הכתבה של טייק דאת מהגרדיאן
- פותח הנושא orlyshka1
- פורסם בתאריך
כשהייתי בת 13
New member
ווואוו אני לא מאמינה שקראתי עד הסוף!!!!!
RobbiesOfficialBabe
New member
וואו... התייאשתי...../images/Emo122.gif
ובקיצור מה כתוב שם..?
ובקיצור מה כתוב שם..?
עבור הילה (וכל מי שאין לו כוח לקרוא באנגלית)
תרגום לא מילולי של הכתבה: זה היה ביום שלישי בבוקר כאשר חבורה של אנשים להוטים מלאה את האולם של מלון סווי בלונדון. כל המדיה האירופי התאסף לכבוד מסיבת עיתונים שערכה להקת טייק דאת', אשר חזרה להרכבה המלא. קשה שלא לחשוב שאולי כל הציפייה לקראת מסיבת העיתונאים הזאת לא היתה כל כך גדולה, אלמלא רובי וויליאמס, שהתראיין לכמה צהובונים לפני מספר שבועות וסיפר שבקרוב טייק דאת יכריזו על סיבוב ההופעות שלהם בעקבות האלבום החדש. האוורד סיפר: "כאשר פגשנו את רובי שוב, זה היה מדהים לראות אותו, אבל בסופו של יום, לא ממש הכרתי את הבחור. אז לא משנה על מה דיברנו, הכל היה כל כך מרגש. כולנו רצינו לעשות את זה וגם אני, אבל בראש שלי כל הזמן חשבתי – הוא יכול לעשות כל דבר מחר". לדעת הכתב, האלבום שלהם הוא אלבום מעולה וזאת יכולה להיות אחת הסיבות לכך שהכרטיסים לסיבוב ההופעות הצפוי גרמו לקריסת השרתים באתר בהם נמכרו ועקפו (לטענת אחד אחד מבלי האתרים) את מכירות הכרטיסים למופע שהיה אמור לערוך מייקל ג'קסון בלונדון. ארבעת חברי הלהקה היו חייבים את האיחוד הזה, לאור מצבם העגום. גארי – בתוך שלוש שנים מפירוק הלהקה, גארי מצא את עצמו בלי חוזה הקלטות, לא מסוגל לשכנע מפיקים להחתים אותו אפילו על מספר קטן של הופעות, עד שהוא נאלץ לעזוב את אנגליה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס. מארק – גם מצבו לא היה מזהיר כלל, כאשר הוא איבד את חוזה ההקלטות שלו ואפילו ההופעה באח הגדול בשנת 2002 לא הצליחה להזניק מחדש את הקריירה שלו. האוורד – שקע בדיכאון כבד בעקבות התפרקות הלהקה. קריירת הסולו שלו לא הצליחה להתרומם והסינגל שהקליט לא שוחרר מעולם. ג'ייסון – ניסה לגדיר עצמו מחדש ולהפוך לשחקן, אבל נפל די מהר – אחרי שני תפקידים קטנים בטלויזיה ותפקיד קטן בהצגה בתאטרון. הוא התייאש לבסוף וויתר, כנראה כי לא יכלה לסבול עוד את הליך האודישנים. לבסוף הוא החליט לנטוש לגמרי את עולם הזוהר והלך ללמוד ביולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה. בראיון הוא סיפר: "לצערי, כולנו, ובעיקר גארי, הושווינו כל הזמן להצלחה של רובי. אישית, הייתי שלם עם חיי, עם מה שבחרתי לעשות, אבל מבחינת הסובבים אותי זה תמיד הוגדר כירידה בדרגה, ככישלון לעומת ההצלחה של רובי". גם העובדה שרובי נהג לתקוף אותם כל הזמן, ובעיקר את גארי, על הבמה, בראיונות ואפילו במילות אחד השירים שלו, לא עזרה במיוחד. באשר לסרט שנעשה עליהם לפני כמה שנים – גארי סיפר שאף אחד לא היה מוכן לתת להם שליטה יצירתית והם למעשה ויתרו על הכל כאשר החליטו ללכת על זה, אבל הבטיחו להם שהסרט יהיה טוב ולטענת גארי, גם קיימו. 