הכל הבל

pynokyo

New member
הכל הבל

מה זה משנה
בסוף נמות
ולא נזכור דבר מכל זה.
 

pynokyo

New member
שיכחה

...

 
זו תפיסת עולם שיכולה לעזור או להזיק

תלוי לאן את לוקחת את זה אז מקווה שאת משתמשת בזה לכיוונים חיוביים:)
ברמת המקרו באיזשהו מקום החוויות שלנו טיפה בים אז אפשר לומר שבמידה מסויימת זה הבל מצד שני אני לא חושבת שאנחנו חסרי חשיבות ויש חשיבות לבחירות שלנו פשוט לא צריך לחשוב שכל העולם על כתפינו ולא לחשוב שמעשה/מחשבה זה או אחר הוא כזה דרמטי.
 

רותי 11

New member
ראשית זה לא הכל הבל לכל זה יש סיבה

לעולם לקיום שלנו להכל יש סיבה
שנית מי שחשוב שיזכור את זה
זאת הנשמה שלנו.
בעתיד (עידן הבא) לא תהיה שיכחה
 

pynokyo

New member
זה שיש סיבה למשהו, לא אומר שאינו הבל

החיים הם בועה של אשליה מתפוצצת.
מדברים הרבה על הנשמה - למרות שאף אחד לא ממש מצליח להגיד מה זאת נשמה, ממה היא עשויה, ואיך היא באה לידי ביטוי בחיים ו/או לאחר החיים.
אומרים שהנשמה נצחית - אבל האדם לא נצחי.
אומרים שהנשמה באה לעולם כדי להתפתח - למי זה משנה אם הנשמה מתפתחת או לא? לאיזה מטרה הנשמה צריכה להתפתח, מה היעד הסופי?
&nbsp
אם אני לא זוכרת כלום מאיזשהו קיום טרום לידתי - אז קרוב לוודאי שלא אזכור כלום לאחר מותי.
&nbsp
כל יצור חי או צומח עלי אדמות הוא בעל נשמה - האם גם נשמותיהם נמצאים כאן בשביל להתפתח, באיזה אופן זה בא לידי ביטוי?
&nbsp
&nbsp
שוב חוזרת על עצמי - הנצחיות שלנו נובעת מכך שההוויה היא נצחית - ואנחנו נמצאים בתוך ההוויה - אבל כפי שאנחנו יודעים, הכל נמצא בתנועה ובתהליכי שינוי כל רגע ורגע, כל דבר בקצב שלו.
&nbsp
מה בדיוק קורה לאחר שינוי הצורה לא רק באופן הפיסי אלא גם במהות התודעתית - יש הרבה תיאוריות ואמונות אבל אין שום וודאות.
&nbsp
תפיסת העולם הנשמה היא נצחית - בהחלט מנחמת - אבל מה המשמעות של זה?
האדם לא נצחי - גם אם נשמתו נצחית ואפילו אולי "זוכרת" - אדם שמת, מת. האדם כפי שהוא היה לפני מותו לא חוזר. אם כך המוות מנקודת מבט אנושית הוא סופי.
מבחינת ההוויה - הכל מתקיים בו זמנית והאפשרויות אינסופיות.
 
למעלה