הכרות (סיפורו של אלכוהליסט בהכחשה)

Hope2004

New member
הכרות (סיפורו של אלכוהליסט בהכחשה)

אומרים, שהצעד הראשון לריפוי הוא הכרת הבעיהה. אז אולי אחרי שנים, זה הצעד הראשון. ההתמכרות שלי מאופיינת ביכולת שלי למשוך את עצמי מהתהומות, למשך זמן קצר, כדי לחיות ככל האדם, רק בכדי ליפול שוב, כמה ימים אחרי זה. אני בעל חברה שמצליחה לא רע. למרות הכל. אני מצליח לתפקד בחיי היום-יום. שותה בלילות ועובד בימים. מקצועית, התקדמתי יפה בשנים האחרונות. אישית, בכל הנוגע בחיים האישיים, נעצרתי לפני שנים רבות. הסיבות לשתיה שלי הן די ברורות: תסביכים מיותרים שאפשר היה לפתור בקלות, עכבות שאני לא מצליח לעבור או לשבור. האלכוהול, משמש לי כאמצעי שיכול להתגבר על הבעיות. לא ממש מסתבר...כמעט בכל שבוע, אני מוצא את עצמי מדבר עם אנשים בטלפון בלילות. לצורך זוגיות מן הסתם. בזמנים האלה אני במיטבי – חכם, שנון, ציני וחמוד. כולם נופלים ברשת שלי. למחרת, כשהאלכוהול נעלם, אני מתחרט – משנה שם משתמש, לא עונה לטלפוןנים. נבהל מכמה שהלכתי רחוק. אכזבתי וציערתי כ"כ הרבה אנשים. כאלה שחשבו שהם מצאו בדיוק את מה שהם מחפשים. אז לא, הם מצאו את הדמות המשחוררת מכל עכבות. מישהוא שמוכן ללכת איתם רחוק כ"כ...עד לאן שהם ירצו. כל פעם אני חושב שאני מספיק חזק לצאת מזה. ארבעה ימים ללא שתיה עושים את זה. ואז מגיע בקבוק וודקה והכל קורה מהתחלה.
 

ssss1973

New member
על תקווה אמיתית, תמיכה והזדהות!!!!!

היי, תרשה לי לפתוח בכך שאני מבין ומזדהה עם הדברים שאמרת, אני הייתי שם בנעלך, וחשוב לי לשתף אותך במה שקרה איתי, כי אם מישהו היה אומר לי את אותם הדברים, אולי לא הייתי צריך לעבור את כל מה שעברתי (אם כי מניסיוני אני יכול לאמר כי קרוב לוודאי שלא הייתי מקשיב). עד לפני כשנה הייתי עו"ד, במשרד מאוד מצליח,ובמשך תקופה של כמה שנים קודם, שתיתי אלכוהול רק בערבים, או בלילות. עם הזמן פיתחתי יותר ותלות תלות חברתית באלכוהול ממש כמוך ואח"כ גם תלות תפקודית. אני זוכר את התקופה הרעה הזאת בחיי, ההסתרה, ההכחשה, הבושה העצומה, חוסר היכולת לשתף, חוסר היכולת להבין למה דווקא אני בחור מוצלח שכמוני צריך לשתות כל כך הרבה, למעשה לא יכול בלי זה...הידיעה שאני שונה, אני לא כמו כולם (אם כי אני נראה בחור רגיל... והרבה מעל הרגיל). ככה במשך תקופה יום רדף יום של שתייה וכל יום הוליד חרטה על קודמו, כל יום הוליד הבטחה, שהיום זהו לא אשתה יותר, אבל נשברתי כל פעם מחדש, בקרים שלמים התעוררתי בלי ידיעה על מה שעוללתי בלילה קודם, אח"כ גם באו כדורים נגד דכאון שגם הם לא תרמו בכלל בכלל ולמעשה רק הזיקו. אבל אני שילמתי את המחיר הגדול מכולם, הקרבתי על מזבח האלכוהול, את משפחתי שרק הקמתי, את עבודתי, כספי, חיי החברה שלי הכל, כולל הכל (בלי לקבל מאומה!). אם רק הייתי יכול לעצור הכל רגע לפני, לקבל טיפול, וזה מה שאתה חייב וצריך לעשות, לקבל טיפול!!!!! לא בשביל המשפחה,החברים, הקריירה, אלא רק בשביל עצמך (אני בכלל לא ידעתי שיש טיפול, לא קיבלתי את זה שהייתי אלכוליסט בכלל) ויש טיפול (בכך אני יכול לעזור יותר). אני נקי כבר עוד מעט שנה,ואני אומר לך לחלוטין יש תקווה ויש החלמה, אבל זאת כבר בחירה שלך. ישנה אמרה ידועה בAA שבכדי לעלות על ניקיון, צריך להגיע לתחתית, אבל מניסיוני, אני יודע שלא חייבים להגיע לשם ובכלל "תחתית" זה משהו סובייקטיבי. מקווה שהועלתי ולו במאומה. המון המון הצלחה.
 

