הכנה למעברים

[Diana M]

הכנה למעברים

החופשה כבר עברה את השיא ומתחילים כבר לרכוש ציוד לבית הספר ולהכין את השנה הבאה. תחילת שנה היא תמיד ארוע מרגש בעיקר כאשר מדובר במעברים. ילדים המתחילים לבקר לראשונה במסגרת חינוכית. ילדים העולים לכתה א´ ילדים אשר סיימו יסודי ועולים לחטיבת הביניים. מסיימי חטיבות ובכלל. בחינוך המיוחד ישנם מעברים נוספים חלקם הגדול קשור במצבו של הילד התקדמותו או נסיגתו וחלקם קשורים בשינויים מערכתיים. פעמים רבות הגעה למסגרת הלימודים תלויית הסעה, גם כאשר מדובר בילדים צעירים מאוד. לא תמיד מכירים את הילדים האחרים במסגרת שכן כולם מגיעים מחלקים שונים של העיר ולעיתים גם מערים ואזורים שונים. כיצד מכינים את הילדים למעבר? כיצד מתמודדים עם החששות, אם הקושי להסתגל ולהתמודד עם מסגרת חדשה? וכיצד מכינים הורים את עצמם לקראת המעבר. הייתי רוצה לשמוע מכם, הורים ואנשי מקצוע עיצות לקראת מעבר מה סייע לכם בעבר וכיצד אתם נערכים כעת (או בעוד שבוע..)

 

[גליה12]

לא יודעת אם זה אופייני לאנשים

עפ קשיי למידה- אבל אחד הדברים שקשים ביותר לבן שלי הם מעברים ושינויים מורה חדשה- יקח לו חודשים להרגל אליה ולדרכי עבודתה. בגד חדש לא ילבש עד שלא שכב זמן מה בארון לא אשכח כשהעברנו אותו ממיטת תינוק לספה- חודשים הוא לא הסכים לעבור למרות שבקושי נכנס למיטת התינוק. כשהעברנו אותו מהחינוך הרגיל למיוחד (בכתה ג´) התחלנו לדבר על זה כחודש לפני תחילת שנת הלימודים- הוא כעס מאד ואמר שלא ילך- ואכן הוא הגיע לבית הספר ולא הסכים להכנס לכתה המיוחדת- יום- יומיים שלושה- חיכה בחוץ, עשה צעד קטן קדימה, עמד ליד הדלת- אבל להכנס- לא נכנס. ולקחה לו כמעט חצי שנה עד שהתחיל ממש ללמוד. בדיעבד אני חושבת שלא הכנו אותו נכון.

 

[דליה.ד]

אנחנו עובדים על הפרידה די הרבה זמן

בכיתה שלי, וב15 באוגוסט זהו - נפרדים. בסוף שנת הלימודים ערכנו פרידת מכל המורים. בחופשה הכנו לכל ילד "טבלת יאוש" ואנחנו מסמנים כל יום שחולף, שלחנו טבלאות הביתה (מקושטות ומאויירות) בתקווה שימלאו עם הילדים. עם הילדים הפרטיים: הצעירה עולה מהגנון לגן, במשך שבוע הם מתחילים לבקר בגן כל פעם בזמן אחר של היום ומכירים עןד פעילויות, כל יום משך הזמן גדל ולקראת סוף השבוע הם מצטרפים גם לארוחות (אצלינו זה מעבר לבית ילדים). ביום ראשון שלאחר השבוע מגיעים בבוקר לגן ומטפלת מהגנון ממשיכה ללוות את הילדים לעוד שבועיים ליתר בטחון. הבוגר יותר עולה מהגן לתלתון של א´-ג´: שוב ביקורים הדרגתיים במשך שבוע וליווי של מטפלת לשבועיים נוספים. בכיתה א´ כבר היה ביקור עוד בשנת הלימודים והם נפגשו עם התלמידים וערכו סיור. יומיים לפני תחילת השנה יש להם עוד ביקור בבית הספר עם המחנכות ופעילות. יש שיחות הורים עם הילד בשבוע הבא. ושיהיה בהצלחה!!! הבוגר יותר עולה לחטיבה ונפרד מבתי הילדים, המחנכת שלחה מכתב והוזמנו לשיחה איתה ועם הילד. את בית הספר הוא מכיר כי יש לו שם שתי אחיות בוגרות והוא עולה עם הקבוצה. מה שכן, הבנות שלי החליטו שהוא צריך "שופינג" דחוף כי הביגוד שלו לא מעודכן "קולית"....

