הכי קשה לי בחגים

רז.

New member
הכי קשה לי בחגים

בחגים תמיד קשה לי יותר. וכאילו שאני לא מוצאת טעם לכלום. הכל משעמם אותי ומעייף אותי ולא מעניין אותי. במהלך החיפושים הרבים אחרי הסיבות לדיכאון הבנתי משהו: כנראה שאחרי שנים שהתמודדתי עם השכול (איבדתי את אחותי) והתסכול,, הצורה שבה הגדרתי את עצמי עם השנים היא דרך העצב והכאב, והיום לא נשאר לי שום דבר. זה כאילו שהעצב וההתמודדות ומילאו את כל כולי והיום אין כלום, אפילו לא טיפת אויר. כוונתי היא שבלי התחושות האלו, השליליות כל כך, אני לא יודעת מי אני בכלל ואיך מתמודדים עם העולם הזה, ומה יש לי להציע . נשמע לכם הגיוני? היום אני במצב אחר. כבר לא בוכה יום וליל כבר לא שוקעת בכאב ולא מתעסקת בלשנוא את כל העולם ולמרוד, אמנם רגועה יותר, אבל הריקנות הזו מבפנים והתחושה של לא יודעת לאן ללכת ומה לעשות עם עצמי ממש קשה לי. למרות שאני נמצאת בעבודה לא רעה,חיה חיים נורמליים והכל משוקם לכאורה. רק מבפנים אני מרגישה שהכל קורס לאט לאט, ואין שום דבר שעושה אותי מספיק מאושרת בכדי לדעת למה כדאי להמשיך הלאה. ועצוב לי עם זה, ולבד לי עם זה ועד היום כמעט ולא ראיתי אפילו צורך או טעם לשתף מישהו בכל התחושות שלי, כי אין טעם להעיק על אף אחד, ובכלל מה זה נותן. אני רק בת 23 ומרגישה שעברתי כל כך הרבה. .
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
רז יקרה

יש את כל הסיבות התחלק ולספר. את אומרת שרק הכאב והאבל נשארו, שלא נשאר כלום. האמנם? הרי כל אותם חלקים בך שמתקפדים, הם אמיתיים ומצליחים להחזיק אותך מעל פני המים כנראה די בהצלחה. יש להם ערך... יכול להיות שנשאר בתוכך גרעין גדול מאוד של כאב, שעדיין משפיע חזק. ייתכן והוא משפיע בתקופות מסוימות יותר מאשר באחרות. כל זה דורש כמובן בדיקה שלך עם עצמך. האם יש לך כיוון שהיית רוצה להתפתח בו, על מנת לשנות את המצב לטובה?
 
למעלה