הי!

skot

New member
הי!

הלו, קוראים לי עמרי אני בן 11. ההורים שלי נפרדו לפני שנתיים תמימות, אני מת על הארי פוטר ומחשבים ושונא טלנובלות (נא לא להיפגע)! אני מקווה להתקבל בחום ע"י המיעוט שנמצא עימנו! אני אנסה להחיות קצת את הפורום הזה.
עמרי האגדי
 

adam65

New member
הי עומרי

ברוך הבא ובהצלחה
) (אגב, אני איתך בעניין הטלנובלות...)
 

רועי@

New member
ברוך הבא!!

גם אני חדש (נכנסתי היום!) אני בן 14 וההורים שלי נפרדו מלפני 5-6 שנים... אז בואו נחייה את הפורום....
 
היי עומרי... ../images/Emo112.gif

אני מצטרפת עקב ההודעה שלך בפורום... אני מאי, אני גם שונאת טלנובלות, חולה על הארי פוטר וההורים שלי גרושים כבר 13.5 שנים (אני בת 14.5)... מאי. *צריכה למצוא חתימה...* (זו של הפורום של ה"פ לא תתאים כאן...)
 

avielss

New member
היי עומרי היי אנגלינה

ברוכים הבאים אני בן 25 ובן להורים גרושים 21 שנה (כנראה שזה לא יעזור אותי כל החיים (:) מברך אתכם בחום ונותן חיבוק ענק לא בטוח שאני אצליח לטשטש את הכאב אבל להעניק כתף ואוזן קשבת תמיד
 
שלום... ../images/Emo112.gif

קוראים לך אבי
בכל מקרה, אני חושבת שהמצב שלך הכי קרוב פה למצב שלי, ההורים של שנינו גרושים מאז שהייתנו צעירים מאוד.. רוב האנשים חושבים שבגלל שכמעט כל חיי הורי היו גרושים אני רגילה לזה ולא אמורות להיות לי בעיות עם זה, אין דבר היותר רחוק מהמציאות. רק בכיתה ב´ קלטתי שהמצב המשפחתי שלי אינו מצב רגיל. באותה שנה נכנסתי לדיכאון עמוק וראיתי פסיכולוגית. אני חושבת שיצאתי מזה בכוחות עצמי, ללא כל קשר לפסיכולוגית, אבל לפני שנה הכל חזר אלי. חשבתי על כל העניין הרבה מאוד ושוב נכנסתי לדיכאון. בכיתי כל לילה והתדרדרתי בלימודים. ניסיתי לנתק את הקשר עם אבי אבל לא הצלחתי, נתתי לו לקנות אותי בטיסה לפינלנד ואני מאוד כועסת על עצמי בגלל זה. עכשיו אני שוב מנתקת את הקשר עם אבא שלי אבל אני לא מצליחה לצאת מהדיכאון.. אני לא יודעת מה לעשות.. המורה שלי בקשה שאני אדבר עם הפסיכולוג של בית ספר ודיברתי איתו. זה לא עזר בכלל.. החיים שלי מתדרדרים לאט לאט.. יש לי סיוטים כל לילה והם שגם לי יקרה מה שקרה לאימי. אני ממש לא יודעת מה לעשות
יש למישהו עצה בשבילי
מאי.
 

tipid

New member
Angelina היקרה!