 

[Diana M]

דליה, יש גם שגרה במשפחתכם?

כולם (כמעט על גלגלים). וואו כמה שינויים

וגם את אגב מקבלת כתה חדשה, התחלה חדשה. גם כן עושה פרפרים בבטן?

 

[Diana M]

שינויים

ממה שראיתי , נראה כי לחלק מהילדים בחינוך המיוחד יש אכן קשיים משמעותיים בהסתגלות, יותר מאשר לילדים אחרים. בדיוק כפי את מתארת גליה, ניתן לראות קשיים במוכנות להתנסות במזונות חדשים, מקומות חדשים, חריגה מתבנית התנהגותית מסויימת. אגב, ישנם כמובן גם ילדים שאינם מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים ועדיין קשה להם מאוד עם שינויים ומעברים מסיבות שונות, כגון קושי להתמודד עם פרידות וכד´. מהסיבה הזו אני באמת חושבת שהכנה לקראת שינויים היא חשובה ביותר. אחרת בהחלט ניתן להגיע למצב בו המעבר הופך לקשה. אני מבינה כי בשנה הבאה בנך מחליף שוב מסגרת. מה את חושבת שהיית עושה שונה לעומת הפעם הקודמת?

 

[גליה12]

בוקר טוב- הלוואי וידעתי איך לנהוג

ואולי פה מכם אקבל רעיונות ועצות. דבר אחד שאני יודעת שלא נעשה (ולא באשמתנו) -היה שהילד לא פגש קודם את המורה ולא ראה את הכתה, ושמע על סדר היום וכו´. לצערי אחד הדברים שכן הפריעו לו היתה הסטיגמה שיש לילדי החינוך המיוחד בבית הספר- וכבר דיברנו על זה. כמה שמנסים לשוחח עם תלמידי בית הספר- ולקרוא לכתות "קטנות" ולא "מיוחדות"- לא עוזר- דבר נוסף קשור ולא קשור זוכרים שאמרתי לכם שכתבתי מכתב למנהלת בית הספר על השילוב וכו´ היא כמובן לא הטריחה את עצמה לענות- עכשו אני שוקלת מה לעשות...

 

[SHIRITA13]

דיאנה, איך אני יכולה להכין את הילדה

ואת עצמי, אם אני אפילו לא יודעת באיזה בי"ס היא תהיה אוטוטו... עדיין אין תשובה מהבית ספר שאליו נרשמה, ואם תהיה תשובה שלילית? אני נורא לחוצה ורוצה כבר לדעת איפה היא תהיה. אפילו באיזה עיר אני לא יודעת.............

 

[Diana M]