6 מיליון איש צפו בר הזה, מה שהשתלם להם בסופו של יום, דבר שהפתיע אותם מאוד. לדעת הכתב, רובי נראה היום הרבה יותר טוב מאיך שהוא נראה אז, בשנת 2005, כאשר הוא ראיין אותו. הכתב מסביר את דבריו בכך שאז, בשנת 2005, רובי נראה מוטרד מאוד ונתן לסובבים אותו תחושה כאילו הוא יצא קצת מדעתו, כאשר הוא הצליח לריב עם כל אחד מהכתבים שראיינו אותו באותו היום. בראיון של היום, לעומת זאת, רובי היה חברותי ומקסים מאוד. כיום חברי הלהקה משתדלים להיות פחות בעיני הציבור. כאשר הם קיבלו את פרק Q, לדוגמא, הם דאגו לדלג על שלב השטיח האדום ולהופיע אחרי שכל האורחים הגיעו ומיד לאחר קבלת הפרס הם עזבו. גרי מסביר: "אנחנו לא משתתפים היום בשעשועונים, או בפרמיירות שונות". רובי מוסיף לזה: "אני לא יוצא החוצה בכלל. הפעמים היחידות שאנשים יכולים לקבל ממני חתימות הם בשדה התעופה (מורי – עצה ממני - תוותרי על מלון ופשוט תתנחלי בשדה התעופה - אולי תזכי לחתימה ממנו), או כאשר אני יוצא ממרפאת רופא השיניים שלי". אוון מסביר שהיום הם מאוד נינוחים אחד עם השני וצחוקים אחד על השני כל הזמן, וזאת להבדיל מאז, בשנות ה-90, כאשר הם הפכו לראשונה ללהקה. לדבריו, ההבדל העיקרי מתמצה בכך שכיום הם חברים, אולם אז הם היו חמישה בחורים שנאלצו לעבוד ביחד. היום הם גם נראים רגועים יותר ולא כל כך אכפת להם מחילוקי הדעות שביניהם. רובי מספר: "כאשר יש פגישה של הלהקה והם מתווכחים על דברים מסוימים, אני תמיד אגיד בשלב כלשהו – מה לעזאזל?! ואז אחד מהם יגיד לי – אני איתך". דוגמא אחת לחילוקי הדעות היתה כאשר גארי ארגן שצוות טלויזיה יגיע כדי לתעד את הקלטת האלבום, בדיוק כמו שעשו החיפושיות עם הקלטת LET IT BE, מה שהוכיח אז לכולם שלמרות הדימוי של הכל ורוד, מתחת לפני השטח הדברים לא היו ממש כך. לרובי לא היתה שום בעיה עם צוות הטלויזיה בגלל שלטענתו הוא רגיל לכך, אולם ג'ייסון מודה שנא את זה. ג'ייסון: רציתי להנות מרובי ומהאיחוד בפרטיות. לא רציתי שאני, או מי מאיתנו, נתנהג שונה, בגלל שכולם מתנהגים קצת שונה מול מצלמה. אני לא מכיר אף אחד שמתנהג בטבעיות כאשר יש מצלמה באזור. לא רציתי שזה יצולם אבל זה כן צולם". כאשר נשאלו, לא הצליחו להחליט ביניהם אם רובי התבקש להתאחד איתם לפני חמש שנים. גארי טוען שלא, אבל ג'ייסון סיפר שהוא ביקש זאת מרובי באופן אישי, אולם רובי סירב. רובי, להגנתו, טוען שהוא היה אז בסיבוב ההופעות שלו, בדרך לאשפוז במכון גמילה לטיפול בהתמכרות לסמים והוא לא הבחין בכלל באיחוד עד שהם מכרו 250,000 כרטיסים לסיבוב ההופעות ההוא. באותה תקופה כל ניסיון לאחד אותם היה אבוד מראש.
