"הכל מותר לכם אבל לא הכל מועיל"

"הכל מותר לכם אבל לא הכל מועיל"

כל מה שתעשו עשו למענו" איך אתם מבינים את ההוראה הזאת? אני מתכוון בחיי היום היום, הכל צריך להיות למענו זה קצת קשה ליישום היום היום, המון פעמים במהלך היום אני מוצא את עצמי לדוגמא עוסק בדברים שהם כלל לא למען ישוע בורסה, עבודה, קריירה, או סתם לקרוא ספר או סרט וזה בכלל לא למענו זה למען הנאה סתמית, כסף וכו' וזה די מעיק מה אתם חושבים על זה ידידי?
 

lion 7

New member
מותר לי הכל אולם לא הכל יאה

אני כבר לא תחת התורה אלא מעל, אני אדם שמתנהג אחרת , מיישם את האדם הנזכר בתהלים א, ואם נמצא במקרה אי שם במקום שלא מהלל את אלוהי , אולם הגוף מת והרוח היא זאת שמכתיבה את הקצב שלי שהיא רוח הקדש, אני אולם אעבוד בחנות למשקאות חריפים או בחנות למכירת לוטו או מכירת סיגריות , שכולם מותרים לפי החוק, אולם הלב הרוח שלי עם אחר בשמיים , אחרי הכל הוא השיב אותנו באל על , מותר לי להיות באולם שמחות כהזמנה לחתונת קרובים או מכרים, ואשתה איזה כוסית או שתיים, אבל הזמן הזה הוא בחזקת שמח עם השמחים או להפך מתאבל בבית תנחומים , ה-"אני" החדש כבר שייך למישהו אחר, הלב תפוס עם אהובי כפי שתיאר אותו שלמה המלך בשיר השירים בירח דבש, לכן דברי העולם לא צריכים להשפיע על האדם החדש במשיח, האדם החדש תהיה תורתו החיה הבמויה ממצוות הרוח: היא הלל האדון שהוא האל היחיד שלי ומעלה על שאר אלילי :הגויים" מסביב כמו אהבת טליויזיה או משפחה או אינטרנט או אוטו או בית יפה או בילוי זמן לשוא בריקנות שהגוף ידע בעברו וידע שזה הכל הבל הבלים, הוא עם החתן היפיוף מכל בני אנוש ומקפיד שלא לנטוש אותו, זה הבן אדם ובן האלוהים שהעביר אותו מהחושך ומוות אל חיי אור וחיי נצח, ושותה ממלותיו שהם דברי חיים ומשנןן אותם יומם וליל כמו נהוג לקרוא שמע ישראל, ולא כמו באר המים שם עם סיפור האישה השומרונית וכיוון הפילה לאיזה עיר או מדינה הרי ישוע היא לידך ורוחו בתוכך, מותר לי להתעסק בבורסה כי זאת חלק מעבודה בחיים הזמניים אלה (אישית אני לא) או הפקדת כסף בבנק בכדי להתקיים ולא למען רווחיות או ריבית עם תשואהאו בכדי להתהלל במה שיש לי אלפי דולרים, ותאוות הבשר והעיניים שייכחד, אל תאהבו את העטלם ודברי העולם, העולם למי ששכח אמר יסוע שפלט אותנו ממנו והקיא החוצה, לא מתעסקים בדברי העולם שמסיטים אותנו מהאהוב שקנה את אהוביו במחיר יקר מאד לכן בחיי היומים אנו חיים בעולם אבל הלב והחושים והמח אפילו הגוף מהללים אותו ביחד כל שעה ודקה , מתי שיש צרות הידיד הטוב ביותר פתאום מופיע בכדי להוציא אותנו מהתקלה, או מהחטא שנשלח מחיצי השטן , וכאשר אנו לבד השטן מנצל את המחשבות בכדי להסית אותנו מהדרך ולסית נגד האב הרחום האהוב שאמר לנו : אפילו ריס או שערה מראשכם לא תפול בזמנים אלה חייבים ליצור קשר טלפוני ארצי שמיימי, בעצם זה חיוג ארצי, לא לחול , כי אנו באירה חדשה בממלכה שנמצאת בשמיים ובניה או אזרחיה נמצאים כאן על תקן של שגרירים שחייבים להדגים בצורה הטובה ביותר את המסיחיות שלנו או הנצרות שלנו על הדרך הטובה, וכך האנשים נסביב ירגישו איזה אזרחים זרים שחיים בקרבם והם כנאמר על ידי ישוע : יההלו את אביכן שבשניים רבים מאיתנו חושבים שהישום זה קשה, אמונתנו כמו שהדגים אותה אח מבורך היא עם עליות וירידות, כמו הגרף אבל עם הזמן התנודות למעלה ולמטה תתישר עם הזמן , והיא תהיה כמו קו ישר , זרם אחיד מקווה שעניתי לך , (סליחה על שגיאות
הכתב אם ויש) | במצרים יש כנסיה לתפארת ישוע ותיקה מאוד ואנחנו לא מגיעם לקרסולה בכל מה שנקרא נצרות ואפיפיור שאני מוריד בפניו את הכובע , כתב מירב השירים של נגיב לביב , הם נכתבו מחיי היומים , יותר מאלפיים שנה חיה ברדיפות והרג , תחילה במרקוס השליח שנגרר יומיים ברחובות אלכסנדריה, ועד שמות המרטירים למען ישוע שלא מוזכרת בשום ידיעה עולמית כי העולם הזה מזויף אבל היא חיה , רבים מבניה הם עם ישוע, ויש זמר מפורסם בכנסיה הערבית המזרחית שסובלת כאן במזרח מאז ומעולם אבל בשקט בשקט היא יודעת שלא סתם ביום החמשים נבחרה השפה הערבית בכדי שייבשרו למען בן דודם בגוף ואחים ובנים לישוע ברוח השיר ישן יחסית והוא בערבית, הוא בלהג המצרי היפה ואומר בין השורות, האנשים תמיד blaming us الناس بيلومونا على كثره الهدى , הם מגנים אותנו על היושר במשיח, על אפם וחמתם כי הם לא טעמו אפ אחד מהם את האהבה או התוודעו לה מתוך האלבום גיראח חביבי גאליה עלאי (צלקות אהובי יקרה לי ) جراح حبيبي غاليه علي שיר שלא מתישן לעולם http://tranem.linga.org/PlaySong?TranemID=1905
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gif../images/Emo208.gif

