מדוע הדת אוסרת על אוננות
הדת היא מוסד דכאני, והיא מנסה לצמצם ככל אפשר את האוטונומיה של הפרט, כשזה לא משרת אותה או את כהניה. כל פעילות מינית שאינה מכוונת להולדת צאצאים פסולה בעיקרון. האמת היא שבכלל לא בטוח שאוננות אסורה מהתורה. בהרצאה ששמעתי מפרופסור בויארין הוא מסביר שמדובר באיסור מאוחר יותר שהולבש על הסיפור של ער ואנן. בסיפור המקראי המקורי, החטא המדובר היה סירובו האגואיסטי של אונן לקיים את המנהג העתיק של ייבום - כלומר להתחתן עם האלמנה כדי להקים זרע לאח המת. אונן העדיף לגמור בחוץ (משגל נסוג או אמצעי מניעה, ולא אוננות במובן המקובל כיום), כדי לא להוליד ילדים שיצטרך לתמוך בהם. ירון רק בשלב מאוחר יותר, השתמשו בסיפור המקראי הזה כדי לשלב אותו בשיח הדכאני של המיניות שהתפתח מאוחר יותר, והמילה אוננות (בלע``ז Onanism), נגזרה משמו של אונן. באופן דומה הוא מראה שסיפור חורבנה של סדום בכלל לא קשור להומוסקסואליות אלא לעניין הכנסת אורחים (טוב, זו עובדה שידועה לכל מי שקרא חומש עם רש``י, אבל בשיח הנוצרי למשל, סדום מתקשרת אוטומטית להומוסקסואליות).