תרגום לא מילולי של הכתבה: זה היה ביום שלישי בבוקר כאשר חבורה של אנשים להוטים מלאה את האולם של מלון סווי בלונדון. כל המדיה האירופי התאסף לכבוד מסיבת עיתונים שערכה להקת טייק דאת', אשר חזרה להרכבה המלא. קשה שלא לחשוב שאולי כל הציפייה לקראת מסיבת העיתונאים הזאת לא היתה כל כך גדולה, אלמלא רובי וויליאמס, שהתראיין לכמה צהובונים לפני מספר שבועות וסיפר שבקרוב טייק דאת יכריזו על סיבוב ההופעות שלהם בעקבות האלבום החדש. האוורד סיפר: "כאשר פגשנו את רובי שוב, זה היה מדהים לראות אותו, אבל בסופו של יום, לא ממש הכרתי את הבחור. אז לא משנה על מה דיברנו, הכל היה כל כך מרגש. כולנו רצינו לעשות את זה וגם אני, אבל בראש שלי כל הזמן חשבתי – הוא יכול לעשות כל דבר מחר". לדעת הכתב, האלבום שלהם הוא אלבום מעולה וזאת יכולה להיות אחת הסיבות לכך שהכרטיסים לסיבוב ההופעות הצפוי גרמו לקריסת השרתים באתר בהם נמכרו ועקפו (לטענת אחד אחד מבלי האתרים) את מכירות הכרטיסים למופע שהיה אמור לערוך מייקל ג'קסון בלונדון. ארבעת חברי הלהקה היו חייבים את האיחוד הזה, לאור מצבם העגום. גארי – בתוך שלוש שנים מפירוק הלהקה, גארי מצא את עצמו בלי חוזה הקלטות, לא מסוגל לשכנע מפיקים להחתים אותו אפילו על מספר קטן של הופעות, עד שהוא נאלץ לעזוב את אנגליה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס. מארק – גם מצבו לא היה מזהיר כלל, כאשר הוא איבד את חוזה ההקלטות שלו ואפילו ההופעה באח הגדול בשנת 2002 לא הצליחה להזניק מחדש את הקריירה שלו. האוורד – שקע בדיכאון כבד בעקבות התפרקות הלהקה. קריירת הסולו שלו לא הצליחה להתרומם והסינגל שהקליט לא שוחרר מעולם. ג'ייסון – ניסה לגדיר עצמו מחדש ולהפוך לשחקן, אבל נפל די מהר – אחרי שני תפקידים קטנים בטלויזיה ותפקיד קטן בהצגה בתאטרון. הוא התייאש לבסוף וויתר, כנראה כי לא יכלה לסבול עוד את הליך האודישנים. לבסוף הוא החליט לנטוש לגמרי את עולם הזוהר והלך ללמוד ביולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה. בראיון הוא סיפר: "לצערי, כולנו, ובעיקר גארי, הושווינו כל הזמן להצלחה של רובי. אישית, הייתי שלם עם חיי, עם מה שבחרתי לעשות, אבל מבחינת הסובבים אותי זה תמיד הוגדר כירידה בדרגה, ככישלון לעומת ההצלחה של רובי". גם העובדה שרובי נהג לתקוף אותם כל הזמן, ובעיקר את גארי, על הבמה, בראיונות ואפילו במילות אחד השירים שלו, לא עזרה במיוחד. באשר לסרט שנעשה עליהם לפני כמה שנים – גארי סיפר שאף אחד לא היה מוכן לתת להם שליטה יצירתית והם למעשה ויתרו על הכל כאשר החליטו ללכת על זה, אבל הבטיחו להם שהסרט יהיה טוב ולטענת גארי, גם קיימו. 6 מיליון איש צפו בר הזה, מה שהשתלם להם בסופו של יום, דבר שהפתיע אותם מאוד. לדעת הכתב, רובי נראה היום הרבה יותר טוב מאיך שהוא נראה אז, בשנת 2005, כאשר הוא ראיין אותו. הכתב מסביר את דבריו בכך שאז, בשנת 2005, רובי נראה מוטרד מאוד ונתן לסובבים אותו תחושה כאילו הוא יצא קצת מדעתו, כאשר הוא הצליח לריב עם כל אחד מהכתבים שראיינו אותו באותו היום. בראיון של היום, לעומת זאת, רובי היה חברותי ומקסים מאוד. כיום חברי הלהקה משתדלים להיות פחות בעיני הציבור. כאשר הם קיבלו את פרק Q, לדוגמא, הם דאגו לדלג על שלב השטיח האדום ולהופיע אחרי שכל האורחים הגיעו ומיד לאחר קבלת הפרס הם