הכנסת אישה הביתה

[פייה 3]

הכנסת אישה הביתה

שלום. עד כה הייתי משתתפת דוממת בפורום הרגיש והנהדר שלכם. אמי חולת אלצהיימר ואבי חולה פרקינסון. עד עכשיו די תפקדו (עם עזרה שלנו, הילדים). לאחרונה הייתה התדרדרות במצבה של אמא וגם אבא אושפז לאחר נפילה. ראינו שחייבים לעבור שלב - להכניס עובדת הבייתה. פניתי לביטוח הלאומי, וכבר הייתה אחות - חוויה קשה מאוד בשביל שניהם וגם בשבילי. בינתיים עשינו סבב של שהייה איתם, ולפני כמה ימים הכנסנו אישה הביתה, זמנית עד שנקבל (אני מאוד מקווה) אישור להעסקת עובד זר. אני מגיעה כל יום, מרגיעה, מגדירה ציפיות, אבל זה כל כך קשה. בכל יום כשאני עוזבת - הדמעות זולגות באוטו בדרך הבייתה. למרות כל השיחות וההרגעות - הם כל כך מבויישים, כועסים, ואף מיואשים - נראה לי. אולי זה ישתפר, אבל בינתיים קשה, קשה. לקראת הכנסת העובדת הקבועה - יש למישהו עצות כלשהן, או טיפים? תודה.

 

[אירילה]

ברוכה הבאה לפורום פייה ../images/Emo140.gif

אחד ממעלות הפורום הוא שאינך חייב להזדהות וכן לשחרר לחצים ,לשאול ולעזור לאחרים מניסיונך, לכן טוב עשית שיצאת ממצב הדימום למצב התנע ומכאן נשמח לראותך משתתפת פעילה. אצלינו עוד לא הגענו עם חמי החולה למצב של סיעוד (ב"ה אני מקווה שהוא לא יזדקק -אבל בפנים אנחנו יודעים שזה יגיע בעתיד). אין ספק שבמצב הנתון כשאבא חולה פרקינסון ומתקשה כנראה פיזית בטיפול ואמא באלצהיימר ,הרי שאין מנוס מהכנסת מטפל הביתה ,אני מבין שהוריך גרים לבד ולכן השגחה חייבת כאן. הגדרת ציפיות, לא הייתי ממליץ לך ללכת בכיוון זה ,במחלת האלצהיימר הכל לא צפוי ,אם כי יודעים את כיוון המחלה ,הרי שכל יום ביומו צופן בחובו הפתעות לא צפויות והשינוי יכול לחול בכל רגע נתון ,נפילה למשל או פציעה עלולה לדרדר את מצבה ואז אם הגדרת לעצמך ציפיות ,תצאי מאוכזבת לשווא. יש לוודא רק שהמטפלת שתגיע תהיה אכן סובלנית ורגועה והחשוב ביותר אנושית ,אני יודע שקשה למצא כאלה ,אבל בכל זאת עדיין יש ,וכאן אולי המקום לספר כי אימי כיום בת 89 ,ורק לפני כחצי שנה הסכימה להכניס אליה הביתה מטפלת זרה,עשינו זאת משום גילה ומשום שחייתה לבדה מאז מות אבי ,עם המטפלת כנראה שצריך גם הרבה מזל טוב והאידיליה ביניהם פורחת ,היא קוראת לאימי "אמא" ,אבל שוב המצב לא דומה לטיפול בחולה אלצהיימר ,אולם בכל זאת אופי המטפל קובע הרבה בשקט אצל החולה. לנוחיותך ישנו קישור בקישורי הפורום של ייעוץ ומוסדות לתשושי נפש ,ממליץ לך להיכנס ולהתקשר לאחד ממשרדי הייעוץ,שדרך אגב ממולצים על ידי העמותה. שיהי לכם רק טוב ושבת שלום קרירה עד כמה שניתן