shirhta, אני מסכימה איתך

זה באמת קשה להיות במצב כזה של חוסר וודאות. אני מכירה את הסיטואציה היטב. לצערי הרב לא תמיד ניתן לעשות משהו בנושא. שיבוץ תלמידים למסגרות יכול להעשות רק לאחר סיום כל ועדות ההשמה ולאחר מכן בחינה של כל הנתונים. לעיתים הדברים נגררים גם עד אמצע אוגוסט. יחד אם זאת יש לעשות הכל על מנת שיהיה ניתן להודיע להורים מוקדם ככל הניתן. על מנת להקל עליהם ועל הילדים שגם כן, לחוצים מאי הידיעה. מה את בכל זאת יכולה לעשות? לשוחח. והרבה. לעודד את בתך לדבר על המעבר, לשאול אותה כיצד היא מרגישה עם המעבר. לתת לגיטימציה לחששות, פחדים. וגם לציפיות חיוביות מהמסגרת. גם אם אין לך תשובות על כל השאלות שהיא עשויה לשאול, אל חשש. לגיטימי שתשיבי כי גם לך אין עדיין תשובות. אם יש קשיים לתבטא בעל פה, ניתן לעודד ביטוי בכל דרך מקובלת אחרת, כמו ציור, פיסול וכד´. את יכולה לדבר איתה על היום הראשון. על מה היא מקווה שיהיה , מה היתה רוצה שיהיה. על כך שתגיע לבית הספר בהסעה (אם זה נכון כמובן) אפשר להכין את הציוד גם אם אין עדיין רשימת ציוד. יש דברים שהיא בטח תזדקק להם כמו כלי כתיבה , ילקוט, קלמר וכד. אפשר לעבוד על ברכה למורה ולילדים (גם אם לא יודעים את השמות) המסר החשוב הוא שיש לתת לגיטימציה לשיחה או כל ביטוי מתאים אחר אשר יסייע לה לשחרר לחץ וחרדות. למשל כאשר בני עלה לכתה א´ בשנה שעברה,סיפרתי לו שגם אני חוששת משינויים ומקומות חדשים, (מה שנכון). שגם למבוגרים זה לא קל. את יכולה לספר על מעבר שהיה לך קשה. זה יכול להיות מעבר דירה, או עבודה או כתה כאשר היית קטנה/צעירה. וכאשר תדעי לאיזו מסגרת היא הולכת, תוכלי להשלים את הפרטים החסרים, כמו שם המורה, ושם בית הספר והיכן בדיוק הוא נמצא. מקווה כי נתתי כיוון ואני מקווה כי תקבלי רעיונות נוספים כאן

 

[דורי 7]

שיריתה קבלת את המסר ששלחתי לך?

 

[SHIRITA13]

כן דורי, קיבלתי ותודהלך.

אבל אנחנו עדיין לא קיבלנו תשובה. אולי זה באמת סימן טוב.

 

[Diana M]

גליה, לדעתי את צודקת מאוד

חשוב מאוד שתהייה תוכנית מעבר מסודרת לקראת חטיבת הביניים. תוכנית הכנה אשר תסייע לילדים להסתגל למעבר. בזמנו כאשר עבדתי כיועצת בבית ספר יסודי, בניתי תוכנית מעבר לכתות ו´, "לקראת החטיבה" ועבדתי איתם לאורך כל השנה בנושא. התוכנית כללה אספקטים ריגשיים, חברתיים ומעשיים. אני יכולה לומר ללא צל של ספק כי עיבוד הנושא והכנת הילדים , סייע להם מאוד להפחית חששות ולהיות מוכנים יותר למה שמצפה להם. התוכנית כללה גם ביקורים בחטיבה ומפגש עם היועצת והמנהל. (תוכנית דומה, הפעלנו גם לגבי קליטת כתות א´) אני מאוד מקווה שגם אצלכם ישנה הערכות בנושא . ובענין המכתב, אין לי מילים. אני ממש לא מבינה כיצד ניתן שלא להשיב על מכתב שהורה מפנה. מה באמת בכוונתך לעשות?

 

[אסנת ברזילי]

