הכאב הגדול הזה

[das3]

הכאב הגדול הזה

הגעתי הנה היום כדי לשתף אתכם בהרגשה שלי- כן, מחר החתונה וליבי מפרפר. איך ארגיש? איך אתנהג? כן, אני הולכת, אבל, האם אשלוט ברגשותיי, בדמעותיי? גם כך אני טיפוס רגשן שמעלה דמעות מכל שטות. רק שלא תראה, רק שלא אכביד עליה, זה היום שלה ומי כמוני יודעת כמה היא חיכתה לו. אבל אני חייבת לומר משהו קודם, אני קוראת את המילים של ליאת ואיוב, המילים הקשות והכואבות של שני אנשים צעירים שחוו משהו כל כך קשה, כל כך מוקדם והלב נחמץ ופתאם הבעיה שלי, ההרגשה שלי נראית לי מינורית. כן, הזמן לא עושה את שלו, הזמן רק מלמד אותנו לחיות עם החוסר. הכאב מעצים, הגעגועים מתגברים והתסכול בעיקר גובר. התסכול של למה? למה דווקא האהובים שלנו? כנראה שאין תשובה. אבל יש דרך. והדרך היא באמצעות שלוות הנפש. נכון, לוקח זמן, הרבה זמן למצוא איזו שלוות נפש מינימלית, אבל הכל תלוי בנו, באישיות שלנו, במי שאנחנו באמת. האם אנחנו רוצים לחיות או למות. כמו שהפסיכולוגית פעם אמרה לי: את צועדת בשני שבילים ואת צריכה ללמוד לצעוד עליהם בצורה שווה. בהתחלה זה נשמע לי לא נורמלי, אבל היום אחרי 4 שנים אני מבינה אותה (ואי אפשר להסביר את זה- זו מעין תובנה פנימית). היום הייתי בבית הקברות, המקום שהיה הבית השני שלי בשנה הראשונה לאחר שהוא נפטר, המקום שלא העזתי להגיע אליו יותר מפעם בשנה והרגשתי טוב, הלכתי לספר לו, לשתף אותו, ובאבסורדיות האופיינית לי לפרוש דברים גם הפעם היתה שמש חמימה (תמיד כשהלכתי לבית קברות- חורף,קיץ,סתיו,אביב- היתה שמש חמימה), כאלו שהוא מחבק אותי, כאלו הוא אומר לי אני פה, אני איתך. אני מקווה לעבור בשלום את מחר. ואני מאחלת לכולכם שיהיה רק טוב. שלכם das3

 

[אמא של ג..]

../images/Emo24.gif

מחבקת אותך ומחזקת אותך בצעדך. תיבכי כאשר תרגישי לבכות ותצחקי כאשר יתאים לך. אין ספק שלכלה תהיה נוכחתך משמעותית מאד. המון כוח שולחת אליך.

 

[מיכל@בר]

אמא של ג.. , איך את מרגישה?

החלפה לה השפעת? ואיך מצב הרוח?..

 

[אמא של ג..]

../images/Emo51.gif מיכל

השפעת חלפה. מצב הרוח העכור בעינו נשאר. כ´ותיקה´ בשכול ובאלמנות אני יודעת שזה יעבור מתישהו. ישתפר מעט ושוב יחמיר. חזרתי ל´כאילו´ תיפקוד היומיומי מחוץ לבית. בתוך הבית פנימה - הכל זיפת כשהיה. מאד תודה על ההתעניינות.

 

[רחלי27]

לאמא של ג.

את יודעת ? קמתי היום עם מצב רוח נהדר. הספקתי המון ליפני שיצאתי לעבודה. ועכשיו אני קוראת אותך.. יש לך רעיון אולי איך אפשר ל"דבק " אותך בו??? יום טוב שיהיה למרות הכל.. ותודיעי לנו "כשזה עבר..." (רציתי לישלוח לך איזה תפוזון מחייך מכל הלב אבל משהוא כאן לא מיסתדר אז אני שולחת לך את זה...... (*_*)-ואת כבר תרימי לו את השפתיים..) רחלי.

 

[אמא של ג..]

רחלי27

את יודעת שאת משהו ! תודה מכל הלב. וכן, אני נשארת כאן גם אם לא כותבת הרבה. מאז שהכרתי את הפורום לראשונה - אני כאן.

 

[רחלי27]

ושוב לך אמא....

של ג. גם אני כאן...ובדרך כלל טוב כאן,למרות הכאב. נותן כח להמשיך קדימה ולחיות עם הריקוד הזה-כמו שתארה את התהליך הזה ליאת. מאמא של מ´-שהלך. ושל ש´ וצ´- שנותנים כח להמשיך ללכת.

 

[מיכל@בר]

שמחה שהשפעת איננה, ועצובה בשבילך

שכך את מרגישה, שכזה זיפת לך. ויודעת שאין תרופות פלא, ויש ימים כאלה ויש גם אחרים, ובמקום לבלבל לך את המוח, שולחת לך חיבוק גדול.