עזבו. גרי מסביר: "אנחנו לא משתתפים היום בשעשועונים, או בפרמיירות שונות". רובי מוסיף לזה: "אני לא יוצא החוצה בכלל. הפעמים היחידות שאנשים יכולים לקבל ממני חתימות הם בשדה התעופה (מורי – עצה ממני - תוותרי על מלון ופשוט תתנחלי בשדה התעופה - אולי תזכי לחתימה ממנו), או כאשר אני יוצא ממרפאת רופא השיניים שלי". אוון מסביר שהיום הם מאוד נינוחים אחד עם השני וצחוקים אחד על השני כל הזמן, וזאת להבדיל מאז, בשנות ה-90, כאשר הם הפכו לראשונה ללהקה. לדבריו, ההבדל העיקרי מתמצה בכך שכיום הם חברים, אולם אז הם היו חמישה בחורים שנאלצו לעבוד ביחד. היום הם גם נראים רגועים יותר ולא כל כך אכפת להם מחילוקי הדעות שביניהם. רובי מספר: "כאשר יש פגישה של הלהקה והם מתווכחים על דברים מסוימים, אני תמיד אגיד בשלב כלשהו – מה לעזאזל?! ואז אחד מהם יגיד לי – אני איתך". דוגמא אחת לחילוקי הדעות היתה כאשר גארי ארגן שצוות טלויזיה יגיע כדי לתעד את הקלטת האלבום, בדיוק כמו שעשו החיפושיות עם הקלטת LET IT BE, מה שהוכיח אז לכולם שלמרות הדימוי של הכל ורוד, מתחת לפני השטח הדברים לא היו ממש כך. לרובי לא היתה שום בעיה עם צוות הטלויזיה בגלל שלטענתו הוא רגיל לכך, אולם ג'ייסון מודה שנא את זה. ג'ייסון: רציתי להנות מרובי ומהאיחוד בפרטיות. לא רציתי שאני, או מי מאיתנו, נתנהג שונה, בגלל שכולם מתנהגים קצת שונה מול מצלמה. אני לא מכיר אף אחד שמתנהג בטבעיות כאשר יש מצלמה באזור. לא רציתי שזה יצולם אבל זה כן צולם". כאשר נשאלו, לא הצליחו להחליט ביניהם אם רובי התבקש להתאחד איתם לפני חמש שנים. גארי טוען שלא, אבל ג'ייסון סיפר שהוא ביקש זאת מרובי באופן אישי, אולם רובי סירב. רובי, להגנתו, טוען שהוא היה אז בסיבוב ההופעות שלו, בדרך לאשפוז במכון גמילה לטיפול בהתמכרות לסמים והוא לא הבחין בכלל באיחוד עד שהם מכרו 250,000 כרטיסים לסיבוב ההופעות ההוא. באותה תקופה כל ניסיון לאחד אותם היה אבוד מראש.
FourMinuteWarning
New member
עוד כתב שלא עשה שיעורים!!!../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif
"ארבעת חברי הלהקה היו חייבים את האיחוד הזה, לאור מצבם העגום. גארי – בתוך שלוש שנים מפירוק הלהקה, גארי מצא את עצמו בלי חוזה הקלטות, לא מסוגל לשכנע מפיקים להחתים אותו אפילו על מספר קטן של הופעות, עד שהוא נאלץ לעזוב את אנגליה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס. מארק – גם מצבו לא היה מזהיר כלל, כאשר הוא איבד את חוזה ההקלטות שלו ואפילו ההופעה באח הגדול בשנת 2002 לא הצליחה להזניק מחדש את הקריירה שלו. האוורד – שקע בדיכאון כבד בעקבות התפרקות הלהקה. קריירת הסולו שלו לא הצליחה להתרומם והסינגל שהקליט לא שוחרר מעולם. ג'ייסון – ניסה לגדיר עצמו מחדש ולהפוך לשחקן, אבל נפל די מהר – אחרי שני תפקידים קטנים בטלויזיה ותפקיד קטן בהצגה בתאטרון. הוא התייאש לבסוף וויתר, כנראה כי לא יכלה לסבול עוד את הליך האודישנים. לבסוף הוא החליט לנטוש לגמרי את עולם הזוהר והלך ללמוד ביולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה. בראיון הוא סיפר: "לצערי, כולנו, ובעיקר גארי, הושווינו כל הזמן להצלחה של רובי. אישית, הייתי שלם עם חיי, עם מה שבחרתי לעשות, אבל מבחינת הסובבים אותי זה תמיד הוגדר כירידה בדרגה, ככישלון לעומת ההצלחה של רובי".
