הכנת ילד בכור ללידת אח

[דוליאן]

הכנת ילד בכור ללידת אח

עינת שלום, אני אמא לילד בן שנתיים ואני בחודש שישי להריון. רציתי לדעת אם יש לך המלצות איך להכין את הילד שלי לבואו של התינוק החדש. כרגע אנחנו מתייחסים לתינוק בבטן, אבל בלי דיבור על יציאתו כי יש עוד הרבה זמן. אבל הייתי שמחה לקבל הכוונה להמשך. בנוסף כשבני נולד הכנסתי אותו לשגרה די מהשבועות הראשונים ואני מאוד מבולבלת איך לצרף ילד נוסף לשגרת הערב אני פשוט לא מצליחה לראות איך זה קורה. אפרט מעט.. אנחנו אוכלים ארוחת ערב ובדרך כלל בעלי מקלח את הילד, הוא נהנה ומשחק זמן מה באמבטיה ואז אני משכיבה אותו כשלפעמים אני נשארת לידו עד שהוא נרדם ולפעמים יוצאת מהחדר והוא נרדם בכוחות עצמו או שהוא משחק עם עצמו בחדר עד שנרדם. אני רוצה לציין שאנחנו גרים בבית של שני חדרים כך ששני הילדים יהיו איתנו בחדר כל אחד במיטה שלו. אשמח להכוונה. הרבה תודה אורית

 

[עינת גבע]

חשבי טוב יהיה טוב.

שלום רב אורית, את כאדם מבוגר וכאם לא מצליחה לדמיין בעיני רוחך איך יהיה עם בואו של ילד חדש למשפחה. עד רבא בנך בן השנתיים. בנך הפעוט צעיר מידי להכנות. אין לו יכולת שכלית מופשטת ויכולת רגשית להתכונן לקראת האירוע. אכן, המשפחה שלכם עומדת לעבור עוד שלב בהתפתחותה. בואו של ילד שני מייצר תנועה בבית, בשלב הראשון מופר האיזון הקיים. בהדרגה נדרשים כל בני המשפחה להתאים עצמם ולהסתגל למציאות החדשה. אני חושבת שלעת עתה חשוב שתכיני את עצמך. אני מבינה שלצד שמחה ואושר מלווים את ההיריון חששות ודאגות. אני מציעה לך לבנות בעיני רוחך את הפנטזיה שלך. איך היית רוצה שיראו הימים והערבים שלכם? נסי לחשוב האם הפנטזיה מציאותית? נסי לדמיין תמונת עולם מציאותית וחיובית. תני לחששות להציף אותך, זהי אותם, קבלי אותם, תתיידדי איתם, ספרי להם איך את מתכוונת לעקוף אותם. ספרי להם שיהיה טוב. ולמה את חושבת שיהיה טוב? הדגישי בעיני רוחך את היתרונות לבואו של עוד ילד. בברכת מחשבות טובות, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[מבלגרת]

לא לדבר על זה יותר מידי

ולזרוק מידי פעם הערות על מה שהולך לקרות ועל השינויים שיהיו. הכי חשוב מבחינתי- זה אח"כ, לתת לילד לגעת בתינוק ולעזור לך ועוד יותר מזה פשוט להתחלק ביניכם. כל הורה עם ילד אחד ומתחלפים. אצלנו בעלי נשאר שבועיים והיה עם הגדולה וזה היה מאוד נחוץ מכיוון שבכלל לא הצלחתי לקום מהמיטה ולכן לא הייתה לי אפשרות כל כך להכין לה אוכל, לקלח אותה ולשחק איתה. לאט לאט התאוששתי וכל פעם ישבתי איתה קצת יותר זמן. בהנקות למשל דיברתי איתה וקראתי לה ספרים. אל תחשבי שלא יהיה שינוי אבל אני יכולה להגיד לך שעם התנהגות נכונה (_מבחינתכם) התהליך יהיה יותר קל וכמעט לא מורגש. לבת שלי היה יותר קשר בחודש הראשון להתרגל לכך שהיא לא איתי. לגבי התינוקת היא לא לקחה את זה קשה ואפילו התלהבה. נתתי לה לעזור במקלחת או בהחתלה מידי פעם, ללטף (תשתדלי לא להגיד כל הזמן אל תגע! תזהר! וכו' אלא פשוט להסביר בנועם ולהראות מה כן מותר לעשות. אנחנו נלחצים אבל הם לא יודעים איך להתנהג ולכן זה לא שהם עושים דווקא. פשוט צריך להראות להם איך לגעת). לבקש מאנשים שיביאו מתנה לגדול (למשפחה) ולהכין מתנות קטנות מראש לבכור, אם הוא ראה שהביאו מתנה רק לתינוק. להגיד לו כל הזמן כמה הוא גדול וחכם וכמה אתם גאים בו על כך והוא עוזר לכם נפלא ושאח שלו או אחותו אוהבים אותו. וכשהתינוק יחייך אז להגיד לו שהוא מחייך אליו.. בקיצור, גם אם לא פנויים פיזית כל שניה, להשתדל להיות בשבילו לפחות בהתחלה בכדי להקל עליו את המעבר וגם כל השמן לשבח אותו ולחבק אותו. סליחה על הבלאגן, פשוט אני קצרה בזמן וניסיתי לדחוס כמה שיותר.. מקווה שהובנתי.