trigotrigo
New member
הכנסת תחבר חוקה, העליון יבטל חוקים
(יום חמישי, 22 ביוני 2006, 6:50 מאת: יובל יועז, הארץ) הממשלה מקדמת את הצעת חוק יסוד: החקיקה, שתקבע את עליונותם של חוקי היסוד ומסדירה את דרכי חקיקתם עוד בכתבה: רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הממשלה תקדם הצעת חוק יסוד שתסדיר את הליכי חקיקתם של חוקי היסוד והחוקה על-ידי הכנסת, ותעניק לבית המשפט העליון, לראשונה, סמכות מפורשת לבטל חוקים. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפיצה אתמול טיוטת הצעה של חוק יסוד: החקיקה, שממנו עולה כי חוקי היסוד יתקבלו בכנסת בארבע קריאות, ולקריאה הרביעית יהיה דרוש רוב של 70 חברי כנסת. כן יקבע שבית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, יהיה הערכאה השיפוטית היחידה המוסמכת לפסול חוקים. ל"הארץ" נודע כי שר המשפטים חיים רמון פועל לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה בתאום עם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ובגיבויו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. רמון וברק אף שוחחו בעניין זה בפגישתם שלשום בלשכתו של ברק. משרד המשפטים ביקש לקבל הערות על תזכיר החוק בתוך כשלושה שבועות, עד 11 ביולי. רמון מבקש להביא את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה מיד לאחר מכן, במטרה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ב-23 ביולי. חוק יסוד: החקיקה, אם יתקבל, יעניק לכנסת במפורש את סמכויותיה של "האסיפה המכוננת" שפעלה בישראל עם קום המדינה והסמיכה עצמה מאוחר יותר ככנסת. ההצעה קובעת את עליונותם של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים: היא קובעת כי חוק יסוד לא יבוטל ולא ישונה אלא בחוק יסוד, וכן שחוק רגיל או תקנות אינם יכולים לפגוע או לסתור הוראות של חוקי יסוד. בנוסף מסדיר חוק יסוד: החקיקה את דרכי חקיקתם של חוקי יסוד ושל חוקה עתידית. לפי החוק, חוקי יסוד יתקבלו בארבע קריאות, והקריאה הרביעית תיערך רק בחלוף חצי שנה לפחות ממועד ההצבעה בקריאה השלישית. זאת כדי לאפשר דיון ציבורי בחוק או בשינוי. הצעה לחקיקת או לתיקון חוק יסוד תצטרך לקבל רוב של 61 ח"כים בשלוש הקריאות הראשונות, ורוב של 70 ח"כים בקריאה הרביעית. ואולם, ההצעה קובעת כי אחרי קבלת חוק יסוד: החקיקה תחל "תקופת מעבר", שבמהלכה ניתן יהיה להביא חוקי יסוד להצבעה בקריאה רביעית בתוך פרק זמן קצר יותר משישה חודשים ממועד הקריאה השלישית, וניתן יהיה להסתפק במסגרתה ברוב של 61 ח"כים. החוק איננו קובע מועד לסיום תקופת המעבר, ולפיו תצטרך הכנסת להתכנס ביוזמתה ולהחליט על סיומה. כיום רק חלק מסעיפי החוקים שחוקקו כחוקי יסוד דורשים רוב מיוחד כדי לשנותם או לבטלם. רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים אבל החידוש המשמעותי ביותר נעוץ בהענקת הסמכות המפורשת לבית המשפט העליון לבטל חוקים הסותרים חוקי יסוד, ואף לבטל חוקי יסוד במקרה של פגם בהליכי חקיקתם. יצוין כי בית המשפט העליון רואה עצמו מוסמך לבטל חוקים גם היום - אך זה מתוקף פרשנות משפטית של שופטיו. על-פי הצעת חוק היסוד, יאומץ "מודל ריכוזי" שבו מבין כל בתי המשפט יהיה רק העליון מוסמך לבטל חוקים. אם תתעורר שאלה חוקתית