"ארבעת חברי הלהקה היו חייבים את האיחוד הזה, לאור מצבם העגום. גארי – בתוך שלוש שנים מפירוק הלהקה, גארי מצא את עצמו בלי חוזה הקלטות, לא מסוגל לשכנע מפיקים להחתים אותו אפילו על מספר קטן של הופעות, עד שהוא נאלץ לעזוב את אנגליה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס. מארק – גם מצבו לא היה מזהיר כלל, כאשר הוא איבד את חוזה ההקלטות שלו ואפילו ההופעה באח הגדול בשנת 2002 לא הצליחה להזניק מחדש את הקריירה שלו. האוורד – שקע בדיכאון כבד בעקבות התפרקות הלהקה. קריירת הסולו שלו לא הצליחה להתרומם והסינגל שהקליט לא שוחרר מעולם. ג'ייסון – ניסה לגדיר עצמו מחדש ולהפוך לשחקן, אבל נפל די מהר – אחרי שני תפקידים קטנים בטלויזיה ותפקיד קטן בהצגה בתאטרון. הוא התייאש לבסוף וויתר, כנראה כי לא יכלה לסבול עוד את הליך האודישנים. לבסוף הוא החליט לנטוש לגמרי את עולם הזוהר והלך ללמוד ביולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה. בראיון הוא סיפר: "לצערי, כולנו, ובעיקר גארי, הושווינו כל הזמן להצלחה של רובי. אישית, הייתי שלם עם חיי, עם מה שבחרתי לעשות, אבל מבחינת הסובבים אותי זה תמיד הוגדר כירידה בדרגה, ככישלון לעומת ההצלחה של רובי".
FourMinuteWarning
New member
התכוונתי למי שכתב את הכתבה,
קודם כל הוא מתאר את הבנים שהיו במצב ממש עגום מבחינת הקריירה שלהם, אני לא חושבת שגארי או ג'ייסון היו צריכים להתאחד בשביל הכסף וג'ייסון למד פסיכולוגיה לתואר ראשון ובתואר השני אני לא זוכרת מה
קודם כל הוא מתאר את הבנים שהיו במצב ממש עגום מבחינת הקריירה שלהם, אני לא חושבת שגארי או ג'ייסון היו צריכים להתאחד בשביל הכסף וג'ייסון למד פסיכולוגיה לתואר ראשון ובתואר השני אני לא זוכרת מה
RobbiesOfficialBabe
New member
תודה../images/Emo70.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif
כל הכבוד, זה בטח היה מחרפןןן
הכתבה הייתה ממש מעניינת, אני רוצה עוד ראיונות כאלה
חחחח ושיהיה בווידאו ולא בכתב
כל הכבוד, זה בטח היה מחרפןןן
חלק שני
הסרט "למען הפרוטוקול" הסתיים בכך שהארבעה מחכים בחדר המלון לרובי שיופיע, אולם במקום זה הוא שלח הודעה ובה איחל להם בהצלחה. רובי: "לא שזה משנה עכשיו, אבל לא הוסבר לי אז שארבעתם מחכים לי בחדר המלון, תוהים אם אגיע. הצורה שבה זה הוצג בפני היתה שכל אחד מאיתנו קיבל מסר מהאחרים, אז גם אני שלחתי להם את המסר שלי. אני מודה שזה היה מאוד לא יפה מצידי. כלומר, המילים היו המילים שלי ואני שלם איתם גם היום, אבל אני לא שמח על איך שהתנהגתי, אפילו לא קצת. ג'ייסון סיפר כמה כעס והתאכזב כאשר רובי הודיע שלא יצטרף לאיחוד זמן קצר לפני מסיבת העיתונאים בנובמבר 2005. ג'ייסון: "הרגשתי שאף אחד, מלבד רובי, לא יכול להבין את הפחד והציפיות שלי, אז התקשרתי אליו שוב, אבל הוא צחק עלי ואמר