הכתובת על הקיר - חלק ראשון
הוא פקח את עיניו, דמעה אחרונה עוד זלגה לה על לחיו. השורות רצו על המסך מולו, מטושטשות, חסרות משמעות. הוא לא זכר מתי בכה כל כך הרבה, והוא עוד אחד שכל דבר קטן היה גורם לו בכי, תמיד צחק שבכה אפילו בסרט טיטאניק למרות שידע מראש שלא יהיה סוף טוב לסיפור. אולי גם היה צריך לדעת את זה עכשיו, כאשר הוא חלק מהסיפור. הוא גדל חופשי ומאושר כמו כל קיבוצניק בתקופתו, התרוצץ במשק ברגליים יחפות, עבד בשדה ותרם את חלקו לקומונה. שהגיע הזמן להתגייס מילא אחר המצופה ממנו והתגייס לסיירת. הוא לא היה ממש טיפוס של סיירת - הוא היה נמוך קומה, צנום עם עיניים חומות שתמיד נראו קצת מבוהלות. הוא סיים את שירותו וכמובן שחזר למשק. ג`ודי הגיעה למשק כמתנדבת. הוריה היו ציוניים פעילים בארה``ב והיא המשיכה את דרכם. היא הגיעה לקיבוץ ונשלחה לעבוד בחדר האוכל. לחיליק היו ידיים טובות, הוא היה איש התחזוקה של הקיבוץ, וכך חיליק (יחיאל בשמו המקורי) עבד הרבה בחדר האוכל ובמטבח, מחליף נורות, מתקן נזילות. הוא נזכר שאיך שראה את ג`ודי בפעם הראשונה אמר לעצמו - זו תהיה אשתי, הוא לא ידע מהיכן צצה לו המחשבה הזו בראשו. הוא היה בחור ביישן ולקח לו זמן עד שאגר אומץ וניגש אליה. כשחיליק היה בן 7 נשלחו הוריו לשליחות בארה``ב, שם הוא למד בביה``ס המקומי. האנגלית היתה שגורה בפיו - יתרון רציני על פני שאר הבחורים בקיבוץ אשר דיברו אנגלית עילגת. מיד נוצר ביניהם קשר, הם נהגו לטייל יחדיו בקיבוץ ולשוחח על הכל. ג`ודי היתה הכל בשביל חיליק, הוא העריץ אותה והיה מוכן לעשות הכל בשבילה. בקיבוץ היו כאלו שהרימו גבה למראה השניים, אך תמיד אמרו בסופו של דבר: ``הם נראים מצויין ביחד``. וכך בגיל 22 מצא עצמו חיליק מתחת לחופה עם ב``ל ג`ודי. הם חיו בקיבוץ ושם גם נולדה בתם הבכורה. לאחר כשנה וחצי החליטו לנסוע לביקור אצל הוריה של ג`ודי - ``נוסעים רק לחודש וחוזרים`` - הצהיר חיליק בפני כולם. הם לא חזרו מאז. הוריה של ג`ודי היו אנשים עמידים, הם חיו בעיירה יפה ששכנה מול מגדלי הבטון של מנהטן. הם לחצו על בתם לשכנע את חיליק להשאר, ולחשוב על אפשרות של הליכה לאוניברסיטה מקומית. חיליק שוכנע בקלות, כל מה שג`ודי רצתה הרי הוא ביצע. חיליק סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בהצטיינות. לא היה זה מקרה שחברת הכבלים הגדולה ``חטפה`` את הבוגר המצטיין של הפקולטה למחשבים ותקשורת ומיקמה אותו במשרדה הראשי בניו-יורק. חיליק עשה חיל. כל שנה נהגו ג`ודי וחיליק לבוא לביקור מולדת בארץ. בקיבוץ כולם התגאו בחיליק וסלחו לו על שעזב אותם לפני שנים כה רבות. הם התגאו בילד שצמח מהם והפך להיות מוביל בתחום ההיי-טק. השנה ג`ודי לא הצטרפה אל חיליק במסעו. אביה חלה והיא נשארה לסעוד אותו יחד עם עימה. חיליק לקח את שני ילדיהם ובא ארצה לעוד ביקור מולדת.