באחד מבתי המשפט האחרים במסגרת הליך משפטי כלשהו, יפנה אותו בית משפט בשאלה לבית המשפט העליון. הרכב של שלושה שופטי העליון יבררו האם מתעורר ספק ממשי בדבר תוקפו של החוק, ואם אכן הכרחי לדון בביטולו. במידה שהתשובה תהיה חיובית - יועבר הנושא להרכב של תשעה משופטי העליון, שרק הוא יוסמך לקבוע שהחוק בטל. עם זאת, הוראה כזאת על ביטולו של החוק לא תהיה סוף פסוק בדיאלוג החוקתי בין הכנסת לבית המשפט העליון. על-פי חוק יסוד: החקיקה, תוכל הכנסת לשוב ולחוקק בשלוש קריאות חוק שהוכרז על ידי העליון כמבוטל, אם בכל אחת משלוש הקריאות עבר החוק ברוב של 61 ח"כים ואם לפני הכנסת הונחה החלטתו של העליון בדבר ביטול החוק. לאחר תום "תקופת המעבר" יהיה צורך ברוב של 70 ח"כים בכל שלוש הקריאות. על פי ההצעה, "התגברות" זו של הכנסת על פסיקת העליון תאפשר לחוק שבמחלוקת לעמוד בתוקף במשך חמש שנים נוספות, ואז יתבטל באופן סופי בלא אפשרות לחוקקו מחדש. "הצעת חוק היסוד מיועדת להסדיר את החקיקה בישראל", נכתב בדברי ההסבר של משרד המשפטים להצעה, "הוראותיה מתאימות להיכלל בחוקה העתידית של מדינת ישראל". ההצעה מבוססת על המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות הפרופ' יעקב נאמן. שר המשפטים, האחראי מתוקף תפקידו על קביעת מדיניות משרד המשפטים בתחום יוזמות החקיקה, הוא תומך נלהב של היוזמה. "מדובר בנושא חשוב מאוד", אמר אמש רמון ל"הארץ" על ייחוד הסמכות לביטול חוקים לעליון בלבד, "שצריך להסדיר אותו בחוק יסוד כדי שלא ייווצר מצב שחוק של הכנסת נפסל על ידי בית משפט שלום אלא רק העליון, והסמכות נתונה לעליון לא באמצעות פרשנות כלשהי אלא בדרך מוסדרת".
(יום חמישי, 22 ביוני 2006, 6:50 מאת: יובל יועז, הארץ) הממשלה מקדמת את הצעת חוק יסוד: החקיקה, שתקבע את עליונותם של חוקי היסוד ומסדירה את דרכי חקיקתם עוד בכתבה: רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הממשלה תקדם הצעת חוק יסוד שתסדיר את הליכי חקיקתם של חוקי היסוד והחוקה על-ידי הכנסת, ותעניק לבית המשפט העליון, לראשונה, סמכות מפורשת לבטל חוקים. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפיצה אתמול טיוטת הצעה של חוק יסוד: החקיקה, שממנו עולה כי חוקי היסוד יתקבלו בכנסת בארבע קריאות, ולקריאה הרביעית יהיה דרוש רוב של 70 חברי כנסת. כן יקבע שבית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, יהיה הערכאה השיפוטית היחידה המוסמכת לפסול חוקים. ל"הארץ" נודע כי שר המשפטים חיים רמון פועל לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה בתאום עם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ובגיבויו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. רמון וברק אף שוחחו בעניין זה בפגישתם שלשום בלשכתו של ברק. משרד המשפטים ביקש לקבל הערות על תזכיר החוק בתוך כשלושה שבועות, עד 11 ביולי. רמון מבקש להביא את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה מיד לאחר מכן, במטרה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ב-23 ביולי. חוק יסוד: החקיקה, אם יתקבל, יעניק לכנסת במפורש את סמכויותיה של "האסיפה המכוננת" שפעלה בישראל עם קום המדינה והסמיכה עצמה מאוחר יותר ככנסת. ההצעה קובעת את עליונותם