הרוע הוא בחירה של בני אדם
האפשרות לבחור ברע היא חלק בלתי נפרד מהעניין של הבחירה שניתנה לאדם, אם ללכת בדרך שהורה הבורא, או לכפור בה.
ומי שבוחר בחוכמה בדרך של הבורא שברא אותו, יקבל את הטוב האלוקי בעבור בחירתו, שלא יצטרך לקבל הטבה בחינם שאינה הטבה בשביל נשמתו אלא בושה. מכיוון שהנשמה היא חלק של אלוקים, והיא אינה רוצה לקבל אלא לתת.
כלומר יש פה מטרה יסודית, שבשמה ניתן לאדם תפקיד חשוב מאין כמוהו, ההופך את חייו כל רגע ורגע למקודשים וערכיים.
לשם התפקיד הזה ניתנה בחירה, ובשמה - האפשרות לבחור ברוע.
למה זה לטובה? כי כשאת רואה את התוצאות של הבחירה ברע, את מבינה למה כדאי לבחור בטוב. למה עדיף שאדם יבחר בדרך החיים הטובה, ולא יעשה מה בראש שלו, כשהתוצאות הן שהוא פוגע בכל עבר מעבריו כל רגע.
כלומר גם כשאתה בשאול תחתית עקב הרוע שנובע מהבחירה של האנושות, אתה יכול להבין שהסיבה לכך היא חטאי האנושות, ומכאן להכיר ולדעת כמה טוב רצה אלוקים להשפיע על בני האדם בנתנו להם את תורתו. במתן מערכת הוראות איך לחיות חיים של הטבה ושל סדר עולמי לפי הכללים של מי שברא את העולם.
אתה מבין למה אדם לא יכול לחרוג מהכללים לפי דעתו, ולומר: "בתורה אין צדק, הצדק הוא קומוניזם, סוציאליזם, שוויון, קיבוץ וכד'. בתורה יש מעמדות של עשירים ועניים וזה לא טוב".
הנה, ראינו כמה הדעה האנושית הזו הביאה לעיוות ולרוע נוראיים...
וכן הלאה, בכל עניין שאנחנו לא מבינים למה התורה אומרת כך.
ולכן, העצה היא ללמוד הרבה את התורה ואת ספרי המוסר והאמונה, כדי להבין לעומק את שורשי ההבנה של האמונה הזו, ואז היא חודרת למחשבותיו והווייתו ואורחות חייו ודרישותיו המוסריות מעצמו.
הבעיה היא כשאדם כבר סובל בנפשו כתוצאה מחטאי האנושות, שזה מה שקורה בדורות האלה הרבה. כי אז יכולותיו לבחור מצטמצמות יותר, הוא מתקשה ללמוד את התורה, ומתקשה להעמיד דרישות מוסריות לנפשו.
והפתרון הוא שירחם על נפשו ויעשה מה שהוא יכול, ובעיקר יעשה כל שביכולתו כדי לרפא את סבלו. ויידע שהאהבה האלוקית מעניקה הטבה עצומה בעבור המאמץ והרצון ולא בעבור התוצאה. ושכל מה שהוא עושה כדי להתקרב לדרך הבורא, אפילו מעט מאוד, ואפילו במאמץ גדול מאוד - הוא דבר עצום ונרחב לאין שיעור לטובת הרצון האלוקי שהוא מטרת הנשמה שלו. וכך יוכל לשמוח בחלקו, גם אם הוא קטן מאוד, וגם כאשר הוא שרוי בסבל.
