הכי נורא

[mylost1]

הכי נורא

עם כל הטרגדיות שיש לאחרונה במדינה : החיילים שנרצחו, הילדים הקטנים האלה שנפגעו ע"י ההורים שלהם

כואב הלב עליהם, אני פעם ראשונה מקבל איזשהו קנה מידה למה הולך לעבור עליהם. פתאום אני מבין איך החיים שלהם הולכים להשתנות, מה הם הולכים לעבור..

אני שואל את עצמי אם הם פתאום יצוצו פה בפורום? ואיזה נורא זה שלפורום הזה תמיד יהיה ביקוש, וזה לא יהיה ביקוש של מישהו שאיבד את הסבתא שלו בגיל 120. תמיד יהיו אנשים שאיבדו את יקיריהם מוקדם מידי..

מדהים איך פעם הדברים האלה היו עוברים לי מתחת לרדאר, הייתי יכול להיות מזועזע ועצוב עבורם אבל זה היה בא ממקום של חמלה ואמפתיה, והיום זה בא גם ממקום של הזדהות.

 

[דנה אז]

האובדן הופך אותנו לרגישים יותר

מאפשר לראות את הדברים אחרת, ולהיות מודעים למה שקודם לא הבנו.
ולכן גם אחרים שלא חוו, לא יכולים להבין את כאבך וצערך.
לצערי, המוות הוא חלק מהחיים, תמיד היו ותמיד יהיו כאלה שאבדו אדם יקר בטרם עתף
במלחמה, טרור, תאונה, רצח או ממחלה.
כל אחד והסיפור העצוב שלו, האובדן הפרטי שלו.