הנדלניסט מהבקעה
New member
הכפר הארמני ב"שייח בוריק" ליד קיבוץ עין כרמל-פיסת היסטוריה.
בעקבות פעילות שלי בגנזך הלאומי בירושלים, נגלו לעיני עשרות מסמכים שכללו בקשות של ארמנים נוצרים לחכירת קרקעות חקלאיות באיזור עתלית ממשרד החקלאות בתחילת שנות ה- 50, הסתקרנתי מהנדון והתחלתי בחיפוש , להלן התוצאות :
שייח בוריק :
על רכס הכורכר הנושק לכביש החוף ניצב עד היום מבנה עתיק המוקדש לצדיק עלום בשם "שייח בוריךּ". אין זה מבנה קבר אלה "מקאם" [כלומר - מבנה זכרון] שם המקום מופיע במפות כבר מהמאה ה-19.
הקמת הכפר :
בעקבות רצח העם הארמני בזמן מלחמת העולם הראשונה, נמלטו פליטים ארמנים ללבנון, סוריה וארץ-ישראל. בשנת 1926 השתקעו על רכס הכורכר בשייח בוריק כמה משפחות ארמניות שמקורן באזור אדנה שבדרום מזרח טורקיה. כאן הקימו את בתיהם ועסקו בחקלאות כאריסים על אדמתו של אנטון חמודה - ערבי נוצרי מחיפה תמורת מחצית מיבולם.
בשיאו מנה הכפר 30 משפחות - כמאה וחמישים נפש.
בשנת 1939 הוקמה על הקרקע מערבית לכפר, קיבוץ המעפילים שבשנת 1947 שינה שמו לנוה-ים. היחסים עם חברי הקיבוץ היו טובים ואף הונח קו מים מן הקיבוץ אל הכפר.
במלחמת העצמאות בשנת 1948, נמלט בעל הקרקעות אנטון חמודה מחיפה ללבנון ומאות הדונמים שבבעלותו עברו לבעלות מדינת ישראל עפ"י חוק נכסי נפקדים.
הארמנים שעבדו במשך שנות דור את הקרקעות, נותרו חסרי זכויות בקרקע. הקיבוצים בסביבה קיבלו את אדמות חמודה ואדמות הכפרים האחרים.
ועד הקהילה הארמנית פנה במכתב מיום 14 באוקטובר 1948 למשרד היועץ לעניני מיעוטים בחיפה. בפניה עליה חתומים נשיא הקהילה זכריאן ומזכירה מנג'יקיאן, הוא מציין כי כרגע בכפר 15 משפחות המונות 95 נפש שעיבדו במשך 22 השנים האחרונות 580 דונם מתוך אלף דונם שהיו בבעלות חמודה באזור. לאחרונה הם מציינים החלו חברי קיבוץ עין הים (שהיה ליד המושבה עתלית וששנתיים אחר כך הקימו אנשיו את קיבוץ עין-כרמל) חורשים את האדמה שהיתה בחזקת הארמנים ובקרוב מאוד מתעתדים לזרוע אותה.
"אנו מבקשים שהארמנים יזכו לצדק והגינות לגבי זכויות עיבוד הקרקע" - הם מסיימים את מכתבם.
התעלמות ו"גרירת רגליים" של משרד החקלאות בראשות השר "קדיש לוז" [פניות אנמיות לקק"ל שהקרקעות הועברו לבעלותו "מעל גבם של הארמנים"] לא הביאו לתוצאות של ממש, רשויות המדינה פשוט התישו את תושבי הכפר.
במהלך שני העשורים הראשונים למדינה הלך הכפר שיח` בוריךּ ודעך. הכפר שהיה ללא כל מעמד מוניציפלי, לא זכה לתשתיות כביוב, חשמל, טלפון ודואר. מבנה רעוע ומט ליפול שימש ככנסיה וכומר מיפו ביקר לעיתים בימי ראשון. הילדים למדו בבית ספר בחיפה. שרותים רפואיים ניתנו במרפאת נוה-ים. מספר משפחות הגרו לארמניה, ארה"ב וקנדה.
ב-10 בדצמבר 1965 כותב תלמי במעריב על הכפר בכתבה שכותרתה "כפר ארמני עצוב". "אפילו שלט אין במקום כדי לומר מה שמו של כפר זה ומה טיבו.. דומה כי השעונים עצרו מלכת.. צעירות המגיעות בכפר לפרקן ממתינות לחתנים מיפו וחיפה שיבואו לגאול אותן... עצוב בשיח-בורייק. תושביו נראים כמשלימים עם גורל שאין להפר אותו. חיים בנמיכות, ללא תקוות, ללא יומרות, אהודים על שכניהם בשל צניעותם ויושרם."
בשנת 1981 נטשו אחרוני התושבים את הכפר לאחר שקיבלו פיצוי של 40 אלף דולר לתושב כדי שיוכלו להשתלב או להגר כפי שיחליטו.
עם עזיבתם הוכרז המקום כשמורת טבע כדי למנוע חזרה לכפר.
כתבה בשנת 2003 העיתון הארץ - https://www.haaretz.co.il/misc/1.881536
הערה חשובה.