Hope2004

New member
קודם כל, תודה

אכן, עוד לא הגעתי לתחתית. אולי יש משהוא שעוצר אותי מלהגיע לשם אבל העובדות אכן מדברות בעד עצמן. המחזוריות הזו אצלי נמשכת כבר שנתיים ואין סיבה שהיא תפסיק מעצמה. עצם העובדה שאני כן מתפקד מעלה את השאלה האם אני צריך לפתור את הבעיה של האלכוהול או את הבעיות האחרות או את שתיהן... בניגוד לתקופה שאתה עברת, אני מאוד מעוניין להקשיב ולפתור את הבעיות דווקא בגלל שהעסק שפתחתי לפני שנה פורח ומשגשג ודווקא בשל העובדה שאני סוף סוף מוכן לזוז קדימה ולהקים משפחה. שוב תודה...
 
אתה ואני אוכלים מאותה הצלחת אח יקר

שטים באותה סירה גם לי זה קורה כל הזמן אני כבר ארבעה ימים בלי אלכוהול בעצם היום התחיל היום הרביעי המונולוגים עם עצמי המלחמות נפש עם הרצון לשתות מקוה שתשאב כוחות ותהיה מספיק חזק כדי שלא תצטרך להתחרט בהצלחה ושבת שלום
 

Hope2004

New member
יפה...

4 ימים זה נפלא והמון בהצלחה לך ותודה על דברי העידוד. אני לא יכול להפסיק לתהות מה גורם לנו לשתות. האם זה מתחיל בברחיה מבעיות ומסתיים בהתמכרות נטו...? לא יודע...
 
לפי דעתי הגורם העיקרי הוא הבריחה

כי "שם " אתה שוכח ולא חושב על כלום שם כל הכאב נעלם והכי טוב לך בעולם עד שהאלכוהול מיתפוגג. בהצלח גם לך
 

sorted

New member
hope הי!

מה שאתה מתאר נשמע קרוב מאד לאיך שהרגשתי לפני לא הרבה זמן - פחד מבדידות, חוסר בטחון עצמי וגם הפחד שאם תהיה סחי תגלה על עצמך דברים קשים שאין לך כח להתעסק איתם. מכירה גם את האלכוהול , חברתי, זול יחסית זמין, לפעמים אפילו אלגנטי,וחוקי מקובל. מכירה את ההתרגשות עם פתיחת הבקבוק, את ההקלה שיודעים שיש משהו לשתות בבית, איך מוזגים עוד ועוד לכוס עד שנגמר - גם שיחות טלפון קלילות בלילה כמו שאתה מתאר היו לי בלי סוף - "כן בוא ניסע בסוף שבוע לעשות באנג'י בלבנון" עד ההתפכחות של למחרת "היום אני לא שותה" - עד הערב. מוכר מאד. אבל - לפני כמה זמן כבר לא יכולתי יותר להכיל את הבושה את הקול הקטן והמבוייש שיוצא לי כשאני לא שיכוה, את הבוקר את האובדן המוחלט משל שליטה עלה שקורה לי )יש לי עבר לא מבוטל של התמכרויות -מאנשים ועד מזרקים) - התחלתי טיפול לפני כחודשיים ויש לי שתי עצות לתת לך: נשמע שאתה כבר לא ילד קטן ומרדן ורוצה לפתור את הבלגן שלך, לך לטיפול, לפעמים החשיפה וההבטחה למישהו אחר שלא תזיק לעצמך עוזרים, תמיד יש את הסיכוי שמטפל טוב יעזור לך למצוא את הריק שבגללו אתה שותה. הדבר השני הוא לנסות לברר עם עצמך מה התחושה, מה הטריגר שלך מה אתה כ"כ מפחד מלהיות אתה עצמך כשאתה צלול ואז לעבוד על זה חזק - אם אתה צריך עזרה בכל מקרה אני כאן - סורטד.
 

