TipTip2013
New member
הכתבה על התמכרות לתרופות בישראל עיצבנה אותי
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1018436
היום שודרה כתבה בערוץ 10 על התמכרות לתרופות בישראל ובייחוד תרופות נגד דיכאון וחרדה.
הכתבה מאוד עיצבנה אותי. קל מאוד להגיד על תרופות נגד דיכאון שהן מפתחות תלות, אבל יש הבדל. עם כל הכבוד.
כאשר בן אדם לוקח תרופות נגד דיכאון או חרדה מספר שנים אפשר לקרוא לזה התמכרות ואפשר לקרוא לזה צריכה של תרופה באופן קבוע, כי מומחים ראו את המצב הקשה שלו והתרופה מאוד מקלה על תפקודו היומיומי. אני שואלת א עצמי מה עדיף? לא להיות מכור לכלום אבל לסבול יום וליל ולמרר את חייהם גם של הקרובים אלייך ולא לעבוד וכו או לצרוך תרופה מסויימת כי היא באמת עוזרת? יש מדע היום ומדע הוא מאוד מפותח, ואיתו גם החיים המודרניים המשוגעים שבהם יש הרבה אנשים שקצת או הרבה יותר קשה להם לעמוד בלחצים הנפשיים ולכן הם נעזרים בתרופות. מה הבעיה בזה? גם ככה קשה לי להודות בפני עצמי שאני לוקחת תרופות וגם ככה אני מרגישה עם זה אשמה מאוד ובושה ענקית בכל פעם כשאני עומדת בתור בבית מרקחת. למה אני צריכה להרגיש ככה? הקושי שלי הוא אמיתי ואם הכאב הזה יכול להיפתר קצת באמצעות תרופה אז למה לא? אני לא מדברת על תרופות ההרגעה למיניהן כמו קסנקס שבאמת צריך לדעת לא להתמכר אליהן וצריך לקחת אותן רק כשממש ממש אין ברירה. אני מדברת התרופות היומיומיות כמו ציפרלקס.
למה ליצור עכשיו עוד פעם תדמית שלילית על חולי הדיכאון בארץ ולגרום לכולם לחשוב שהם "מכורים". זה נכון אולי לגבי מקרים מיוחדים אבל לא ברוב המקרים והכתבה הזו לא הבהירה היטב את העניין הזה לצערי והכלילה את כל מי שמשתמש בכדורים נגד דיכאון וחרדה כמכורים. וזה ממש חבל. אני לוקחת ומפסיקה כל הזמן את הכדורים רק בגלל הדימוי השלילי הזה שיש כלפי מי שלוקח כדורים, ובכל פעם כשאני מנסה לחיות בלעדיהם אני אוכלת אותה כי מה לעשות יש סיבה שהמליצו לי לקחת אותם.
מקווה שהבנתם למה התכוונתי, לילה טוב.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1018436
היום שודרה כתבה בערוץ 10 על התמכרות לתרופות בישראל ובייחוד תרופות נגד דיכאון וחרדה.
הכתבה מאוד עיצבנה אותי. קל מאוד להגיד על תרופות נגד דיכאון שהן מפתחות תלות, אבל יש הבדל. עם כל הכבוד.
כאשר בן אדם לוקח תרופות נגד דיכאון או חרדה מספר שנים אפשר לקרוא לזה התמכרות ואפשר לקרוא לזה צריכה של תרופה באופן קבוע, כי מומחים ראו את המצב הקשה שלו והתרופה מאוד מקלה על תפקודו היומיומי. אני שואלת א עצמי מה עדיף? לא להיות מכור לכלום אבל לסבול יום וליל ולמרר את חייהם גם של הקרובים אלייך ולא לעבוד וכו או לצרוך תרופה מסויימת כי היא באמת עוזרת? יש מדע היום ומדע הוא מאוד מפותח, ואיתו גם החיים המודרניים המשוגעים שבהם יש הרבה אנשים שקצת או הרבה יותר קשה להם לעמוד בלחצים הנפשיים ולכן הם נעזרים בתרופות. מה הבעיה בזה? גם ככה קשה לי להודות בפני עצמי שאני לוקחת תרופות וגם ככה אני מרגישה עם זה אשמה מאוד ובושה ענקית בכל פעם כשאני עומדת בתור בבית מרקחת. למה אני צריכה להרגיש ככה? הקושי שלי הוא אמיתי ואם הכאב הזה יכול להיפתר קצת באמצעות תרופה אז למה לא? אני לא מדברת על תרופות ההרגעה למיניהן כמו קסנקס שבאמת צריך לדעת לא להתמכר אליהן וצריך לקחת אותן רק כשממש ממש אין ברירה. אני מדברת התרופות היומיומיות כמו ציפרלקס.
למה ליצור עכשיו עוד פעם תדמית שלילית על חולי הדיכאון בארץ ולגרום לכולם לחשוב שהם "מכורים". זה נכון אולי לגבי מקרים מיוחדים אבל לא ברוב המקרים והכתבה הזו לא הבהירה היטב את העניין הזה לצערי והכלילה את כל מי שמשתמש בכדורים נגד דיכאון וחרדה כמכורים. וזה ממש חבל. אני לוקחת ומפסיקה כל הזמן את הכדורים רק בגלל הדימוי השלילי הזה שיש כלפי מי שלוקח כדורים, ובכל פעם כשאני מנסה לחיות בלעדיהם אני אוכלת אותה כי מה לעשות יש סיבה שהמליצו לי לקחת אותם.
מקווה שהבנתם למה התכוונתי, לילה טוב.