לו תושבי הכפר היו מכירים את חוק הקרקעות העות'מאני באדמות "מירי" הם יכלו להמשיך להחזיק באדמות אלה כחוכרים בפועל בזכות עיבוד הקרקע מעל 10 שנים ברציפות [סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני]
============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
בעקבות פעילות שלי בגנזך הלאומי בירושלים, נגלו לעיני עשרות מסמכים שכללו בקשות של ארמנים נוצרים לחכירת קרקעות חקלאיות באיזור עתלית ממשרד החקלאות בתחילת שנות ה- 50, הסתקרנתי מהנדון והתחלתי בחיפוש , להלן התוצאות :
שייח בוריק :
על רכס הכורכר הנושק לכביש החוף ניצב עד היום מבנה עתיק המוקדש לצדיק עלום בשם "שייח בוריךּ". אין זה מבנה קבר אלה "מקאם" [כלומר - מבנה זכרון] שם המקום מופיע במפות כבר מהמאה ה-19.
הקמת הכפר :
בעקבות רצח העם הארמני בזמן מלחמת העולם הראשונה, נמלטו פליטים ארמנים ללבנון, סוריה וארץ-ישראל. בשנת 1926 השתקעו על רכס הכורכר בשייח בוריק כמה משפחות ארמניות שמקורן באזור אדנה שבדרום מזרח טורקיה. כאן הקימו את בתיהם ועסקו בחקלאות כאריסים על אדמתו של אנטון חמודה - ערבי נוצרי מחיפה תמורת מחצית מיבולם.
בשיאו מנה הכפר 30 משפחות - כמאה וחמישים נפש.
בשנת 1939 הוקמה על הקרקע מערבית לכפר, קיבוץ המעפילים שבשנת 1947 שינה שמו לנוה-ים. היחסים עם חברי הקיבוץ היו טובים ואף הונח קו מים מן הקיבוץ אל הכפר.
במלחמת העצמאות בשנת 1948, נמלט בעל הקרקעות אנטון חמודה מחיפה ללבנון ומאות הדונמים שבבעלותו עברו לבעלות מדינת ישראל עפ"י חוק נכסי נפקדים.
הארמנים שעבדו במשך שנות דור את הקרקעות, נותרו חסרי זכויות בקרקע. הקיבוצים בסביבה קיבלו את אדמות חמודה ואדמות הכפרים האחרים.
ועד הקהילה הארמנית פנה במכתב מיום 14 באוקטובר 1948 למשרד היועץ לעניני מיעוטים בחיפה. בפניה עליה חתומים נשיא הקהילה זכריאן ומזכירה מנג'יקיאן, הוא מציין כי כרגע בכפר 15 משפחות המונות 95 נפש שעיבדו במשך 22 השנים האחרונות 580 דונם מתוך אלף דונם שהיו בבעלות חמודה באזור. לאחרונה הם מציינים החלו חברי קיבוץ עין הים (שהיה ליד המושבה עתלית וששנתיים אחר כך הקימו אנשיו את קיבוץ עין-כרמל) חורשים את האדמה שהיתה בחזקת הארמנים ובקרוב מאוד מתעתדים לזרוע אותה.
"אנו מבקשים שהארמנים יזכו לצדק והגינות לגבי זכויות עיבוד הקרקע" - הם מסיימים את מכתבם.
התעלמות ו"גרירת רגליים" של משרד החקלאות בראשות השר "קדיש לוז" [פניות אנמיות לקק"ל שהקרקעות הועברו לבעלותו "מעל גבם של הארמנים"] לא הביאו לתוצאות של ממש, רשויות המדינה פשוט התישו את תושבי הכפר.
במהלך שני העשורים הראשונים למדינה הלך הכפר שיח` בוריךּ ודעך. הכפר שהיה ללא כל מעמד מוניציפלי, לא זכה לתשתיות כביוב, חשמל, טלפון ודואר. מבנה רעוע ומט ליפול שימש ככנסיה וכומר מיפו ביקר לעיתים בימי ראשון. הילדים למדו בבית ספר בחיפה. שרותים רפואיים ניתנו במרפאת נוה-ים. מספר משפחות הגרו לארמניה, ארה"ב וקנדה.
ב-10 בדצמבר 1965 כותב תלמי במעריב על הכפר בכתבה שכותרתה "כפר ארמני עצוב". "אפילו שלט אין במקום כדי לומר מה שמו של כפר זה ומה טיבו.. דומה כי השעונים עצרו מלכת.. צעירות המגיעות בכפר לפרקן ממתינות לחתנים מיפו וחיפה שיבואו לגאול אותן... עצוב בשיח-בורייק. תושביו נראים כמשלימים עם גורל שאין להפר אותו. חיים בנמיכות, ללא תקוות, ללא יומרות, אהודים על שכניהם בשל צניעותם ויושרם."
בשנת 1981 נטשו אחרוני התושבים את הכפר לאחר שקיבלו פיצוי של 40 אלף דולר לתושב כדי שיוכלו להשתלב או להגר כפי שיחליטו.
עם עזיבתם הוכרז המקום כשמורת טבע כדי למנוע חזרה לכפר.
כתבה בשנת 2003 העיתון הארץ - https://www.haaretz.co.il/misc/1.881536
הערה חשובה.
לו תושבי הכפר היו מכירים את חוק הקרקעות העות'מאני באדמות "מירי" הם יכלו להמשיך להחזיק באדמות אלה כחוכרים בפועל בזכות עיבוד הקרקע מעל 10 שנים ברציפות [סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני]
============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914