Hope2004

New member
כתבתי תשובה ארוכה והיא נמחקה...

נו טוב, אולי הדברים ייצאו יותר טוב עכשיו... בכל מקרה, הפסקתי לשתות לפני 10 ימים בדיוק. נרשמתי לשחיה ואני שוחה כמעט כל יום (ב 22:00 אני קם והולך, עם תחילת השעות המסוכנות...) אני יודע שכולם זורקים את המילה טיפול כתרופת פלא. לי יש דיעה קצת שונה בעניין. אין ספק שהטיפול בהחלט יכול לעזור, במיוחד בשלבים הראשונים, אבל אני מאמין שאם השינוי לא בא מבפנים, מתוך החלטה אמיתית, כלום לא ישתנה. שמעתי הרצאה על התמכרויות פעם - לפחות לגבי סיגריות, לגוף לוקח עד 72 שעות להתנקות מההתמכרות. אחרי זה, זה עניין נפשי נטו. אני מאמין שפיזית, יצאתי מזה. נפשית...כאן מתחילה המלחמה בשדים. כל משבר קטן עלול לגרום לנפילה. לגבי הטריגר, טוב, אני יודע בדיוק מה הטריגרים מכל זוית אפשרית... אומרים שהכרה בבעיה היא חלק מהפיתרון... תודה סורטד על הדברים היפים והמון בהצלחה
 

dan1555

New member
לגשת לטיפול

קראתי את דבריך ואני שמח לשמוע שאתה נקי כבר 10 ימים, אוהבים אותך. בלי לרפות את ידיך המחלה שלנו (התמכרות) זו המחלה הכי ערמומית שיש, רבים מאתנו הפסיקו לא פעם, וכמו שכתבת הבעיה היא לא הגמילה הפיזית אלא הגמילה הנפשית, חייבים לעשות את הצעדים, חייבים להתחבר לקבוצת תמיכה (ולא רק באינטרנט) בקיצור הטיפול הוא דבר חשוב ורק כך נוכל לשמור על שפיותנו. כיום ישנם מספר תכניות טיפול, אני טופלתי במרכז שמטפל בדחפים בלתי נשלטים ובהתמכרויות, ניתן לקבל באתר האיטרנט שלהם חומר נוסף לגבי התכנית. אוהבים אותך ומקווים בכל לב שתצליח. כמו"כ תוכל ליצור איתי קשר בטלפון 4837918-052
 

Hope2004

New member
תודה על נטיעת הביטחון ....

סתם שאלה...אתה לא במקרה הבעלים של התוכנית.... חשבתי כך.... "באתר האיטרנט שלהם" ... רציתי לכתוב משהוא יותר רגוע...לא יצא
 

Hope2004

New member
ועכשיו....אחרי שעות מספר...

אחרי שנרגעתי... אני מריח כאן שיווק... מריח ניצול החולשה... ניצול כמעט ציני... פנו אלי אנשים טובים באמת לא "לתוכניות"...רק לצורך כתף אוהבת... אוזן קשבת....מתוך אהבהת האדם נטו הם לא ניסו למכור לי תוכניות רק הביעו סימפטיה ורגש ועל זה תודה (ומי שפנה יודע...)
 

sorted

New member
hope

איזה מזל יש לך, שיש מי שמציע כתף או אוזן וסמפטיה, אם זה ככה אז כנראה שיש מי שאוהב אותך ורוצה לעזור לך , כנראה שהמצב יכול להשתפר, אז למה אתה כל-כך כועס וחשדני? - אתה לא כזה חלש שלא תוכל לבחור במי להעזר ומי לא מתאים. ניצול? לא יודעת..., ניסית להכנס לאתר שלהם ולראות מה הם מציעים?, כעס , פחד וחשדנות הם כלים טובים שיש לנו כדי להגן על עצמנו מפגיעה אבל לפעמים זה גם תוקע, חוסם אפשרויות. מצד שני אולי נפגעת בעבר ממישהו שהציע עזרה מקצועית ואז זה כבר עניין אחר - קשה לחדש את האמון באנשים שגורמים לך להתרכך ואז פוגעים בנק' החשופה. כמה טוב שיש לך אלטרנטיבה.
 

ssss1973

New member
היי!