לי – 'מה אתה הולך לעשות, בן אדם?'". אז, בזמן סיבוב ההופעות ההוא, החמישה נפגשו ושהו פעם ראשונה מזה זמן רב באותו החדר, במלון צ'לסי, אולם האיחוד לא צלח יפה. ג'ייסון: "היו הרבה מים שלא עברו מתחת לגשר". כאשר החבורה ניסתה ללבן את המצב על ידי השארת רובי וגארי ביחד לבד, המצב הפך מרע לנורא. גארי: "זה היה לא נעים". רובי: "זה היה כמו להיות עם קרוב משפחה שלא דיברת איתו זמן רב מאוד". כאשר הם נפגשו שוב בלוס אנג'לס, המצב לא היה טוב יותר. רובי: "הלכתי למלון שלהם וזה היה בדיוק כמו אז בצ'לסי. כולנו היינו בחדר ואני הרגשתי מן כוח כזה שהגיע מאיפה שעמד גארי ולא יכולתי להסתכל לכיוון שלו אז פשוט קמתי והלכתי הביתה. ידעתי שהם יבוא אלי בלילה שלמחרת, אז התחלתי לכתוב בראש שלי את הנאום שאשמיע להם וידעתי שזה או יצור או יהרוס את הכל, או שזה ילבן את העניינים, או שלא. העובדה שהם היו ביחד שלוש שנים והרגישו ביטחון אחד עם השני, שגעה אותי. בכל מקרה, אמרתי את דברי, ואז גארי אמר את דבריו ואז פתאום מצאנו את עצמנו על רצפת המטבח, מתפוצצים מצחוק במשך 10 דקות, מחבקים אחד את השני. זה היה גאוני." גארי: "במשך 15 דקות הרגשנו בלתי מנוצחים ואמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים לעשות את זה, אבל רובי המשיך לדחות. רובי: "אני יכול להיות מאוד החלטתי בקשר לדברים מסוימים, ואז לשנות את דעתי. בהחלט אנחנו נעשה את זה, אבל אז ביליתי זמן רב בבית שלי במחשבה כמה אני לא רוצה לעזוב את הבית הזה". בנוסף, כך מספר רובי, הייתי חולה במשך כל הקמפיין של האלבום האחרון שלי. רובי: "היה לי משהו שגרם לי להיות עייף כל הזמן. אני מספר את זה עכשיו כי אם הייתי אומר את זה אז, אז אנשים היו צוחקים, אבל זה ממש השפיע עלי". למרות זאת, הוא מודה, אחרי קצת אהבה מצד האחרים הקלטת האלבום יצאה אל הדרך בלי ויכוחים. רובי: "היה לנו ויכוח אחד על השיר SOS שמתאר את האובססיה של רובי עם תיאוריות קשר". שיר נוסף שעורר מחלוקת נקרא – WHAT DO YOU WANT FROM ME? – שיר שנשמע בצורה חשודה כאילו עוסק בנפילה של אוון בחייו הקודמים, אבל אוון מתעקש שלא כך הדבר. אוון: "לא, זה לא משקף אירועים שקרו בעבר. השיר נכתב לפני זה. זה שיר על מצב מסוים שכל זוג מגיע אליו בשלב כלשהו ביחסים שלהם. השיר פשוט התאים מאוד ללהקה...לא שהייתי רוצה לקיים יחסי מין עם הלהקה". אבל לא כולם מקבלים ומבינים את האיחוד בצורה טובה. רובי מספר: "היינו בחוץ באחד הימים, חותמים למעריצים, ובחורה אחת ניגשה אלי ואמרה לי – אני לא פה בשביל גארי, אני פה בשבילך". גארי הוסיף: "ניגשתי לחתום לה, אבל היא אמרה לי – אני לא רוצה את החתימה שלך, אני רוצה רק את החתימה של רובי". רובי מנענע בראש ומודה: "חשבתי לעצמי – מה את רוצה ממני? שאריע לך?" ג'ייסון: "כאשר האיחוד עם רובי החל הלכתי לרופא והיא אמרה לי – אל תיתן לו לחזור ללהקה. הבטתי עליה והדבר הראשון שחשבתי עליו היה – האם באמת את משקיעה כל כך הרבה אנרגיות בלהקה? האם החיים שלך עד כדי כך לא מעניינים? – תסלחו לי, אני יודע שזה נשמע מזלזל, אבל כל ההערות הללו מזלזלות בנו. מול זה יש את אלה שאומרים לי – קדימה, תאהבו, תפתרו את המחלוקות ביניכם. איפה הסוף הטוב? איפה הסליחות? אתם ראויים לזה. אתה, למדת באוניברסיטה – אז תחשוב מחוץ לקופסא". רובי: "זה כמו לכעוס על איאן בל מ-EASTENDERS ואז לראות את אדם וודט ברחוב ולהגיד לו – אתה ב.ז. אנשים השקיעו כל כך הרבה אנרגיות בסיפור הזה והגיעו למסקנות שמתאימות לדעתם לי ולשאר. זה קצת כמו אופרת סבון – נכון?"
הסרט "למען הפרוטוקול" הסתיים בכך שהארבעה מחכים בחדר המלון לרובי שיופיע, אולם במקום זה הוא שלח הודעה ובה איחל להם בהצלחה. רובי: "לא שזה משנה עכשיו, אבל לא הוסבר לי אז שארבעתם מחכים לי בחדר המלון, תוהים אם אגיע. הצורה שבה זה הוצג בפני היתה שכל אחד מאיתנו קיבל מסר מהאחרים, אז גם אני שלחתי להם את המסר שלי. אני מודה שזה היה מאוד לא יפה מצידי. כלומר, המילים היו המילים שלי ואני שלם איתם גם היום, אבל אני לא שמח על איך שהתנהגתי, אפילו לא קצת. ג'ייסון סיפר כמה כעס והתאכזב כאשר רובי הודיע שלא יצטרף לאיחוד זמן קצר לפני מסיבת העיתונאים בנובמבר 2005. ג'ייסון: "הרגשתי שאף אחד, מלבד רובי, לא יכול להבין את הפחד והציפיות שלי, אז התקשרתי אליו שוב, אבל הוא צחק עלי ואמר לי – 'מה אתה הולך לעשות, בן אדם?'". אז, בזמן סיבוב ההופעות ההוא, החמישה נפגשו ושהו פעם ראשונה מזה זמן רב באותו החדר, במלון צ'לסי, אולם האיחוד לא צלח יפה. ג'ייסון: "היו הרבה מים שלא עברו מתחת לגשר". כאשר החבורה ניסתה ללבן את המצב על ידי השארת רובי וגארי ביחד לבד, המצב הפך מרע לנורא. גארי: "זה היה לא נעים". רובי: "זה היה כמו להיות עם קרוב משפחה שלא דיברת איתו זמן רב מאוד". כאשר הם נפגשו שוב בלוס אנג'לס, המצב לא היה טוב יותר. רובי: "הלכתי למלון שלהם וזה היה בדיוק כמו אז בצ'לסי. כולנו היינו בחדר ואני הרגשתי מן כוח כזה שהגיע מאיפה שעמד גארי ולא יכולתי להסתכל לכיוון שלו אז פשוט קמתי והלכתי הביתה. ידעתי שהם יבוא אלי בלילה שלמחרת, אז התחלתי לכתוב בראש שלי את הנאום שאשמיע להם וידעתי שזה או יצור או יהרוס את הכל, או שזה ילבן את העניינים, או שלא. העובדה שהם היו ביחד שלוש שנים והרגישו ביטחון אחד עם השני, שגעה אותי. בכל מקרה, אמרתי את דברי, ואז גארי אמר את דבריו ואז פתאום מצאנו את עצמנו על רצפת המטבח, מתפוצצים מצחוק במשך 10 דקות, מחבקים אחד את השני. זה היה גאוני." גארי: "במשך 15 דקות הרגשנו בלתי מנוצחים ואמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים לעשות את זה, אבל רובי המשיך לדחות. רובי: "אני יכול להיות מאוד החלטתי בקשר