחדת. אן לי כח לכתב יותר כי בא לי לבכות עכשדין

 

[צוות מקום]

שלום לך וברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

קשה לי להתייחס אליך בכינוי שבחרת, "לא משנה בכלל", יש בו בעיני משמעות כל כך קשה של עצמך לעצמך. אולי זה משהו שנובע ממה שעברת בגיל 17 ואולי עוד קודם. לא צריך שיקרה אונס מלא כדי שההתנסות תשפיע עליך בצורה קשה. לפי מה שאת מתארת, נשארו הרבה עקבות ושאריות אחרי מה שעברת והדברים לא נעלמו ולא עזבו אותך מאז. כדורים יכולים להרגיע אבל הם לא מטפלים בסיבה האמיתית. הם יכולים להקל לך על החיים, זה כן, אך הזיכרונות והפחדים ישארו לחיות בתוכך, עד שתרגישי שאת מוכנה להתמודד עמם. את יכולה לקרוא על הנושא, במדור "כשזה לא מרפה חודשים ושנים אחרי" ואולי תמצאי שם התחלות של תשובות. ואם תרצי לדבר, את כמובן מוזמנת להמשיך דרך הפורום או לפנות במוצ"ש לשיחה אישית באתר.

 

[לאמשנהבכלל]

../images/Emo51.gif לכם

הי אני יודעת שהכדורים לא יפתרו את הבעיה אבל אני כרגע לא מסוגלת להתמודד עם זה . יכול להיות שבגלל שיצרתי במשך השנים הגנות על החלק הזה שבלב מאד קשה לי עכשיו לפתח את זה. כשאני ארגיש שאני יכולה לספר יותר אני אכתב פה. תודה

 

[צוות מקום]

בסדר גמור

ובינתיים מאחלת לך שהכדורים יקלו עליך וההקלה תתבטא בתחומים רבים בחיים, כך שתוכלי להנות מהם יותר.

 

[Funk Punk Girl]

היי .. \=

היי .. קודם כל זה מאוד הגיוני שטראומה בגיל 17 תשפיע עליך גם בגיל 31.. דברים כאלה שעוברים בחיים לא נעלמים..את כנראה הדחקת את זה ואת צריכה להתמודד עם זה כדי להפתר מהמחשבות הקשות האלה.. \= אני מקווה שיהיה טוב ואני מאחלת לך כל טוב ואושר כי לכל אחד מגיע להיות מאושר!!!! תהיי חזקה!!!