קודם כל, רציתי לשאול מה שלומך? ואיך עוברת עלייך התקופה הזאת? אתה בטח עובר תקופה לא קלה (בלשון המעטה) - תקפיד לאכול הרבה דברים מתוקים זה עוזר. אני מאוד משתדל (ואיתך קצת חטאתי בכך) לספר דברים על עצמי ולא להתיימר להבין מה עובר עלייך, אבל מצד שני היה קשה להסתיר את הסמפטיה והאמפתיה שחשתי כלפי מה שעברת. טיפ קטן ואחרון, אחרי שקראתי את כל התוכניות שהציעו לך וכו' ואת התרעומת שלך, המובנת מאליה, מה שחשוב כרגע זה להתמקד בעצמך ובעיקר לשתף!!!!!! לספר ולחלוק דברים, תכתוב בפורום, תכתוב לי, תשתף חברים, אם תלך לAA ,תוכל לשתף גם שם במה שעובר עלייך, ואני מניח שאתה עובר תקופה לא קלה ובעיקר מבולבלת (שוב אני מנסה לקחת שליטה על התחושות שלך, אבל זה מה שאני עברתי). בהצלחה מחזיק לך אצבעות.
 

Hope2004

New member
תודה ועדכון...

אז ככה... מזמן לא הרגשתי שאני כ"כ מתחזק מיום ליום... אני עדיין שוחה כמעט כל יום, נהנה מתחושת החופש (חוסר תלות) במשקה. כל פעם כשבא לי לשתות אני עולה על מונית ושוחה...הקטע הפיזי נשבר. שבועיים עברו, אני קם מוקדם כל בוקר, יושב במרפסת ונהנה. נרשמתי השבוע לאתר הכרויות ולשם שינוי רשמתי דברים נכונים על עצמי ועל מה אני מחפש... כנראה שלא התחלנו מאותה הנקודה וממש לא קשה לי להפסיק לשתות. אני מודע לעובדה שיכולה לבוא נפילה, איזה לילה של שתיה, אבל לא מתרגש מזה. אני יודע את הכיוון שאני הולך אליו לחיים...:)
 

butterfiy

New member
../images/Emo48.gif הרגשה יומיומית ../images/Emo48.gif

אתה קם בסתם יום של חופש מרגיז, ולא יודע איפה לשים את עצמך, מי אתה, ולאן אתה שייך. ואז אתה קולט שאתה זאב בודד ואפילו אתה לא מכיר את עצמך, ואתה לבד, כל כך לבד שזה כואב, כואב כמו הכאבים בחזה שמופיעים מידי יום למעלה מחודשיים, ואתה לא טורח לבקר אצל רופא, לא איכפת לך מעצמך, אז למה שלאחרים יהיה איכפת ממך. ואתה שוב מרחם על עצמך, ושונא את עצמך ואת כל העולם, אבל זה לא משפר את ההרגשה, הלב עדיין כואב לך חזק נורא שאינך יכול לזוז, והדבר היחיד שאתה מסוגל לעשות זה לשתות, לשתות, לשתות ושוב לשתות, גם אם תשתה את כל הוודקה שבעולם, הכאב שלך לא יעלם, הפצע לא יגליד, ושום דבר טוב לא יצא מזה, אתה רק תשכח לכמה שעות מי אתה, ואחר כך תצנח לדאון עמוק, דיכאון וכאבי ראש, ושוב יופיעו הסיוטים, החלומות, הפחדים והזיכרונות, ויום יבוא שכבר לא תוכל לברוח, תיאלץ להתמודד מולם, ואז זה יכאב יותר, בעוצמה הכי חזקה שיכולים 10 שנים של הדחקה להתפרץ, ולא יעזרו לך וודקה, או כדורים וגם לא סיגריות למינהם, כשיבוא היום, אתה תצטרך לעמוד מול עצמך ולהחליט, להחליט על החיים שלך, על העבר, על העתיד, על הזהות שלך, אתה תצטרך להחליט הרבה החלטות, חלקן יהיו כואבות, לכן אתה דוחה אותן כל הזמן, אבל אתה תצטרך להחליט, ואז הכל יהיה אחרת... הלוואי שלא מאוחר מידי, שהיום הזה יבוא כבר, כמה שיותר מהר. ויום למחרת אתה יכול לקום עם מצב רוח אחר, הרגשה שונה, אשליה של תקוה, שאולי משהו יכול להשתנות, ואתה מנסה בכל כוחך לדבוק בה, בהרגשה, בתחושה, ולעשות דברים נחמדים בשביל לחזק אותה, כמו לשמוע מוסיקה, או לאכול שוקולד, לצאת לטיול רגלי, להתקשר למישהו שאתה אוהב, או מתגעגע, ומנסה כמה שיותר למשוך אותה, להאריך אותה, את התחושה, אבל גם היא כמו כולם, בורחת ממך, נעלמת כהרף עין, נמוגה לה כאילו לא היתה, ואיש לא שמע עליה, לא משאירה רמז או זכר כלשהו, ושוב אתה לבד, עם עצמך, נאלץ להתמודד לבדך, וזה כבד עליך, יותר מידי כבד בשבילך, ומצד שני הוודקה, נגישה, קרובה, תמיד לצדך, ואתה נכנע, כמו תמיד, ושותה אותה, ככה, כמו שהיא, כמו שאתה אוהב אותה, נקיה ובלי קרח, ושותה, שותה, ושותה, ואין לך גבולות, או מעצורים, אתה כבר מרגיש אותה זורמת בדם, משכרת, ממכרת, מצמררת, וככה אתה אוהב את עצמך, תלוש, הזוי, לא קשור לאף אחד, לשום מקום, או זיכרון, מבולבל, אבוד, מסטול, לנצח מסטול... ויש יום שאתה שאתה קם ומצטער על כך, שהיית רוצה להמשיך לישון לנצח, לא לקום לעולם, לישון ולישון, לאבד את ההכרה לכל החיים, ולמות, בשקט, להיפטר מהעולם והבעיות, להיפטר מהאנשים והצרות, להיעלם, להיעלם לתמיד, לעולמים, ושוב היא, ורק היא, נמצאת שם, בלי מילים, מבינה, מלטפת, מנחמת, הוודקה, ואתה כל כך חלש מול הכוח שלה, מול השליטה שלה בך, שאתה אפילו לא מנסה להתנגד, ושותה, שותה, עד לתחתית, עד לתהום, עד לסוף...
 