 

[מיכל@בר]

הגעת להחלטה לא קלה, ופרפורי הלב

שלך כל כך טבעיים וכל כך מובנים. הסיטואציה הזאת מחלקת את הראש לשני חלקים, כל חלק ברור בפני עצמו. מצד אחד הרצון שיהיה לה טוב, שתמשיך עם חייה. החלק השני, איך קרה שכך, ועומד שם אדם אחר במקום מי שאמור היה להיות... אני מאחלת לך לעבור הכי קל שאפשר את המחר הזה...

 

[das3]

תודה על התמיכה../images/Emo39.gif

אני אחזור מחרתיים

 

[ניצן16]

גם אני כמו כולם

מאחלת לך מכל הלב שמחר יעבור בשלום. המשפט שלך "הזמן לא עושה את שלו, הזמן רק מלמד אותנו לחיות עם החוסר" הוא משפט כל כך נכון ואמיתי. ואני מקווה שגם אני אבין יום אחד איך לצעוד על שני השבילים בצורה שווה.

 

[das3]

הייתי חייבת לחזור לעוד רגע

חזרתי לא מזמן משחייה וכל האימון חשבתי עליו ועל היום הזה. איך הייתי מרגישה אם זה היה הוא, בטח כבר הייתי עסוקה מעל הראש בהתכוננויות, מספרה וכל השטויות שמסביב. ובמקום זה , הנה אני בתוך המים שוחה מכניסה את הראש עמוק עמוק ושומעת את השקט, מנסה להתחבר אליו, לא רוצה להוציא את הראש ואז נגמר האויר ושוב נכנסת. חזרתי הביתה ועליתי לכאן ומצאתי את עצמי בוהה במחשב ושוב חושבת איפה הייתי עכשיו אם זה היה הוא מתחתן, מה הייתי עושה? בטח לא הייתי בוהה במחשב. למה אני עושה את זה לעצמי? כל כך קשה לי היום, כנראה שאני לא מוכנה להודות עד כמה. טוב אני הולכת בכל זאת למספרה- מחבקת את כולכם. das3

 

[benni (mac)]

ושוב...זכרונות ילדות שצפו

אני קורא את ההודעות שלך ,das3, ואהוד , ורות...אמא של אהוד ,צפים לי במוח. אהוד היה חבר של אחותי ,בן בית אצלינו... אתם יודעים...איך ילד בן 11 מסתכל על חייל...? "כמו אלוהים"...כבר כתבתי פעם ככה. 1973,יום כיפור הארור,אהוד נעדר... כמה חודשים...שמועות...שמועות...הוא אותר! הוא חי! הכל שמועות...מצאו את גופתו. אני זוכר בבהירות את צומת הכניסה למושב... איך הקומנדקר מגיע , עם הארון עליו ,חיילים יושבים בסדר מופתי, מבטם אטום... שנתיים לפני זה,אבא שלי נהרג , גם ...בצבא. אוי רות , רות ,אמא של אהוד, אשה מדהימה , פניה הקרינו עדינות שאין לי דרך לתאר... אחרי שאהוד נקבר,התוגה עלתה על פניה,אבל לא בצורה ברוטאלית, אלא ממש השתלבה באשה המדהימה הזו ,העדינה עד אין קץ. נשארנו , יותר נכון,אמא שלי ואחותי,בקשר עם רות. אמא שלי נהגה לבלות כל שנה אצלה , במושב ליד החוף הקסום,אחותי גם, כל אחיותי בעצם , גם אני. אחותי נסעה למושב לרות...להכיר לה את החבר החדש...זה שהיום ...גיסי. אני זוכר את ההתרגשות אז , את החששות , את הדמעות...את רות, שהגיבה באהבה.כן.באהבה. לפני כמה שנים , האשה המקסימה הזו , העדינה עד אין קץ ,רות , אמא של אהוד , מתה. רות ואהוד

אני רוצה להודות לך , das3,ומקווה בשבילך ,שתעברי את היום הקשה קשה שלך, הסוער,העצוב...באהבה.

 

[עזרה@ראשונה]

"כמו אלוהים"?! ../images/Emo88.gif

ככה ילד מסתכל על חייל?! עזרא מקווה בשביל כמה ילדים שהם יסתכלו על חיילים קצת אחרת מאשר אלוהים נראה. הנה, באותו עניין, עדות משא נינווה, ספר חזון נחום האלקושי: "אל קנוא ונוקם ה´, נוקם ה´ ובעל חימה, נוקם ה´ לצריו ונוטר הוא לאויביו" (ספר נחום, פרא א´, פסוק א´). וספק אם מישהו בכלל נתן דעתו למשמעות השם הזה, המעיד במפורש על הקושי שבאל הזה. רק תאר לעצמך שעזרא היה צריך לנהוג עכשיו כמו אלוהים, ולהשיב פה לכמה אנשים על דברי הבל שקישקשו בינם לבין עצמם כשעזרא נעדר לכמה ימים מעבר לים. תגיד, בנימין, גם על עזרא היית אומר אז שאתה מסתכל עליו "כמו אלוהים"?! הא.