שמי תמר ואני משתתפת חדשה בפורום ומקווה ליהנות ובכייף להיות בחברתכם. תחילה אספר על עצמי אניבת 56 אם חד הורית משנת 1979 ויש של שני בנים אחד בן 25 ואחד בן 27 שגידלתי לבד הם היו בני 2 ו4 . קודם כל את צריכה להיות חזקה ולא להיכנס למחשבות למה יהיה ומה תהיינה ההשלכות לעתיד לגבי אמא ,עצם המחשבה הזאת מורידה מדרך הישר. החיים הם מלאי תהפוכות ודברים שלא חשבנו עליהם בשום דרך. לכן קודם כל צריכים להיות אופטימיים ולחשוב על חצי הכוס המלאה. אני יודעת שזה קשה ואני אולי נשמעת כמו מורה או אמא מחנכת אבל את זה פשוט למדתי מנסין החיים. מאוד חשוב שתקפידי על להיות אופטימית וחבל שתדרדרי בלימודים כי זה העתיד שלך ומה שלא לומדים בזמן המתאים קשה מאוד להשלים לאחר מכן. סליחה אם אולי הטפתי לך מוסר. אשמח תמיד בזמני הפנוי לעזור לך ככל הפשר. ואת מוזמנת שכבד לך על הלבאו שכייף לך לכתוב אבל אם לפעמים אעכב אותך בתשובתי זה בגלל שאני גם מפרנסת יחידה וגם בגלל שבני הגדול בגלל מצב בריאותי מטופל בכל מיני בדיקות וטיפולים דבר שלפעמים מונע ממני לענות באותו זמן לתשובה.אבל אני מבטיחה להשיב בכייף. את המשפט האחרון אני מייחסת לכל באי הפורום כשבא לכם כתבו ומבטיחה להתייחס. אז שיהי יום טוב וכייפי. תמר.
 

avielss

New member
תמר חזקי ואימצי

קודם כל תודה על המילים החמות התמיכה והעידוד אני אכן מסכים שהלימודים הם גלגל ההצלה הכמעט יחיד שלנו. גירושי ההורים שלי הביאו אותם לחשוב שהם התגרשו גם ממני מגיל 4 (ואני נשבע) לא תמכו בי ההורים לא בגד חדש לא ספר טוב לא כלום סבא וסבתא שלי דאגו לי למדתי השתדלתי "הוצאתי" בגרות הבגרות מאפשרת לי לעבוד במקום העבודה הנוכחי להרוויח בכבוד לפרנס את עצמי לקנות רכב ולחסוך כסף ללימודים גבוהים והכי חשוב להתנתק מההורים להוכיח שאני לא צריך אותם. תמר את יודעת אני שומע מקרים לא מעטים על הורים כמוך ואני אומר את דרגה אחת מתחת לאלוהים קשה מאוד לגדל ילדים עם בן-בת הזוג אלוהי לגדל אותם לבד (במיוחד ילד עם בעיות בריאותיות חזקי ואמצי אביאל
 

tipid

New member
אביאל תודה על העידוד והתמיכה!

ואני גאה בך ושמח תמיד לשמוע ממך ותצליח בחיים ! בברכה תמר.
 
אני מצטערת עם אני מציקה אבל-../images/Emo112.gif

אני ממש זקוקה לעצה, הסיבה היחידה שאני נשארת בגללה היא שאני מאמינה שאולי תוכלו לעזור לי, אחרי הכל גם אתם עברתם דברים דומים. אולי אני נשמעת נואשת אבל אני חושבת שאתם היחידים שאליהם אני מסוגלת לפנות. אני לא יכולה לדבר עם אף אחד על זה כי המילים פשוט נתקעות לי בגרון. בכלל תמיד היה יותר קל לי להתבטא בכתב. לצערי, אם אני אמצא שאין בהימצאי בפורום כל תועלת אני אכנע והעזוב. אני לא יכולה להתמודד עם זה, קשה לי לחשוב על כל הנושא הזה-רק שלשום היה לי פרץ של היסטריה לא נורמלית שכבר שנים לא הייתה לי, וזה רק בגלל שחזרתי לחשוב על הנושא של אבי לעומק. אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי כי אני לא יכולה להמשיך ככה... מאי.
 

smily2002

New member
אני מעוניין לסייע...