לדברים מסוימים, ואז לשנות את דעתי. בהחלט אנחנו נעשה את זה, אבל אז ביליתי זמן רב בבית שלי במחשבה כמה אני לא רוצה לעזוב את הבית הזה". בנוסף, כך מספר רובי, הייתי חולה במשך כל הקמפיין של האלבום האחרון שלי. רובי: "היה לי משהו שגרם לי להיות עייף כל הזמן. אני מספר את זה עכשיו כי אם הייתי אומר את זה אז, אז אנשים היו צוחקים, אבל זה ממש השפיע עלי". למרות זאת, הוא מודה, אחרי קצת אהבה מצד האחרים הקלטת האלבום יצאה אל הדרך בלי ויכוחים. רובי: "היה לנו ויכוח אחד על השיר SOS שמתאר את האובססיה של רובי עם תיאוריות קשר". שיר נוסף שעורר מחלוקת נקרא – WHAT DO YOU WANT FROM ME? – שיר שנשמע בצורה חשודה כאילו עוסק בנפילה של אוון בחייו הקודמים, אבל אוון מתעקש שלא כך הדבר. אוון: "לא, זה לא משקף אירועים שקרו בעבר. השיר נכתב לפני זה. זה שיר על מצב מסוים שכל זוג מגיע אליו בשלב כלשהו ביחסים שלהם. השיר פשוט התאים מאוד ללהקה...לא שהייתי רוצה לקיים יחסי מין עם הלהקה". אבל לא כולם מקבלים ומבינים את האיחוד בצורה טובה. רובי מספר: "היינו בחוץ באחד הימים, חותמים למעריצים, ובחורה אחת ניגשה אלי ואמרה לי – אני לא פה בשביל גארי, אני פה בשבילך". גארי הוסיף: "ניגשתי לחתום לה, אבל היא אמרה לי – אני לא רוצה את החתימה שלך, אני רוצה רק את החתימה של רובי". רובי מנענע בראש ומודה: "חשבתי לעצמי – מה את רוצה ממני? שאריע לך?" ג'ייסון: "כאשר האיחוד עם רובי החל הלכתי לרופא והיא אמרה לי – אל תיתן לו לחזור ללהקה. הבטתי עליה והדבר הראשון שחשבתי עליו היה – האם באמת את משקיעה כל כך הרבה אנרגיות בלהקה? האם החיים שלך עד כדי כך לא מעניינים? – תסלחו לי, אני יודע שזה נשמע מזלזל, אבל כל ההערות הללו מזלזלות בנו. מול זה יש את אלה שאומרים לי – קדימה, תאהבו, תפתרו את המחלוקות ביניכם. איפה הסוף הטוב? איפה הסליחות? אתם ראויים לזה. אתה, למדת באוניברסיטה – אז תחשוב מחוץ לקופסא". רובי: "זה כמו לכעוס על איאן בל מ-EASTENDERS ואז לראות את אדם וודט ברחוב ולהגיד לו – אתה ב.ז. אנשים השקיעו כל כך הרבה אנרגיות בסיפור הזה והגיעו למסקנות שמתאימות לדעתם לי ולשאר. זה קצת כמו אופרת סבון – נכון?"
אני חייבת להודות
שזה היה שינוי מרען, לבלות את היום עם הכתבה הזאת ולא עם הכתבות הרגילות שאני קוראת בזמן דיונים, כתבות על PSYCH
. אומנם הסיבה שיכולתי לבלות יום שלם בלי PSYCH וג'יימס מקורה בכך שראיתי ראיון עם ג'יימס בבוקר, בדרך לעבודה, אז קיבלתי את מנת הג'יימס שלי להיום, אבל עדיין אני מודה שהכתבה היתה מאוד מעניינת ושווה קריאה.
שזה היה שינוי מרען, לבלות את היום עם הכתבה הזאת ולא עם הכתבות הרגילות שאני קוראת בזמן דיונים, כתבות על PSYCH
FourMinuteWarning
New member
תודה על התרגום../images/Emo140.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.