"הכל זה לטובה" הביקורת שלי
אחרי ציפייה ארוכה של 9 שנים חוזרת אינטרנשיונל עם אלבום חדש ושני מגה-להיטים שהצליחו מאד והשאירו טעם של עוד. אחרי פתיחה מצויינת עם השיר הכי יפה "הכל זה לטובה" ו-"יום הולדת" המרגש (שמזכיר את ההפקה של "תחלום" וברי סחרוף עם אינפקטד משרום), "בראשית" המתוק שיכול בקלות ל-"ישנן בנות" הבא וללהיט ברחבות רקודי עם, עוברים לקטע "לא מאמינה" האוריינטלי והחביב שמזכיר קטעים של דנה מהאלבום "מגנונה". "יאללה בלאגן" עם ריפ "לו הייתי רוטשילד" עליז, שמח ואוורירי בדיוק כמו שצריך. "סרט הודי" המקפיץ זאת ההברקה של האלבום, קטע שהיה חייב לצאת בתור סינגל שלישי, דואט יפייפה עם עידן יניב שעושה רק טוב לשניהם. "Love boy" ה-להיט המנצח של האלבום, ובצדק. "את מוכנה" שכבר הכרנו בפרסומת של דנה ל-AIG מצליח להתחבב אחרי עשרות השמעות, אבל מדובר באחד הקטעים הפחות טובים לטעמי. "איפה הלב" ו-"אתה ממגנט אותי" הזוועתי שנשמע כמו העתק ל-"אתה הדי ג'י שלי" הם שאריות שלא נכנסו לאלבום "יותר ויותר" ובצדק, מדובר בקטעים רעים ומיותרים במיוחד שלא ברור למה הם מופיעים כאן. "יום אחר" היפייפה מציג דנה אחרת, עם קול גדול, עצב, כאב והמון אהבה, בעיבוד קטן קלאסי ומיוחד. "חורבות האהבה" ממשיך את אותו קו בוגר ורציני של דנה שמוכיח את היכולות של דנה גם לרגש. גם קטעי הבונוס לא ברורים, המיקס של דני תובל וזיגו ל-"הכל זה לטובה" הרבה יותר מוצלח לטעמי והמיקס של לאב בוי לא מחדש כלום. "תחלום" בגרסה האקוסטית, שהיה אמור להכנס כמחווה לאהוד מנור ז"ל יכל בקלות להשתלב כאן. שני קטעי הוידאו הם בונוס שווה. בשורה התחתונה, מדובר בדיסק מפוספס ומעט מאכזב, עם קטעים לא אחידים ברמתם. ההפקה והעיבודים של אלי אברמוב וזיו גולנד מיושנים, חסרי מעוף, ובחלק גדול מהאלבום גם לא מתאימים לדנה. רוב הקטעים מאד קשים לעיכול ולא יצליחו לעבור במה. לסיכום; דנה חייבת להתקדם הלאה, למצוא מפיקים וסאונד חדש, לעשות שיעורי בית ולהמשיך לאסוף חומרים לדיסק חדש, כמה שיותר מהר. מדובר כמו שכולנו יודעים, באחת הזמרות הכי טובות ומיוחדות בארץ ומגיע לה (ולנו) הרבה יותר מזה. בכל מקרה, רוצו לקנות, אין ספק שזה הדיסק של הקיץ והחגים הקרובים.
אחרי ציפייה ארוכה של 9 שנים חוזרת אינטרנשיונל עם אלבום חדש ושני מגה-להיטים שהצליחו מאד והשאירו טעם של עוד. אחרי פתיחה מצויינת עם השיר הכי יפה "הכל זה לטובה" ו-"יום הולדת" המרגש (שמזכיר את ההפקה של "תחלום" וברי סחרוף עם אינפקטד משרום), "בראשית" המתוק שיכול בקלות ל-"ישנן בנות" הבא וללהיט ברחבות רקודי עם, עוברים לקטע "לא מאמינה" האוריינטלי והחביב שמזכיר קטעים של דנה מהאלבום "מגנונה". "יאללה בלאגן" עם ריפ "לו הייתי רוטשילד" עליז, שמח ואוורירי בדיוק כמו שצריך. "סרט הודי" המקפיץ זאת ההברקה של האלבום, קטע שהיה חייב לצאת בתור סינגל שלישי, דואט יפייפה עם עידן יניב שעושה רק טוב לשניהם. "Love boy" ה-להיט המנצח של האלבום, ובצדק. "את מוכנה" שכבר הכרנו בפרסומת של דנה ל-AIG מצליח להתחבב אחרי עשרות השמעות, אבל מדובר באחד הקטעים הפחות טובים לטעמי. "איפה הלב" ו-"אתה ממגנט אותי" הזוועתי שנשמע כמו העתק ל-"אתה הדי ג'י שלי" הם שאריות שלא נכנסו לאלבום "יותר ויותר" ובצדק, מדובר בקטעים רעים ומיותרים במיוחד שלא ברור למה הם מופיעים כאן. "יום אחר" היפייפה מציג דנה אחרת, עם קול גדול, עצב, כאב והמון אהבה, בעיבוד קטן קלאסי ומיוחד. "חורבות האהבה" ממשיך את אותו קו בוגר ורציני של דנה שמוכיח את היכולות של דנה גם לרגש. גם קטעי הבונוס לא ברורים, המיקס של דני תובל וזיגו ל-"הכל זה לטובה" הרבה יותר מוצלח לטעמי והמיקס של לאב בוי לא מחדש כלום. "תחלום" בגרסה האקוסטית, שהיה אמור להכנס כמחווה לאהוד מנור ז"ל יכל בקלות להשתלב כאן. שני קטעי הוידאו הם בונוס שווה. בשורה התחתונה, מדובר בדיסק מפוספס ומעט מאכזב, עם קטעים לא אחידים ברמתם. ההפקה והעיבודים של אלי אברמוב וזיו גולנד מיושנים, חסרי מעוף, ובחלק גדול מהאלבום גם לא מתאימים לדנה. רוב הקטעים מאד קשים לעיכול ולא יצליחו לעבור במה. לסיכום; דנה חייבת להתקדם הלאה, למצוא מפיקים וסאונד חדש, לעשות שיעורי בית ולהמשיך לאסוף חומרים לדיסק חדש, כמה שיותר מהר. מדובר כמו שכולנו יודעים, באחת הזמרות הכי טובות ומיוחדות בארץ ומגיע לה (ולנו) הרבה יותר מזה. בכל מקרה, רוצו לקנות, אין ספק שזה הדיסק של הקיץ והחגים הקרובים.