של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים: היא קובעת כי חוק יסוד לא יבוטל ולא ישונה אלא בחוק יסוד, וכן שחוק רגיל או תקנות אינם יכולים לפגוע או לסתור הוראות של חוקי יסוד. בנוסף מסדיר חוק יסוד: החקיקה את דרכי חקיקתם של חוקי יסוד ושל חוקה עתידית. לפי החוק, חוקי יסוד יתקבלו בארבע קריאות, והקריאה הרביעית תיערך רק בחלוף חצי שנה לפחות ממועד ההצבעה בקריאה השלישית. זאת כדי לאפשר דיון ציבורי בחוק או בשינוי. הצעה לחקיקת או לתיקון חוק יסוד תצטרך לקבל רוב של 61 ח"כים בשלוש הקריאות הראשונות, ורוב של 70 ח"כים בקריאה הרביעית. ואולם, ההצעה קובעת כי אחרי קבלת חוק יסוד: החקיקה תחל "תקופת מעבר", שבמהלכה ניתן יהיה להביא חוקי יסוד להצבעה בקריאה רביעית בתוך פרק זמן קצר יותר משישה חודשים ממועד הקריאה השלישית, וניתן יהיה להסתפק במסגרתה ברוב של 61 ח"כים. החוק איננו קובע מועד לסיום תקופת המעבר, ולפיו תצטרך הכנסת להתכנס ביוזמתה ולהחליט על סיומה. כיום רק חלק מסעיפי החוקים שחוקקו כחוקי יסוד דורשים רוב מיוחד כדי לשנותם או לבטלם. רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים אבל החידוש המשמעותי ביותר נעוץ בהענקת הסמכות המפורשת לבית המשפט העליון לבטל חוקים הסותרים חוקי יסוד, ואף לבטל חוקי יסוד במקרה של פגם בהליכי חקיקתם. יצוין כי בית המשפט העליון רואה עצמו מוסמך לבטל חוקים גם היום - אך זה מתוקף פרשנות משפטית של שופטיו. על-פי הצעת חוק היסוד, יאומץ "מודל ריכוזי" שבו מבין כל בתי המשפט יהיה רק העליון מוסמך לבטל חוקים. אם תתעורר שאלה חוקתית באחד מבתי המשפט האחרים במסגרת הליך משפטי כלשהו, יפנה אותו בית משפט בשאלה לבית המשפט העליון. הרכב של שלושה שופטי העליון יבררו האם מתעורר ספק ממשי בדבר תוקפו של החוק, ואם אכן הכרחי לדון בביטולו. במידה שהתשובה תהיה חיובית - יועבר הנושא להרכב של תשעה משופטי העליון, שרק הוא יוסמך לקבוע שהחוק בטל. עם זאת, הוראה כזאת על ביטולו של החוק לא תהיה סוף פסוק בדיאלוג החוקתי בין הכנסת לבית המשפט העליון. על-פי חוק יסוד: החקיקה, תוכל הכנסת לשוב ולחוקק בשלוש קריאות חוק שהוכרז על ידי העליון כמבוטל, אם בכל אחת משלוש הקריאות עבר החוק ברוב של 61 ח"כים ואם לפני הכנסת הונחה החלטתו של העליון בדבר ביטול החוק. לאחר תום "תקופת המעבר" יהיה צורך ברוב של 70 ח"כים בכל שלוש הקריאות. על פי ההצעה, "התגברות" זו של הכנסת על פסיקת העליון תאפשר לחוק שבמחלוקת לעמוד בתוקף במשך חמש שנים נוספות, ואז יתבטל באופן סופי בלא אפשרות לחוקקו מחדש. "הצעת חוק היסוד מיועדת להסדיר את החקיקה בישראל", נכתב בדברי ההסבר של משרד המשפטים להצעה, "הוראותיה מתאימות להיכלל בחוקה העתידית של מדינת ישראל". ההצעה מבוססת על המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות הפרופ' יעקב נאמן. שר המשפטים, האחראי מתוקף תפקידו על קביעת מדיניות משרד המשפטים בתחום יוזמות החקיקה, הוא תומך נלהב של היוזמה. "מדובר בנושא חשוב מאוד", אמר אמש רמון ל"הארץ" על ייחוד הסמכות לביטול חוקים לעליון בלבד, "שצריך להסדיר אותו בחוק יסוד כדי שלא ייווצר מצב שחוק של הכנסת נפסל על ידי בית משפט שלום אלא רק העליון, והסמכות נתונה לעליון לא באמצעות פרשנות כלשהי אלא בדרך מוסדרת".