 

[רחלי27]

ברוך הבא..עזרא..

קל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת... וכדאי אולי להזכיר לך ש"צדיק באמונתו יחיה." נעים לנו כאן עזרא-נעזור כולנו לכולם לשמור על איכות האויר.... רחלי.

 

[עזרה@ראשונה]

צדיק באמונתו יחיה? את יכולה לספר

את זה לאורי, לא לעזרא: זו, בעצם, אחת הבעיות של רבים מהמאמינים למיניהם, שהם מנופפים בכל מיני סיסמאות ופסוקים כשהם מוציאים דברים מהקשרם בלי לדעת באיזה עניין נאמרו - מדוע ולמה. אז רק לתזכורת - גם אותו חבקוק, משם לקוח הפסוק, כמו נחום לפניו - גם הוא בא אל אלוהים באותה טענה עצמה: "עד אנה ה´ שיוועתי ללא תשמע - אזעק אליך חמס ולא תושיע?" ובהמשך, כידוע, כל אותה סידרת טענות על חוסר צדק ומשפט עקום של אלוהים ("ולא ייצא לנצח משפט"), כמו גם למה כל השוד והחמס וכל הצרות שבעולם. ואז - במקום לקבל תשובה "סבירה" מאלוהים, תשובה שתניח את דעתו ("על משמרתי אעמודה... ואצפה לראות מה ידבר על תוכחתי...")- במקום תשובה - השיב לו אלוהים את אותו פסוק ידוע שאנשים עושים בו שימוש עד היום בלי לדעת מה מקורו: "עוד חזון למועד!", יעני, תלך, יש עוד זמן, יהיה בסדר, יש עוד חזון למועד, "חכה לו כי בוא יבוא"... ואנשים עוד מחכים לו, כמובן, ואז ניתנה מפי אלוהים ההמלצה הנוספת: "וצדיק באמונתו יחיה", כלומר, אם אתה באמת צדיק - אז אל תבלבל את המוח, תסבול, תאכל חרא - ורק תמשיך להאמין. זה הוא המקור האמיתי של הפסוק - ולא כל פנטזיה אחרת שאת מנסה למכור, בטעות, כאילו יש בזה איזו חוכמה נסתרת, או עצת חכמים, להיות "צדיק באמונתו יחיה". מצאת למי לספר את זה. חה. קצת לקרוא, רחלי, לפני שכותבים. לפחות לבדוק. זה מנקה את האוויר לא פחות.

 

[רחלי27]

תודה עזרא!

וניראה לי שכניראה אין עם מי לדבר. יש לך מזל גדול שאתה "ת מ י ד" צודק. אני מבינה אותך מצויין אבל זה ממש לא המקום לוכוחים {ולא ביגלל שאין תשובות....} אני ממש לא מחכה לתשובה כי כדאי לנו ליגמור עם זה כאן.

 

[עזרה@ראשונה]

ת ג י ד י - - - -

למה את לוקחת אישית את הויכוח של חבקוק עם אלוהים? למה תמיד האמת הפשוטה וההוכחה הכתובה מקפיצה פה את כולם? מה, תגידי, כל כך נוח לחיות בתוך הבלוף? עדיף דחליל על עובדה מוכחת? טוב, את לא חייבת למהר להשיב. אפשר גם בהזדמנות אחרת. שלך, עזרא.

 

[רחלי27]

עזרא....

זה מה שעשית לי....

נדבר פעם אחרת..

-עוד אחד כי אני אני עדיין צוחקת.. רחלי.

 

[Mאיה]

מזועזעת.

אני לא יודעת מי אתה. אני לא יודעת עליך כלום. באתי לפורום הזה כי זה המקום להביע כאב, כי זה המקום לקבל חמימות. כי זה המקום שאנשים יבינו את הכאב אחד של השני. ואני באמת לא מבינה... אני קוראת את מה שכתבת כאן וקולטת רק עוקץ בדבריך. וזה עושה לי רע בבטן. לא מספיק הכאב שיש בחוץ? ועוד בפורום כזה? "שכול ואובדן"- כאב גדול מאוד!! ואתה יושב פה ומצטט פסוקים מהתנ"ך...כאילו אתה הידען, הצדיק. אתה יודע, אלוקים קורא כל מילה שלך, אלוקים רואה כל "הלבנת חבר" שלך. ואני לא חושבת שהוא מחייך כעת... אתה אולי מרגיש חכם ומנצח, אולי יש לך זיכרון טוב מאוד לתנ"ך- אבל תיישם אותו! ואלוקים חשוב לו יותר מצוות שבין אדם לחברו...פגיעה במישהו, ביציר אלוקים היא החמורה ביותר. מספיק כאב חשים אנשים כאן, מה גורם לך לרצות להוסיף על הכאב שלהם. אם אתה רוצה להינות מארס, מרוע...תפתח עיתון- יש מספיק שם! מזועזעת.