שאלה מעניינת-מקפיצה לפני שתחמוק יותר מדיי למטה
 

grace009

New member
אפרופו דיברת על זה...

חייבת לשתף במשהו שקורה לי לאחרונה... מאז שהתחלתי להאמין בישוע, קורה לי משהו מאוד מוזר אני לא יודעת אם גם לכם זה קרה, אםכן-אשמח אם תאמרו לי מה לעשות. אולי לקחתי יותר מדי ברצינות את העניין של כל העולם הזה הבל..גשמי..ונעלם. אבל פשוט אני בקושי אוכלת- אני לא מרגישה צורך לאכול, לא מגרה אותי מאכלים שפעם היו עושים לי תאבון, ואני יכולה להעביר את כל היום עם סנדוויץ'.. אני פשוט מרגישה שזה ממש חומרי לאכול ולהתפנק על אוכל..שבכל מיקרה אחרי שמסיימים לאכול אותו כל מה שנישאר זה זיכרון (וקלוריות).. יש בזה משהו רע? מזיק? מה אתם מציעים לי לעשות?.. מקווה שלא חפרתי..:p
 
תענו לה.

כי לי זה לא קורה, אבל איך נאמר "לא על הלחם לבדו יחייה האדם" את כנראה מתמלאת ברוח... סיפר לי מאמין אחד שגם לו זה קורה הרבה.. והוא מאבד חשק באכילה ואפילו בשינה אני אף פעם לא מצליח לצום יותר מ12 שעות, אני פשוט רעב וקורה לי דווקא ההפך לאחר שאני קורא בכתובים או מתפלל, או מקבל עזרה כל שהיא מישוע אני פשוט רץ לטרוף ומרוקן ת'מקרר ואז הולך לישון 15 שעות :)
 
למעלה