הכל כל כך קשה

אורה52

New member
הכל כל כך קשה

כתבתי את השאלה בפורום לקויי למידה - אבל נראה לי שכאן זה יותר רלוונטי. בכל מקרה אעכוב אחר תגובתך בשני הפורומים. בתי בת 7, לומדת בכתה א'. מתקדמת מאוד לאט עם הקריאה... יתר הילדים בכתה התקדמו מאוד וכעת הגיעו לשלב שהמורה כותבת על הלוח וצריך להעתיק. הילדה לא מספיקה להעתיק מהלוח (2 מילים כשכל הכתה 3/4 שורות). ניסיתי להסביר לה שהיא צריכה לקרוא ואח"כ לכתוב לבד את המילה. היא מנסה אבל זה קשה לה והיא לא מספיקה כלום. מה לעשות? איך לעזור לה?
 
התקדמות איטית

יש כמה דברים שיש לבדוק -
איך הייתה בגן ? האם הגננת שמה לב אי פעם לאיזה שהוא קושי ?
האם יש עוד דברים בהם היא איטית ביחס לשאר תלמידי הכיתה, או ביחס לחבריה ?
מי מתלונן על האיטיות - הילדה ? המורה ? אתם ? ומה הילדה חושבת על כך, למה זה איטי מבחינתה ?
האם ידוע על הפרעות קשב איזה שהם ? האם יש מקרים בהם היא בוהה ללא תזוזה ? האם יש חולמנות איזושהי ?
כדאי לבדוק עם המורה - מה היא אומרת על כך, איך היא מנסה להתגבר על העניין.
איך היא בהעתקת מספרים בחשבון ? איך בחישובים ? ומעל הכל - חשוב שהילדה תהיה כל הזמן עם ביטחון בעשייה שלה, שלא תגיע למצב של "ריצה" אחרי אחרים, שלא תרגיש כל הזמן אחרונה. אם במקרה הילדה חושבת שהיא רוצה לתרגל את זה, או אולי תוכלי להציע לה במשחקים להעתיק או לשחק במשחק כלשהו, שיכול לזרז את הכתיבה - יש לשחק, כדי לשפר ביצוע. (אגב, אפשר לשחק את משחק הסולמות והחבלים הידוע, ובמקום סתם לרדת ולעלות בסולם, כל פעם מראים מלה והיא צריכה לכתוב מהר, אם כותבת מהר, לא יורדת בחבל או כן עולה בסולם... אם תרצי הוראות מפורטות למשחק - אתן לך.) אחרי שאדע על כל השאלות, אולי יהיה לי משהו נוסף להגיד.
 

