הכאב תנשמה שורף ותלב הורג כאב קורע את הלב...
בלב שבור ונשמה מאונה האמתי לפסיכולוגים לפסיכאטרים לכולם בלב שלם הלכתי בכדיי להילחם שוב על חיי ויצאתי משם בדמעות
בהשפלות בכאב.
אמרו לי שאני לא בת אדם שאני כזבל שצריך לזרוק ולמה אני לא מתה כבר השפלות דמעות קללות קיבלתי מאנשי המקצוע שלכם , בפחד רעד פשוט ברחתי משם , להיתאבד ניסיתי עצרו אותי סער עצרו אותי , לתוך כאב מוצאת עצמי יותר עמוק יותר ניכנסתי הבנתי שאין לי אף מקום בעולם הזה גם שאני קמה להילחם על חיי מוצאת את עצמי נופלת שוב עמוק לדיכאון ולכאב מבינה שאין לי כל מוצא שכל הדלתות עליי סגרו אותי חנקו הקירות רעדו הדלתות ניסגרו ואני לא מקשיבה לכאב כבר לא מגיבה ועכשיו מצטערת אך ליבי נישבתי בלהבות נישרפו ומה זה עוזר אין עם מי לדבר.
את הכאב הזה איש בעולם לא יוכל להבין אף אחד לא יוכל לעזור לי בזה השלמתי עם האציאות המרה שלי לבד אני במלחמה הזאת החיים נתנו לי שיעור שבאף בית ספר לא אלמד ... הכניעו הדיכאון ניצח תנשמה היאוש נצח תלב הכאב ניתח תחיים , הכאב קורע את הלב שאוהב .
לאחור מסתכלת רואה רק כאב אפלה אשר את חיי רדפה שרפה גמרה , פעם פעמיים אותי עצרו מלעשות דבר מטורף בעייניי אחרים אך פעם שלישית איש איינו ידע את אשר
אני עושה. נימאס לי כבר אין בי יותר אמונה בכולם עוד רציתי לדבר שידברו עם אמא שלי שלא ראיתי אותה שנים וקיבלתי השפלות קללות ...
אמא עם פגעתי או עשיתי משהו לא במקום אני מהלב מצטערת זאת לא אשמתי שאני לסבית אבל תדעי שמעול לא שחכתי אותך ותמיד אני אוהבת אותך נישמתי את לא אשמה במה שקרה כך הגורל רצה
מצטערת ומאחלת לכולם רק טוב כוח אהבה להיתגבר על כל הכאבים בחיים ... ותודה לכולם מכל הלב
אל תישלחו משטרה כי זה יהיה לשווה כי לא היום ולא מחר את אשר אני יעשה איש איינו ידע הכאב שורף בנשמה שזועקת למעט נחמה שקט ושלווה ראיתי כבר מה
הרופאים הפסיכאטרים וכל אנשי מקצוע מסוגלים מול קושי אותי הפקירו לדיכאון לכאב לסבל והדמעות ליאוש העמוק ביותר שלחו אותי שיהנו מזה הכל הבנתי כבר שאין כל טעם להילחם כנגד האפלה שתנשמה עוטפת ותלב מכניעה
בלב שבור ונשמה מאונה האמתי לפסיכולוגים לפסיכאטרים לכולם בלב שלם הלכתי בכדיי להילחם שוב על חיי ויצאתי משם בדמעות
בהשפלות בכאב.
אמרו לי שאני לא בת אדם שאני כזבל שצריך לזרוק ולמה אני לא מתה כבר השפלות דמעות קללות קיבלתי מאנשי המקצוע שלכם , בפחד רעד פשוט ברחתי משם , להיתאבד ניסיתי עצרו אותי סער עצרו אותי , לתוך כאב מוצאת עצמי יותר עמוק יותר ניכנסתי הבנתי שאין לי אף מקום בעולם הזה גם שאני קמה להילחם על חיי מוצאת את עצמי נופלת שוב עמוק לדיכאון ולכאב מבינה שאין לי כל מוצא שכל הדלתות עליי סגרו אותי חנקו הקירות רעדו הדלתות ניסגרו ואני לא מקשיבה לכאב כבר לא מגיבה ועכשיו מצטערת אך ליבי נישבתי בלהבות נישרפו ומה זה עוזר אין עם מי לדבר.
את הכאב הזה איש בעולם לא יוכל להבין אף אחד לא יוכל לעזור לי בזה השלמתי עם האציאות המרה שלי לבד אני במלחמה הזאת החיים נתנו לי שיעור שבאף בית ספר לא אלמד ... הכניעו הדיכאון ניצח תנשמה היאוש נצח תלב הכאב ניתח תחיים , הכאב קורע את הלב שאוהב .
לאחור מסתכלת רואה רק כאב אפלה אשר את חיי רדפה שרפה גמרה , פעם פעמיים אותי עצרו מלעשות דבר מטורף בעייניי אחרים אך פעם שלישית איש איינו ידע את אשר
אני עושה. נימאס לי כבר אין בי יותר אמונה בכולם עוד רציתי לדבר שידברו עם אמא שלי שלא ראיתי אותה שנים וקיבלתי השפלות קללות ...
אמא עם פגעתי או עשיתי משהו לא במקום אני מהלב מצטערת זאת לא אשמתי שאני לסבית אבל תדעי שמעול לא שחכתי אותך ותמיד אני אוהבת אותך נישמתי את לא אשמה במה שקרה כך הגורל רצה
מצטערת ומאחלת לכולם רק טוב כוח אהבה להיתגבר על כל הכאבים בחיים ... ותודה לכולם מכל הלב
אל תישלחו משטרה כי זה יהיה לשווה כי לא היום ולא מחר את אשר אני יעשה איש איינו ידע הכאב שורף בנשמה שזועקת למעט נחמה שקט ושלווה ראיתי כבר מה
הרופאים הפסיכאטרים וכל אנשי מקצוע מסוגלים מול קושי אותי הפקירו לדיכאון לכאב לסבל והדמעות ליאוש העמוק ביותר שלחו אותי שיהנו מזה הכל הבנתי כבר שאין כל טעם להילחם כנגד האפלה שתנשמה עוטפת ותלב מכניעה
