הכשרה

הכשרה

אני עוד מעט מתחילה שנה ב', ואני מתלבטת איזה הכשרה כדי לי לבקש. באופן עקרוני כרגע הכי מעניין אותי לעבוד עם ילדים - אבל מצד שני, יש כל כך הרבה תחומים שלא כל כך מושכים אותי, אבל אני חושבת שאולי כדאי לפחות להתנסות בהם כדי לראות אם מתאים לי או לא, לפני שאני פוסלת - בעיקר אני מתלבטת לגביי עבודה עם קשישים. יש לציין ששנה שעברה מאוד משך אותי לעבוד עם אסירים, ואחרי שעשיתי את זה במשך סמסטר אני לא רוצה אפילו להתקרב לשם
 

swguy

New member
אין לי הרבה עצות טובות מלבד:

1. הרבה פעמים אנחנו נרתעים או נמשכים לאוכלוסיות מסוימות עפ"י איזה דימוי חיובי או שלילי שיש לנו בראש. אז אולי במקום להגדיר עם מי את לא רוצה לעבוד עדיף שתגדירי איזה סוג של התנסות את רוצה - טיפול אחד על אחד, ממושך יחסית עם העמקה רגשית, התנסויות יותר קצרות מועד, התנסות בעבודה עם משפחות ודינמיקה משפחתית וכדומה. ואז תבדקי איפה אפשר למצוא את זה - למשל בתחום בריאות הנפש יש מקומות שנותנים התנסות מצויינת בטיפול פרטני נפשי ואחרים באותה קטיגוריה דווקא נותנים יותר התנסות בראייה שיקומית מעשית. אז זה יותר פר מקום מאשר "אוכלוסיות" או "תחומים". על איזה כיוונים את חושבת? 2. אם את שוקלת ברצינות לעבוד עם ילדים את חייבת באחת משנות ההכשרה לעבוד עם ילדים. זה אחרת לגמרי ממתבגרים ומבוגרים, יש כלים אחרים וצורת חשיבה שונה. אם לא תתנסי בזה בהכשרה או בעבודה מוחוץ ללימודים (כמו להדריך בפנימייה) ספק אם מישהו יתן לך את ההזדמנות לעסוק בזה אחרי התואר. מצד שני, חשוב שתבדקי שמדובר בעבודה עם ילדים וגם עם הורים, כי כל הלימודים כמעט בשנים ב'-ג' מתבססים על התערבות עם מבוגרים, וזה יהיה חבל אם זה לא יגע בהכשרה המעשית שלך ולהיפך. איפה את לומדת בכלל ומה האפשרויות?
 
תודה על התשובה המפורטת

בנוגע ל-1: אני לא לגמרי יודעת... כל התחומים שפירטת נראים לי מעניינים. באון כללי אני כן מחפשת משהו יותר בכיוון של טיפול ארוך טווח, עם איזשהו שינוי ממשי אצל הפונה. זאת אחת מהסיבות בגללן שנאתי את הטיפול בכלא: האסירים עושים "כאילו" יש עבודה רגשית עמוקה על מנת שיוכלו להשתמש בחוות הדעת החיובית שלי כלפיהם להטבות שונות. גם מה שכתבת על דינמיקה משפחתית, או בכלל עבודה עם קבוצות מעניינת אותי. הכל מעניין אותי, כי עוד לא ניסיתי כלום! 2. עבדתי במשך השנה שעברה עם ילדים שסובלים מפיגור שכלי, ובמקביל גם עם ילדים עם ליקויי למידה קשים. השנה, בגלל העומס הנפשי, אין סיכוי שאוכל להמשיך בעבודה הזאת ואני אעבוד בתור מדריכה בחוגי ילדים (-אגב, מה דעתך על העבודה הזאת בתור ניסיון עם ילדים?). האמת שדרך העבודה עם הילדים במשך השנה, הבנתי שמאוד מעניין אותי להתנסות בטיפול עם ילדים. אני לומדת באוניברסיטת ת"א, ועדיין לא יודעת מה האפשרויות (אדע רק בנובמבר) אבל עדיין זה מטריד אותי... בעיקר בגלל שהבנתי שזה שמשהו מעניין/מסקרן אותי לא מבטיח שאהנה מהעבודה עצמה (אחרי החוויה מהכלא). אז עכשיו אני מפחדת שאולי ההתעניינות שלי בטיפול בילדים גם תאכזב אותי בסופו של דבר, ובינתיים אני "מפספסת" הזדמנות לנסות לעבוד עם אוכלוסיות אחרות - כגון מבוגרים, קשישים, נוער וכו'.
 

