הכאב שבצעד הנכון
מסכימה בהחלט. לכאב הזה יש כוחות של ריפו גם, כי הוא מוביל לצעדים נכונים נוספים שיבואו. ברגע שלמודעות קשה להגיע להחלטה, התת מודע עושה את זה במקומה. היא עושה את זה על מנת לאותת לאדם, שהגיע הרגע הזה ממנו הוא הכי פחד. הרגע הזה של ללכת הלאה.ל-ה-ת-ק-ד-ם. וזה היה יפה (וחכם בעיני) שכל זה קרה כי רפי נדבק מעדיה בשפעת. שהרי ההזיות האלה הובילו אותו אליה. אל ההתחלה החדשה איתה. הכול כבר התבשל אצלו ממזמן, אבל החלומות האלה היו מעין זרז כזה שבא לבדוק עד כמה רפי רציני מספיק בלהגיע ל החלטה לגבי עצמו. לגבי הלב שלו.לגבי הנפש. עד עכשיו תמיד חשבתי יותר על אלה. ופתאום דברים נראים לי אחרת.אני מבינה שדפים חדשים נפתחים כל הזמן.וזה בכלל אל תלוי בי. דפים חדשים נפתחים כל הזמן, אפילו אם זה כואב, בגלל זה אני כותבת פה, כדי שיכאב לי פחות. אם לא כלפי חוץ, אז מבפנים.וההיפך. את מה שאנחנו ראינו שיקרה כבר ממזמן, ראה היום רפי בעצמו, בהזיותיו שלו, שהחזירו אותו לחיוו, לבנות שלו ולמי שהוא רוצה באמת כרגע, את עדיה. לפחות היום לא בכיתי. אבל נפלו לי הרבה אסימונים. ועוד יפלו.