גרשון

 

[ענתי44]

שלום לפייה 3../images/Emo39.gif

ברוכה הבאה לפורום. כמוך גם אני בהתחלה רק קראתי. למדתי מידע על המחלה וראיתי שאני לא לבד כי יש עוד אנשים שחווים את אותם דברים כמוני ומבינים אותי יותר טוב מחברים שלא מתמודדים עם בן משפחה חולה. כאן מצאתי אוזן קשבת ומעיין בלתי נדלה של כוח ואנרגיה חיובית שעוזרים לי להמשיך ולטפל באותם רגעים שחורים וקשים. את בחרת בכינויי מעניין ואופטימי, אבל, את נוכחת כל ביקור שהחיים שלא כמו בעולם האגדות והפנטזיות, הם קשים וכואבים. ולדאווני אי אפשר ברגע האחרון לגייס פיה שבעזרת שרביט הפלא לגרום להורים להבריא. בטח שקשה לך. קושי כפול. כי מדובר בשני הוריך. ולא פלא שאת בוכה, וטוב שכך. זה לא שלא הייתי בכיינית לפני שאמא חלתה (לקחתי פעם את אחייני לסרט מצוייר ונחשי מי בכתה הכי חזק כשאמא של במבי מתה?!) אבל מאז המחלה אני יכולה לספק מי דמעות ליישוב קטן. הבכי משחרר. זה קורע לב לראות את ההורה שלך שאתה אוהב ומעריץ הופך לשבר כלי ודועך לאיטו ואתה חסר אונים. כשתגיעי הביתה תחבקי חזק את המשפחה שלך ותאגרי כוח. עשיתם טוב שהבאתם עובדת זרה. אני ראיתי עובדות זרות רבות בבית החולים כשאמא היתה מאושפזת הרבה זמן ורובן נהדרות. והיו גם מקרים שהקירבה היתה ממש מרגשת. כך שצריך סבלנות. זה לא קל לאף אחד. לא להוריך שלא מספיק שעולמם התהפך עליהם ופתאום אדם זר חודר לביתם. לשיא הפרטיות שלהם. לא קל לכם המשפחה שדואגים וגם לא לעובדת שמתנתקת ממשפחתה ומגיעה לארץ זרה ולאנשים זרים ולעבודה, שאני על תקן עובדת פיליפינית, מעידה פשוט קשה ושוחקת. אז צריך סבלנות של ברזל, כמו שאמא היתה תמיד אומרת. כמו שגרשון הציע, לא להגדיר ציפיות, כי כגודל הציפיות כן גודל האכזבות. לתת לזמן לעשות את שלו ולשני הצדדים להתקרב ולהתרגל ולהיות שם בשבילם עם הרבה אהבה. שיהיה לך בהצלחה ותזכרי שכל פעם שתזדקקי למלא את כוסך באנרגיה וכוח אנחנו כאו.

 

[פייה 3]

קבלנו את הניקוד המתאים!!!

תודה לכם על תשובותיכם הנבונות והרגישות, שרק היום התפניתי לקרוא. אתמול קבלנו הודעה שאישרו לנו את מירב הניקוד (15+ שעות) לאמא ו9.25 שעות לאבא. זה נהדר. רציתי להתייעץ אתכם - האם מנסיונכם כדאי להעדיף מטפלת זרה (פיליפינית) שדוברת קצת עברית או לחפש מישהי ישראלית. אמא לגמרי מבולבלת, ואתמול שאלה את אבא למה יש בבית שתי עובדות - אחת ביום ואחת בלילה. הוא אמר לה שיש כאן רק אישה אחת שגרה איתם, אבל היא לא ממש השתכנעה. האישה שנמצאת איתם עכשיו נוסעת מכאן בעוד חודש, ובכל מקרה צריך להחליפה. ביום ב' קבעתי לראיין כמה עובדות פיליפניות מומלצות במשרד שאחראי להן, ואולי תהיה כימיה עם מישהי מהן. החלטתי לא לחשוף את ההורים למספר דמויות, ולעשות את המיון בעצמי או עם אחי. מה דעתכם? חשבתי שיבלבל אותם וילחיץ אותם הצורך להחליט ולבחור. תודה, וסופשבוע רגוע. ענתי - אני נפעמת מול המסירות שאת מגלה בטיפול באימך. אני לגמרי מבינה איך נשאבים לכך ולא יכולים להרפות, אך מרשה לעצמי לשאול (ותאמרי לי אם עברתי את הגבול) - האם לא צריך להיעזר במטפלת נוספת, שזהו עיסוקה.

