הכדורים מתחילים להשפיע,

[UpAndAway]

הכדורים מתחילים להשפיע,

אני מרגישה את זה.

אבל אני עדיין עצובה. אמנם כבר לא בוכה כמו פעם, ולא שוקעת כל כך הרבה, אבל הכדורים למעשה לא משנים את החיים שלי.
הם לא משנים את העובדה שאני מרגישה כמו כישלון ברוב הזמן שאני ערה.
שאני מתגעגעת לדברים שכבר אין לי וגם לא יהיו.
שאני לא מרוצה מעצמי או מהחיים שלי.

רק שעכשיו אפילו אין לי "תירוץ"...

 

[Raindrop23]

מה זה מזדהה

 

[UpAndAway]

מצטערת לשמוע..

אני זוכרת שכשקראתי על דיכאון, בהרבה מקומות היה כתוב שהדיכאון הופך במקום מסוים להיות חלק מהאישיות של האדם שלוקה בו, ולכן קשה מאוד "להיפטר" ממנו, כי משהו בחולה מסר להתנתק מתוך הרגשה כלשהי שהוא ייאבד את מי מהוא בעצם, אם הדיכאון ייעלם.
ואני זוכרת שחשבתי לעצמי שזה מטופש - כי מי לא ירצה שהדיכאון ייעלם?

ועכשיו פתאום אני מבינה...
הדיכאון הוא לא באמת חלק ממני, אבל הוא לגמרי כן...
ואני שונאת את זה.

 

[Raindrop23]

זה בסדר, מאוד מבינה אותך

הרבה פעמים אני גם לא יודעת אם זה הדיכאון מדבר או אני. ואני גם שונאת את זה.

 

[Lady Stark]

יקירה

הכדורים עושים את מה שהם אמורים לעשות - להקל את הסימפטומים ולתת לך יותר תחושה של שליטה על הרגשות שלך.
אז קודם כל, תישארי במעקב עם הפסיכיאטר כדי לראות אם אולי תעזור לך הגברת מינון.
ושנית, הכדור מסייע לך להירגע ולעשות עבודה פסיכולוגית.
תחושת הכישלון שאת מדברת עליה היא עניין של עיוותי תפישה שצריך לטפל בהם בשיחות.