Hope2004

New member
כתבת כ"כ נפלא...

מדהים...המשך מושלם ליומנו של אלכוהליסט....
 

Pure SilenCe

New member
../images/Emo20.gif

חשבתי הרבה על ניסוח התגובה אליך. הבנתי שרבים וטובים ממני כבר כתבו לך את כל שרציתי לומר. אני מאוד מזדהה איתך. מאוד מבינה. מעריכה אותך על הצעד הראשון שעשית. אט אט ובצעדים מדודים ובטוחים, במינון הנכון ובכוח הרצון - אני מאמינה שתגיע אל המקום הנכון. קראתי גם את העדכון ואני חושבת שהשחייה זה אמצעי נהדר בדרך לחופש הנפשי והפיזי. שמחה לשמוע שאתה מרגיש קצת יותר טוב. מקווה שאתה תתחזק בהמשך עוד ועוד ותגבור על הבעיה. אני ממש מאמינה. משהו לוחש ללבי להאמין כאן. שולחת לך המון כוח, אור ואהבה
תודה על המכתב
 

Hope2004

New member
תודה...

כמה דברים... אני מרגיש כאילו רצית לומר הרבה יותר ועצרת... הבנתי גם את מה שלא אמרת... אני מלא בתמימות ובביטחון עצמי...זה קצת מבלבל אנשים כן, שחיתי גם היום...ואני מתחיל להתמכר לזה... מה שלא סיפרתי לכם זה שאני נלחם בשלוש חזיתות כרגע...יחד עם השתייה, הפסקתי לעשן ולשתות קפה...שתיתי קרוב ל 10 כוסות ליום היום מותר לי כוס אחת ליום... אני אכן מתחזק פיזית (אולי בגלל שאני שוחה 5 פעמים בשבוע...:) שוב תודה (ואני שולח כמויות עצומות של כוחות נפש), תקווה שנת 2004
 

Pure SilenCe

New member
צדקת.

הרבה רציתי לומר אבל אני לא אגיד דבר שאני עצמי לא מיישמת. לא לך, בכל אופן. אולי לו הייתי עורכת את השיחה הזו תחת כינוי אחר ולא בכינוי שבו אני מנהלת קבוצה אחרת. מוכר מידי..
 
למעלה