 

[ענתי44]

פיליפינית? ישראלית? - מסורה!

שלום לפייה. ראשית מצויין שקיבלת את הדירוג המלא האפשרי. עשית בשכל שהחלטת לראיין בלי הורייך את המועמדות. העובדת שהכי תרשים אותך, ואשר תרגישי שהיא בעלת היכולות הטובות ביותר לטפל בהורייך בלי קשר אם היא פיליפינית או ישראלית.... בהצלחה! באשר אלי, מאחר ואני חושפת עצמי לפני חברי הפורום בלי כחל וסרק, הרי ששאלותיך במקום ואינך עוברת גבול. אני משערת שזה צירוף של גורמים. הקירבה שלי לאמא היתה תמיד חריגה מהרגיל. והתחזקה לאחר מותו של אבי והבטחתי לו לפני פטירתו לשמור על אמא, העובדה שאני בת הזקונים, שאני רווקה ושכרגע אני לא עובדת. לא עצרתי את חיי בשיא פריחתם והשלחתי הכל ונשאבתי לטיפול באמא, הייתי פה לפני ובאופן טבעי לקחתי על עצמי את התפקיד. אבל מבחירה! ממודעות תוך הבנת המחיר הכבד שאני משלמת והפוגע בחיי האישיים. אני מודעת לקשיים האישיים שלי ומנסה למצוא את שביל הזהב בין מילוי הצרכים האישיים שלי וטיפול בצרכיה של אמא. וכן בתוכניות החומש תהיה גם עובדת מקצועית. היא תגיע בכל מקרה אבל כרגע חשוב לי להעניק לאמא מעצמי ולעזור לה לעבור את התקופה הקשה של התמודדות עם המחלה. אני גם מאמינה שכל מה שקורה לנו הוא בבחינת שיעור חשוב שהחיים מנסים ללמדינו על מנת לשדרג עצמינו לספרות גבוהות יותר. ואני כרגע לומדת. רבות על עצמי. אני פשוט נולדת מחדש. כל כך הרבה תמורות אני עוברת בעיקבות הטיפול באמא שאני חשה כאילו מהגולם העכשווי עוד יצא פרפר יפה כנפיים שימריא אי פעם לשחקים. אני לא מזניחה את הטיפול בעצמי, הגם שצרכיה של אמא כמובן קודמים לשלי, אני ממשיכה לחפש עבודה במרץ מטפלת בבריאותי וממשיכה לחפש את הנסיך שלי. וכשהם יגיעו : הקריירה שלי והאיש שלי - אני מניחה שיהיו שינויים גם בחיי אמא. שבת שלום לך ולהוריך ולכל החברים בפורום

 

[zs1957]

פייה 3 -עובדת זרה

יש להתקשר לחברת כח אדם שמייבאת עובדים זרים כמו : מט"ב או "בבית" שימצאו לך עובדת זרה לטיפול בהורייך. החברה מפגישה אותך עם מטפלות ואת בוחרת מי שנראה לך. החברה תצייד אותך באישורים המתאימים ועם האישורים את פונה למשרד הפנים למח' אשרות לעובדים זרים. מוציאה את הויזה לעובדת הזרה.כמו כן עליך לשלם עבורה ביטוח רפואי בחב' ביטוח הכולל טיפול רפואי + אישפוז + ניתוחים. יש לשלם דמי ביטוח לאומי ע"ש העובד במקרה של פציעות, חבלות בתוך הבית.