swguy

New member
יש מחשהו בבי"ס לע"ס שניתן להתייעץ

איתו? לא כ"כ הבנתי למה הכוונה שתדעי את האפשרויות רק בנובמבר - זה לא מתפרסם מראש? לגבי ילדים - לטעמי טיפול זה דבר שונה להדרכה וכו'. לא בטוח שמעסיקים חושבים כמוני אבל לדעתי המינימום של יושר מקצועי עצמי זה לדעת שאם תעבדי עם ילדים אחרי התואר אז לפחות עבדת שנה בטיפול בהכשרה עם הדרכה וניסית לקחת קורסים רלוונטיים ולקרוא בעצמך חומר לימודי. ולגבי הלשמור לשנה ג'. כולם נתקלים בדיעה הזו ולטעמי זה שגוי - כי מי מבטיח שתקבלי מה שתרצי ושמרת לשנה ג' בשנה ג'. אולי בסוף לא תקבלי ותפספסי את זה? לפחות השנה אם לא תקבלי תוכלי להתנחם בשנה הבאה... אם את רוצה משהו הייתי בוחר את זה עכשיו ולא מסתכן בדחיה לשנה ג'. נכון שהכי טוב שעושים בשנה ג' בדיוק מה שרוצים אבל בעצם כמו שאמרת לוקח הרבה זמן, כנראה כמה שנים אחרי סיום התואר, שיודעים בכלל מה באמת רוצים. לאור מה שאמרת ומה שאני אמרתי הייתי בודק את האפשרות לעבוד בתחנה לבריאות הנפש בצוות ילדים עם זה אפשרי (כמו למשל במרכז הקהילתי ביפו, או במרכז לברה"ן רמת חן) - גם טיפול בילדים, גם עבודה עם מבוגרים (ההורים), גם התנסות עם משפחות ואולי גם התנסות קבוצתית. וכמובן - התחנות מאוד מאוד מקצועיות והליווי וההזדמנויות למידה בהן לסטודנט הם מעל ומעבר להדרכה האישית. לחילופין אולי לעשות הכשרה בלשכת רווחה במיקוד של "משפחות" אם זה כולל גם עבודה ישירה עם ילדים בנוסף. אבל זו רק דעתי האישית מאוד. תשאלי עוד הרבה אנשים אחרים ותשמעי עוד דיעות. בסוף - לכי עם הלב, קיטשי אבל נכון. תעדכני אותי מה האפשרויות ואולי אוכל לעזור לך להתלבט עוד.
 
האפשרויות מתפרסמות

רק בתחילת הסמסטר... האפשרות של תחנה לבריאות הנפש נשמעת לי מצוינת, כיוון שהיא משלבת כל כך הרבה אופציות. נתת לי חומר למחשבה... תודה
 

yalik

New member
מהניסיון שלי,

עדיף לשמור את התחום שבאמת מענין אותך לשנה ג'. אף פעם לא מקבלים בשתי שנות ההכשרה אותו תחום, ולכן עדיף לשמור את התחום המועדף לשנה ג' שהיא יותר משמעותית מבחינת היקף השעות ומבחינת הסמיכות שלה ליציאה לעבודה.
 
מניסיוני...

לאחר סיום התואר,אני יכולה לומר שההעדפות לתחומים השונים עשויות עוד להשתנות אצלך במהלך השנתיים הבאות. אני אישית, בשנה ב', שובצתי באופציה השלישית שלי בהכשרה המעשית (שגם לא כ"כ משכה אותי), במרפאת חוץ לילדים ונוער באברבנאל. בסופו של דבר, הייתה לי שנה מדהימה, יותר בזכות המקום והמדריכה, מאשר התחום. אצל חבריי ראיתי תמונה דומה, גם בתחומים אחרים. בעצם, מה שאני מנסה לומר זה שאל תגבילי את עצמך בשלב זה לתחום מסוים ותנסי להיות פתוחה. אני חושבת שהשנה השלישית היא באמת היותר מכרעת (וגן לא באופן בלתי הפיך) ואולי בה כדאי באמת לבחור תחום שמעניין אותך במיוחד. אני לא מסכימה שעם לא עבדת עם ילדים, לא יקבלו אותך, אומנם ברוה המקומות דורשים ניסיון, אבל תמיד אפשר להתחיל בתפקיד קרוב או קטן בתחום ולהתקדם לאט לאט - צריך להתחיל איפשהו, לא? וחוץ מזה...שיהיה המון בהצלחה!!
 

Spider fairY

New member
דבר נוסף, ולא פחות משמעותי

מהניסיון שלי, הכי חשוב זה ההדרכה שתקבלי. נסי לברר במידת האפשר (ובכל דרך אפשרית) על טיב ההדרכה והמדריכ/ה במקומות שמעניינים אותך. אני לא הייתי מודעת לזה בשנת ההכשרה הראשונה, קיבלתי את התחום שרציתי והאיזור שביקשתי, אבל "זכיתי" גם במדריכה מהגהנום שכמעט השניאה עלי את התחום כולו. בשנה השניה כבר קיבלתי פיצוי; אמנם הייתי צריכה לנסוע שעה וחצי לכל כיוון, אבל ההדרכה שקיבלתי הייתה מעולה ובהחלט שווה כל דקה של נסיעה באוטובוס. בהצלחה!
 
היי,

אני חושבת שהדרכה זה עניין אינדיבידואלי מאוד. אני מאוד הסתדרתי עם המדריכה שלי והפקתי ממנה המון, בעוד שזוגתי להכשרה לא הסתדרה איתה (גם מקצועית) ומאוד התאכזבה מההדרכה.
 

MIRUSH8

New member
זה לא פשוט, אבל...

אני ממש מבינה אותך. זה באמת לא פשוט. אבל בדר"כ ממש רצוי ללכת על תחום שאוהבים. להתנסות, ליצור קשרים...
 

MIRUSH8

New member
אגב...

אני שנה אחרי סיום התואר ובשנה הזו עבדתי בפנימיה לילדים ונוער בסיכון (שעזבתישבוע שעבר)זה תחום מדהים אבל מאוד שואב ולא קל.
 
למעלה