מגוף ראשון אני אומר לך שסיוטים זה לא דבר חריג אני מאז שהוריי נפרדו סובל מסיוטים, אל תנסי להיות מדוכאת מזה תנסי להתגבר! לדעתי הדרך היחידה שבה הצלחתי לא להיכנס לדיכאון היא שכל הזמן אמרתי לעצמי ששום דבר לא יקרה אם נמשיך! ולמרות שאמא שלי שנה אחרי הפרידה התחברה אם בחור אחר ואני כל הזמן סובל מלראות אותה נמרחת עליו אני ממשיך למרות הסבל שנגרם מכך אני זורם עם זה אני מרסן את עצמי! אני לא מכריח אותך לנסות כמוני אבל אני חושב שכדאי שתנסי לעשות כמוני.
עמרי האגדי
 

smily2002

New member
אני מצטער שההודעה לא מפוסקת היטב

אני חושב שאת צריכה להתגאות בעצמך על כך שאת שורדת! תסתכלי קדימה ולא על מה שקורה עכשיו, קחי את זה באופטימיות!
עמרי האגדי
 
מה קאני מנסה להגיד זה- ../images/Emo112.gif

שזה לא הדבר היחידי, כל פעם שמזכירים לידי גירושין, אני רואה את ההודעות בפורום הזה, אני חושבת על אבא שלי, מנסים לשכנע אותי לדבר עם אבא שלי, אני צריכה להילחם עם הדמעות. אין לי שליטה על זה, זה לא שאני לא מבינה למה זה כך אבל זה איום ונורא! אני יודעת שהרבה יגידו שאולי אני באמת צריכה לראות פסיכולוג אבל אני יודעת שזה לא יעזור-אני לא אוכל להסביר לו את זה... כמו שאמרתי, בכתב אין לי בעיה אבל אם אני יושבת מולו והוא יבקש ממני לספר לו אני לא אוכל.. מאי.
 

smily2002

New member
את לא חייבת ללכת לפסיכולוג!

את צריכה לדבר במיוחד עם האנשים שיקרים לך שאת יודעת שאפשר לדבר איתם פתוח! (את לא חייבת) יותר קל לעלות דברים על כתב כי את לא צריכה לעמוד מול אותו איש ולדבר בפתיחות הכי קל זה לכתוב משהו ולדעת שהנייר פשוט לא עונה! את כאילו מרגישה שאביך בגד בך? 1. אני לא מאשים אותך, גם לי נקח זמן רב להבין מה קרה ומה לעשות! 2. את יכולה לנסות להגיד לאביך שתכתבי לו וכשתרגישי חופשי לדבר איתו תתחילו לדבר פנים מול פנים (אני יודע שזו משימה קשה אבל תחשבי על זה).
עמרי האגדי
נ.ב.-אם את רוצה לדבר אני יהיה בהוטמייל[email protected]
 

tipid

New member
Angelina המתוקה!

מה שלומך הבוקר? אני מבקשת ממך שתעודדי ותקחי את החיים בקלות , חבל על הבריאות! בחיבוק ואהבה תמר.
 
לאנג´לינה

זה בסדר גמור שאת בוכה וזה בסדר גמור שאת כועסת רק מה, כדאי לך למצוא מקום מתאים לדברים האלה למשל אצל פסיכולוג, או פסיכולוגית אם הפסיכולוג של בית הספר לא מצא דרך אלייך, נסי פסיכולוגים אחרים זה בדיוק מה שהם אמורים לעשות - לקבל אותך גם כשאת בוכה וכועסת וכמו עם רופאי שיניים, לא חייבים להשאר עם פסיכולוג שלא טוב לך, וגם לא חייבים לוותר על העזרה הזו - פשוט מנסים במקום אחר.
 

tipid

New member
עומרי אתה בהחלט צודק!

ויכול לשמש דוגמא לAngelina .החיים מלמדים שאם איו אני לי מי לי. המשך כך רק בבריאות. לילה טוב תמר.
 

skot

New member
תודה *מסמיק*!

דמעות הם דבר נורמלי, דמעות הם הרגשות שאנחנו לא יכולים להביע! כל דבר בזמנו!
עמרי האגדי
 

tipid

New member
Angelina חמודה!

היום בבוקר עניתי להודעתך תקראי שוב ותנסי להתרכז ולחשוב ותראי שהכל יסתדר לטובה. בברכת לילה טוב וחלומות פז. תמר.
 
למעלה