OverTheTime
New member
הכל התחיל בשנת 3024
מדענים פיתחו יכולות של מסע בזמן. הם נדדו והגיעו לאי בודד, בו החליטו לערוך את ניסוייהם. הניסוי היה מעניין אך הרסי – פגישה בין העבר הרחוק והמיתולוגי לעבר הפחות רחוק, אי שם בשנות ה2000, ובין הטכנולוגיה הייחודית שלהם. המדענים הביאו איתם טכנולוגיה מתקדמת והפעילו אותה על האי – כך שהאי עצמו מסוגל היה לנוע בזמן, וניתן היה בו להשפיע על אורך חיי האדם. יחד איתם, הביאו אל האי המדענים מערכת הגנה, שנועדה לשמור על המקום מפני זרים סקרניים שעלולים היו להרוס את הפרויקט. מערכת ההגנה הייתה מסוגלת לנוע בחופשיות ברחבי האי, וכשהייתה פוגשת באדם כלשהו, ידעה להכיר את עברו וכך להחליט האם הוא מסוכן, עוין, או אדם תמים. במקביל, חזרו המדענים אל העבר הרחוק והביאו עימם מצרים קדמונים לאי שבהווה. המצרים, בהתחלה, לא הסתגלו למקום. חלקם השתגעו ואחרים הצליחו לשרוד לבסוף – מקימים את תרבותם מחדש על האי, בונים מבנים, פסלים ובתים. למרבה צער, מערכת ההגנה שאמורה הייתה להגן על האי השתבשה. משהו במנגנון שלה כשל, והיא החלה לפעול באופן עצמאי ואלים. היא הרגה רבים מן המצרים, שלא הצליחו להתמודד עם כוחה. המדענים, שגם רבים מהם סבלו מנחת זרועה, הצליחו בצעד נואש לכלוא את "מערכת ההגנה" בלב האי, מקור הכוח הייחודי והמתקדם שלו. המערכת נשארה בפנים אך היה צורך לשמור שלא תרגום נזק רב ביותר בעתיד. המדענים השאירו אשה אחת על האי וחזרו לזמנם המקורי, ובעזרת הטכנולוגיה המיוחדת מונעת ההזדקנות שפתחו, נשארה האשה בחיים זמן רב לאחר שהמצרים מתו ורק שרידי תרבותם נותרו על האי. האשה, שחיה שנים רבות מספור, הרגישה בודדה ועזובה. היא ידעה שתוכל להמשיך הלאה רק אם יימצא לה מחליף, שישמור במקומה על שרידי הניסוי המיוחד שערכו המדענים, ועל "מערכת ההגנה" שאמורה הייתה להישאר כלואה במקומה. אכן, לא פלא ששמחה האשה שבאחד מן הימים שרידי ספינה הגיעו אל האי, ואיתם אנשים נוספים – מחליפה. היא פגשה באשה נוספת שהייתה בהריון, שמה היה קלאודיה.
מדענים פיתחו יכולות של מסע בזמן. הם נדדו והגיעו לאי בודד, בו החליטו לערוך את ניסוייהם. הניסוי היה מעניין אך הרסי – פגישה בין העבר הרחוק והמיתולוגי לעבר הפחות רחוק, אי שם בשנות ה2000, ובין הטכנולוגיה הייחודית שלהם. המדענים הביאו איתם טכנולוגיה מתקדמת והפעילו אותה על האי – כך שהאי עצמו מסוגל היה לנוע בזמן, וניתן היה בו להשפיע על אורך חיי האדם. יחד איתם, הביאו אל האי המדענים מערכת הגנה, שנועדה לשמור על המקום מפני זרים סקרניים שעלולים היו להרוס את הפרויקט. מערכת ההגנה הייתה מסוגלת לנוע בחופשיות ברחבי האי, וכשהייתה פוגשת באדם כלשהו, ידעה להכיר את עברו וכך להחליט האם הוא מסוכן, עוין, או אדם תמים. במקביל, חזרו המדענים אל העבר הרחוק והביאו עימם מצרים קדמונים לאי שבהווה. המצרים, בהתחלה, לא הסתגלו למקום. חלקם השתגעו ואחרים הצליחו לשרוד לבסוף – מקימים את תרבותם מחדש על האי, בונים מבנים, פסלים ובתים. למרבה צער, מערכת ההגנה שאמורה הייתה להגן על האי השתבשה. משהו במנגנון שלה כשל, והיא החלה לפעול באופן עצמאי ואלים. היא הרגה רבים מן המצרים, שלא הצליחו להתמודד עם כוחה. המדענים, שגם רבים מהם סבלו מנחת זרועה, הצליחו בצעד נואש לכלוא את "מערכת ההגנה" בלב האי, מקור הכוח הייחודי והמתקדם שלו. המערכת נשארה בפנים אך היה צורך לשמור שלא תרגום נזק רב ביותר בעתיד. המדענים השאירו אשה אחת על האי וחזרו לזמנם המקורי, ובעזרת הטכנולוגיה המיוחדת מונעת ההזדקנות שפתחו, נשארה האשה בחיים זמן רב לאחר שהמצרים מתו ורק שרידי תרבותם נותרו על האי. האשה, שחיה שנים רבות מספור, הרגישה בודדה ועזובה. היא ידעה שתוכל להמשיך הלאה רק אם יימצא לה מחליף, שישמור במקומה על שרידי הניסוי המיוחד שערכו המדענים, ועל "מערכת ההגנה" שאמורה הייתה להישאר כלואה במקומה. אכן, לא פלא ששמחה האשה שבאחד מן הימים שרידי ספינה הגיעו אל האי, ואיתם אנשים נוספים – מחליפה. היא פגשה באשה נוספת שהייתה בהריון, שמה היה קלאודיה.