הוא פקח את עיניו, דמעה אחרונה עוד זלגה לה על לחיו. השורות רצו על המסך מולו, מטושטשות, חסרות משמעות. הוא לא זכר מתי בכה כל כך הרבה, והוא עוד אחד שכל דבר קטן היה גורם לו בכי, תמיד צחק שבכה אפילו בסרט טיטאניק למרות שידע מראש שלא יהיה סוף טוב לסיפור. אולי גם היה צריך לדעת את זה עכשיו, כאשר הוא חלק מהסיפור. הוא גדל חופשי ומאושר כמו כל קיבוצניק בתקופתו, התרוצץ במשק ברגליים יחפות, עבד בשדה ותרם את חלקו לקומונה. שהגיע הזמן להתגייס מילא אחר המצופה ממנו והתגייס לסיירת. הוא לא היה ממש טיפוס של סיירת - הוא היה נמוך קומה, צנום עם עיניים חומות שתמיד נראו קצת מבוהלות. הוא סיים את שירותו וכמובן שחזר למשק. ג`ודי הגיעה למשק כמתנדבת. הוריה היו ציוניים פעילים בארה``ב והיא המשיכה את דרכם. היא הגיעה לקיבוץ ונשלחה לעבוד בחדר האוכל. לחיליק היו ידיים טובות, הוא היה איש התחזוקה של הקיבוץ, וכך חיליק (יחיאל בשמו המקורי) עבד הרבה בחדר האוכל ובמטבח, מחליף נורות, מתקן נזילות. הוא נזכר שאיך שראה את ג`ודי בפעם הראשונה אמר לעצמו - זו תהיה אשתי, הוא לא ידע מהיכן צצה לו המחשבה הזו בראשו. הוא היה בחור ביישן ולקח לו זמן עד שאגר אומץ וניגש אליה. כשחיליק היה בן 7 נשלחו הוריו לשליחות בארה``ב, שם הוא למד בביה``ס המקומי. האנגלית היתה שגורה בפיו - יתרון רציני על פני שאר הבחורים בקיבוץ אשר דיברו אנגלית עילגת. מיד נוצר ביניהם קשר, הם נהגו לטייל יחדיו בקיבוץ ולשוחח על הכל. ג`ודי היתה הכל בשביל חיליק, הוא העריץ אותה והיה מוכן לעשות הכל בשבילה. בקיבוץ היו כאלו שהרימו גבה למראה השניים, אך תמיד אמרו בסופו של דבר: ``הם נראים מצויין ביחד``. וכך בגיל 22 מצא עצמו חיליק מתחת לחופה עם ב``ל ג`ודי. הם חיו בקיבוץ ושם גם נולדה בתם הבכורה. לאחר כשנה וחצי החליטו לנסוע לביקור אצל הוריה של ג`ודי - ``נוסעים רק לחודש וחוזרים`` - הצהיר חיליק בפני כולם. הם לא חזרו מאז. הוריה של ג`ודי היו אנשים עמידים, הם חיו בעיירה יפה ששכנה מול מגדלי הבטון של מנהטן. הם לחצו על בתם לשכנע את חיליק להשאר, ולחשוב על אפשרות של הליכה לאוניברסיטה מקומית. חיליק שוכנע בקלות, כל מה שג`ודי רצתה הרי הוא ביצע. חיליק סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בהצטיינות. לא היה זה מקרה שחברת הכבלים הגדולה ``חטפה`` את הבוגר המצטיין של הפקולטה למחשבים ותקשורת ומיקמה אותו במשרדה הראשי בניו-יורק. חיליק עשה חיל. כל שנה נהגו ג`ודי וחיליק לבוא לביקור מולדת בארץ. בקיבוץ כולם התגאו בחיליק וסלחו לו על שעזב אותם לפני שנים כה רבות. הם התגאו בילד שצמח מהם והפך להיות מוביל בתחום ההיי-טק. השנה ג`ודי לא הצטרפה אל חיליק במסעו. אביה חלה והיא נשארה לסעוד אותו יחד עם עימה. חיליק לקח את שני ילדיהם ובא ארצה לעוד ביקור מולדת.