אורה52

New member
עדכונים ושאלה

קודם כל תודה על התגובה הכה מפורטת. רעיון המשחק מקסים. גננות תמיד היו אומרות שיש לה קצב משלה. נניח כשיוצאים לטיול היא מאחור, כשקוראים למפגש היא מתעסקת בדברים אחרים ולפעמים גם לא עונה כשקוראים לה. אני מזהה אצלה מידה של חולמנות וכשהיתה קטנה אהבה מאוד לשבת ומהצד נראה היה בהייה ללא מעש (דרך אגב, גם אבא שלה חולמני). בחברת ילדים ומבוגרים היא מסתגלת מאוד לאט ומתקשה 'להיפתח'. לשאלתך מי חש באיטיות - עד היום היא לא הרגישה איטית, רק אנו הוריה מרגישים שבכל דבר צריך לזרז אותה (בגדים, אוכל...) בכתה א' כבר האיטיות מקבלת ביטוי בכך שרוב הכתה בחוברת 4 והיא בחוברת 2. כאן היא כבר החלה להרגיש שקשה לה ולהכריז שהיא שונאת קריאה. לפעמים היא אפילו היתה אומרת שיש המון שיעורים בחשבון ומתקדמת בחוברת חשבון כדי לא להגיע לקריאה. המורה אומרת שהילדה איטית אבל אין צורך באבחון של לקויות וכד'. אנחנו - ההורים חלוקים - בעלי רואה בילדה את עצמו בילדות (כלל לא למד, חלם בשיעורים וכד') ובזמנו נאמר להוריו שלילד יש התפתחות אחרי כולם ו"זה יבוא" ואכן כיום הוא סיים תואר 1 ו-2 בהצטיינות. ואילו אני, אימה, מודאגת עובדה נוספת שחשוב לנו לציין:כשילדתינו היתה בת 5 פנינו לאבחון של פסיכולוגית שמבצעת אבחונים דידקטים כיוון שנראה היה לנו שהיא קולטת דברים פחות מהר מאחרים ולא רצינו להילחץ בכתה א'. האבחון היה בדיחה (בדיחה ב- 1500 ש"ח) כיוון שהמאבחנת נתנה לה תרגילים ומשחקים לסירוגין והילדה היתה בלחץ ולא הסכימה לשתף פעולה (נדבקה להורים). בסופו של דבר (3 פגישות) כיום יש לנו ביד מסקנות אבחון שאומרות שהילדה תינוקית, חסרת ביטחון וממוצעת ביכולותיה. אנחנו משתדלים לתמוך ולחזק, אבל הנה נאלצנו לבטל חוגים מכיוון שאין די אנרגיות לכל העבודה הזו על הקריאה. לבד מהעבודה שאנחנו צריכים לעשות בבית. האם את ממליצה על אבחון אחר? איזה סוג?
 
אבחון - כיתה א

באמת יש כאלו ש"יש להם קצב משלהם", עדיין, ממליצה לבדוק את העניין - בעיקר כהפרעת קשב, זה החלק שמדברים עליו היום, למרות שלדעתי יש דבר שנקרא - נטיה לחולמנות - ואין אפשרות לראות את זה באבחונים אלא כ"הפרעת קשב". אם כך... כדאי להתייעץ בפורום של הפרעות קשב - ADHD, פשוט תעתיקי את ההודעות שלנו - והם ינסו לעזור. אם תוכלי למצוא נוירולוג ילדים שיהיה מספיק טוב ורגיש, יש סיכוי שתוכלו להגיע למקור האיטיות. ויש טיפולים אחרים מאשר נוירולוגיים - לעידוד הקצב. לפעמים אפשר גם טיפול כמו - סוסים, רכיבה עליהם, שיכולים לעזור בכ גיל לעמידה בזמנים ולהתארגנות מהירה יותר. בהצלחה.
 
כיוון נוסף הוא

ליקויי למידה בלתי מילוליים. אני מכירה מישהי איטית, שכל השנים חשבו שזה איזה בעיה מוטורית ולכן עובדת לאט, אך לקראת בגרות היה צורך לאבחן אותה כדי לקבל הקלות. האבחון העלה שיש לה דיספרקסיה, שזה ליקוי בלתי מילולי, שבו באים לידי ביטוי קשיים בהתארגנות ובהתמצאות במרחב. אם הבעיה היא רק בקצב העבודה ולא בידיעת החומר יכול להיות שצריכה להכין רק חלק משיעורי הבית (בתיאום עם המורה). וכן לתת לה לצאת לחוגים. וכדומה. (מה עם הבטחון העצמי והחברה?) ניתן להציב לה טיימר כדי לעודד אותה לשים לב לזמן, ולסיים את המטלה תוך פרק הזמן הנתון. לתת בהתחלה מטלות מאוד קצרות וששולטת בהן, וזמן קצת ארוך מהצפוי, (נניח בדקה). כדי שתראה שהיא מצליחה. אח"כ בהדרגה לנסות לעשות יותר מהר, אפילו את אותה המטלה עצמה. במחשב יש כל מיני משחקים על זמן. בשיעור קודם נתתי לתלמידי לבצע מטלה של התאמת תמונה למילה במגבלת זמן. הם לא הספיקו וניסו שוב. לאחר שלוש פעמים הצליחו לבצע את המטלה בזמן ושמחו מאוד. בהצלחה!
 
למעלה