שינויים אתל ילדים ליקויי למידה/תקש

רציתי להוסיף,מספר מילים למה שנאמר ע"י כולם לילדים עם ליקויי למידה או ליקויים בספקטרום של בעיות תקשורת אכן יש קושי אבל יש צורות לתרגל על מנת לצמצם את התופעה 1) בדרך כלל ילדים אלו אם עובדים איתם ביום יום במיוחד בשנים הראשונות עם תבניות של סדר יום ומקפידים מספר דקות לפני השלב הבא לעשות תזכורת מילולית ( מורה או הורה או סייעת)מה בשלב הבא יתקיים ומפעילים זאת בצורה עיקבית וכאשר יש שינוי מודיעים זאת לילד באותה נימה כפי שעשינו לסדר יום קבוע - === מאד מגמיש את התנהגותם - ומוריד את החששות מהשינוי ההגיון שעומד מאחורי זה - הרי הילד יודע שמודיעים לו מה הולך להיות כמה זמן נשאר עד... ואז הסטרס שנוצר משינוי לשלב הבא יורד כאשר הילד מתבגר יש להפחית את ההתראות ורק כאשר יש שינוי יש להודיע והילד מקבל בטבעיות - והרי גם לילדים האחרים מודיעים מספר דקות - למשל המורה הזאת איננה אז יש שיעור כזה או אחר.... מביא את הילד לתפקוד נורמטיבי! 2) לילדים בוגרים מאד עוזר שהם מסכמים לעצמם מה היה במהלך היום אפילו לקנות לוח שנה גדול מספיק שבו ניתן לרשום מה יהיה שהילד ירשום את הפעילויות שלו יקשקש דברים שהיה רוצה בימים מסוימים - למשל ללכת לסרט עם אבא או אמא ולנסות לכבד זאת ולבצע עימו!!!! כאשר ניתן להגמיש בשלבים ליתור מצב שלא מסתדר להורה ואז הולך לרשום באותו לוח יש לי סידורים - אבל לדאוג שבתאריך סמוך ירשם עימו מועד אחר לבילוי!!! וכך שוב שוברים את הפחד מהשינויים להביא בצורה פרגמטית את הילד להבנה שהחיים הם דינמיים ובלתי צפויים הם הכל מאשר צפויים כאשר בני היה צעיר בכוונה הייתי מפסיקה לו סרט וידאו ומציעה ללכת לקנות יחד ספר - או לגן שעשועים או סתם לשבת לאכול עוגה לרגע - וכך היה רואה שהשד לא נורא שאפשר להכניס שינויים ולא קורה כלום! זה נושא מאד חשוב ותודה שהעלתם אותו!!!

 

[אסנת ברזילי]

שינויים

הכנות הן טובות - וניתן לקרוא ספר ילדים עם מצבים דומים - ולשוחח עם הילד איך הוא היה מגיב ומה הוא היה מרגיש במקום גיבור הספר יש ספרים בנושאים אלו ולא משנה אם ממש עומד באותו התנסות מה שחשוב זה היכולת של הילד לפרק לגורמים את הנקודות איתן הדמות מתמודדת ולמה גורם לה לחשוש האם הילד ( שלנו ) יכול להציע לאותו גיבור איך לשנות את התגובה איך להתייחס ושוב כפי שציינתי בקטע הקודם אין כמו חיי יום יום שהם בלתי צפויים עם אכזבות קטנות או דברים בלתי מוכרים אפשר לבנות את המצבים בקטן וכך להכשיל את הילד לקבל שינויים

 

[Diana M]

מאוד מקבלת את הגישה שלך אסנת

 

[m_katzmann]

הבעיה היא רק שזו לא בעיה טכנית

היי אסנת, הבעיה היא לא בעיה טכנית של סידור מסויים שיביא לשינוי בהתנהגות מסויימת. יש לילד סיבה שהוא בחר לחשוש משינויים ולא להתמודד איתם, לפחות לא בקצב שהם נוחתים עליו. ולכן אני קצת חוששת שתרגול יביא אולי תוצאה זמנית חיובית אך לאורך זמן היא אפילו יותר הורסת מאשר בונה, כי היא לא מרשה מרחב מספיק רחב ליצירתיות שבנו ומקבעת אותנו בהתעסקות בפרטי פרטים. היא גם ממסדת את ההתנהגות הזאת ולא נותנת לילד את האפשרות לפרוץ אותה. לכן חשוב להתמודד עם הגורם להתנהגות זאת, להבין למה הילד הזה בחר לפחד מכל שינוי. ממתי זה כך? מה קדם לכך? ילד שפוחד משינויים הוא ילד שמרגיש מותקף, ילד שמרגיש במלכוד, ילד פסימי. צריך לעבוד על הרגש שגרם להתכת הדפוס הזה בילד ולנטרל את הרגש השלילי שנצבר בארוע מסויים זה, כדי שניתן יהיה לשנות את אותו הדפוס. וזה אפשרי. מאיה