ירח מול שמש
New member
הכל אבל לא כלום
אתה יודע שיוצא לי לשבת ולחשוב הרבה על כל מה שהולך ביננו. אתה כל פעם שואל אותי:תגידי, משעמם לך שאת שואלת אותי שאלות כאלו? אין לך מה לעשות חוץ מלחשוב על השטויות האלו? אז בוא אני אחדש לך ובעצם אני כבר לא מחדשת, אלה לא שטויות, אלה דברים שמפריעים לי ואני רוצה לשנות. היתה תקופה רעה, נכנסנו לתקופה טובה-אפילו טובה מאוד, ואני מפחדת שהרעה שוב דופקת לנו על הדלת. אני לא רוצה להרגיש שוב שאני נותנת ומשקיעה יותר ממך. אז נכון, אתה אומר שאתה אוהב אותי ושאני חשובה לך והכל. אבל מה ייקרה אם תבוא אלי יותר מפעם בשבוע? מה ייקרה אם נצא שנינו בלי כל החמולה? מה ייקרה אם תקנה לי איזה משבהו קטן, רק כדי להוכיח לי שאתה כאן ואוהב ותומך? למה אני צריכה כל פעם לרמוז לך או אפילו להגיד-שאני עשיתי את זה וכן קניתי לך משהו חדש, קטן ויפה כדי להראות לך את אהבתי. את יודע שאני לא בחורה של מתנות וכספים אבל מגיע לי לקבל פעם ב.. משהו קטן ממך. אפילו איזו מילה טובה שתעשה לי טוב על הלב. אבל איפה הם? איפה כל הדברים האלו? למה תמיד יש לך סדר עדיפויות שונה? ואני? אני תמיד מגיעה כשצריך, אני אל עושה חשבון מתי הייתי אצלך בפעם האחרונה ומי עשה אצל מי שבת. אבל למה אתה כן? מה ייקרה אם תעשה אצלי פעמיים?? אבל לא, תמיד הוא ייקח את זה לכיוון שלו, שהוא יהיה מסודר שיהיה לו נוח. ולכם-ההורים שלי: תרדו לי מהגב!!!!! אני איתו,כרגע,תקבלו את זה וזהו! תרדו לי מהגב כבר! אז אני מבינה שאתם רוצים בשביל הבת שלכם מישהו יותר טוב. אבל בכל אחד תמצאו את הפגם שבו. במיוחד אתה אבא-הגאון והצודק שכולם טועים. תתגברו ותתבגרו! כי אם לא, יהיה לי קשה, אבל אצטרך לעזוב מתישהו ואתם יודעים שזו לא אני. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי? איזו עבודה? איזה אנשים? הוא, אני, הם.. מעין צומת דרכים שכזו. הקצנתי אותך מידיי, אבל באמת שאני מקווה מכל הלב שהכל ייסתדר ביננו! מקווה שמתישהו נהיה ירח ושמש ולא ירח מול שמש.
אתה יודע שיוצא לי לשבת ולחשוב הרבה על כל מה שהולך ביננו. אתה כל פעם שואל אותי:תגידי, משעמם לך שאת שואלת אותי שאלות כאלו? אין לך מה לעשות חוץ מלחשוב על השטויות האלו? אז בוא אני אחדש לך ובעצם אני כבר לא מחדשת, אלה לא שטויות, אלה דברים שמפריעים לי ואני רוצה לשנות. היתה תקופה רעה, נכנסנו לתקופה טובה-אפילו טובה מאוד, ואני מפחדת שהרעה שוב דופקת לנו על הדלת. אני לא רוצה להרגיש שוב שאני נותנת ומשקיעה יותר ממך. אז נכון, אתה אומר שאתה אוהב אותי ושאני חשובה לך והכל. אבל מה ייקרה אם תבוא אלי יותר מפעם בשבוע? מה ייקרה אם נצא שנינו בלי כל החמולה? מה ייקרה אם תקנה לי איזה משבהו קטן, רק כדי להוכיח לי שאתה כאן ואוהב ותומך? למה אני צריכה כל פעם לרמוז לך או אפילו להגיד-שאני עשיתי את זה וכן קניתי לך משהו חדש, קטן ויפה כדי להראות לך את אהבתי. את יודע שאני לא בחורה של מתנות וכספים אבל מגיע לי לקבל פעם ב.. משהו קטן ממך. אפילו איזו מילה טובה שתעשה לי טוב על הלב. אבל איפה הם? איפה כל הדברים האלו? למה תמיד יש לך סדר עדיפויות שונה? ואני? אני תמיד מגיעה כשצריך, אני אל עושה חשבון מתי הייתי אצלך בפעם האחרונה ומי עשה אצל מי שבת. אבל למה אתה כן? מה ייקרה אם תעשה אצלי פעמיים?? אבל לא, תמיד הוא ייקח את זה לכיוון שלו, שהוא יהיה מסודר שיהיה לו נוח. ולכם-ההורים שלי: תרדו לי מהגב!!!!! אני איתו,כרגע,תקבלו את זה וזהו! תרדו לי מהגב כבר! אז אני מבינה שאתם רוצים בשביל הבת שלכם מישהו יותר טוב. אבל בכל אחד תמצאו את הפגם שבו. במיוחד אתה אבא-הגאון והצודק שכולם טועים. תתגברו ותתבגרו! כי אם לא, יהיה לי קשה, אבל אצטרך לעזוב מתישהו ואתם יודעים שזו לא אני. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי? איזו עבודה? איזה אנשים? הוא, אני, הם.. מעין צומת דרכים שכזו. הקצנתי אותך מידיי, אבל באמת שאני מקווה מכל הלב שהכל ייסתדר ביננו! מקווה שמתישהו נהיה ירח ושמש ולא ירח מול שמש.