 

[ronnyw]

כמה טיפים מנסיוני

שלום פייה 3. הייתי במצבך לפני כשנתיים, וברצוני לתת לך כמה מהחוויות שלי: א. בחרי את או אחותך - לא ההורים !! - את העובד או העובדת. אתם המעסיקים, אתם קובעים מה עליהם לעשות ומה לא. אתם מגדירים את ימי החופשה והתנאים. ההורים כבר אינם שוקלים בהגיון, וגם לא יודעים למה הם זקוקים. (דוגמא: אמא שלי טוענת שהיא לא צריכה בישול, כי "מה זה בעיה לעשות ארוחה לשניים"? האמת שהיא כבר מזמן לא מסוגלת להכין תה. או : היא לא מוכנה שמישהו יגע לה בכביסה... היא רק לא מודעת לכך שהיא לא כיבסה כבר כמה שנים. וכו') את מוזמנת לנווט הצגה, כאילו הם עוזרים לך להחליט. זה לא קל. מה גם שלעיתים, כשמדובר בזקנים, האחד ידחה כל מה שהשני יאשר ולהפך. בדיוק כמו בני שלוש. ב. הכנסת עובד/ת זר/ה היא טראומטית נורא להורים. נורא !! מישהו זר שנכנס לעיניניהם, מסתובב בבית, מבשל לא בדיוק כמו שהם רגילים, מדבר בשפה לא תמיד מובנת, צורך חשמל ואוכל (לצערי קמצנות חולנית הינה תכונה שמאפיינת זקנים רבים) אומר להם מה לעשות, איזה תרופות לקחת וכו' וכו'. זה נורא נורא קשה להם, והם נלחמים בכל דרך: יאשימו את העובד בכל מיני האשמות (החל מחוסר יושר, אי שמירת כשרות, פיתוי בן הזוג וכו' - דברים שלא העלת על דעתך). סמכי על האינטואיציה שלך בלבד. ג. היזהרי נורא נורא מסתירות בהוראות לעובד. דוגמא: חברים שלנו הורו לעובדת הזרה לא לתת מקל הליכה לאביהם הזקן המטופל, כי הניחו שהוא יכול ללכת לבד והוא רק "מתפנק". אבל הם לא נכחו ביום-יום בבית, והזקן היה דורש את המקל, מסרב ללכת בלעדיו, צורח וצועק. העובדת המסכנה, שנמצאת עם החולה ולא עם ילדיו - מעסיקיה - נקרעה בין ההוראות הסותרות. כל היחסים בין הזקן והעובדת השתבשו סביב ענין המקל... ד. בעית השפה אקוטית !! אם את מוצאת מישהו שמדבר בשפת הוריך - יתרון אדיר !! בגלל בעיות שפה והסתגלות לארץ, אני העדפתי עובדת שמבצעת את ה"נגלה השניה" שלה, ולא מישהיא שרק הגיעה ארצה. רציתי קצת עברית, שידעו מה זה קוטג', סדין, אגד וכו' (הורי יודעים רק אידיש ועברית.). חברות כח האדם משכנעות תמיד לקחת עובד חדש בארץ "ולא מקולקל". אל תאמיני להם !! יש להם אינטרס כספי (בהזדמנות אספר גם מה התובנות שלי בנושא עובדי סיוע זרים, ואיך הדענו לכמות הבלתי חוקיים הגדולה הזו) אם את רוצה - אשמח לתת עוד ועוד טיפים. התהליך קשה וכדאי לדעת למה לצפות. אבל - שבועיים אחרי הגעת העובד/ת - לא תביני איך אפשר היה אחרת...